דף הבית / חדשות החשמל / “השיקולים הבריאותיים לא נכללו בהחלטת הממשלה להקמת תחנות כח על בסיס גז”

“השיקולים הבריאותיים לא נכללו בהחלטת הממשלה להקמת תחנות כח על בסיס גז”

משרד הבריאות: “השיקולים הבריאותיים לא נכללו בהחלטת הממשלה להקמת תחנות כח על בסיס גז”

 

במסגרת דיון שעסק בהפקדת תוכניות רבות בוועדת התכנון והבנייה במסגרת החלטת הממשלה לזירוז הליכי הקמת תחנות כח על בסיס גז, ציינה נציגת המשרד כי “כל פרויקט נבחן לגופו ללא תמונה אחת גדולה וברורה”. יו”ר ועדת המשנה, ח”כ יעל כהן פארן: “התהליך התכנוני פרוץ – ברגע שתכנית מגיעה לוועדה היא תקום ולא משנה מה”

פרסום

 

מנהל התכנון: “יש הליך סדור בשיתוף הציבור, אתר שאינו ראוי לא מבשיל לידי תכנית”. משרד האנרגיה: “כוונת ההחלטה היא לאפשר ליזמים פרטיים לחסוך בבירוקרטיה, אנחנו מקדמים גם מתן היתרים על מנת לעודד אנרגיה מתחדשת”

ועדת המשנה לקידום טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת קיימה היום (ג’) דיון בנושא ‘תכנון תחנות כח מבוססות גז טבעי – השפעת החלטת ממשלה 2592 על עמידת הממשלה ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה’.

יו”ר ועדת המשנה, ח”כ יעל פארן פתחה את הדיון: אנחנו ממשיכים לעקוב אחר יישום מחויבותה של ממשלת ישראל לאור הסכם פריז. הדיון היום יעסוק בתחנות הכח המופעלות על בסיס גז, ובדרך השתלבותן בתכנית להפחתת פליטות גזי חממה. בנוסף, לאור דיונים רבים ועליית נושא טורבינות הרוח לסדר היום הציבורי, הוזמן לוועדה פרופ’ בורשארד, מנהל בשוק האנרגיה של האיחוד האירופי. הוא יציג את דבריו ולאחר מכן נמשיך בדיון”.

פרופ’ קלאוס דיטר בורשארד, מנהל בשוק האנרגיה האירופי: אני יודע שהאג’נדה שלכם מתרכזת בגז, וגם שלי. היום אדבר על האתגרים בנושא האנרגיה המתחדשת באיחוד האירופי. לאור המאבק בהתחממות הגלובלית אין תחליף למעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות. לאור ועידת האקלים בפריז בשנת 2016 האיחוד האירופי מבטיח צמצום והפחתה של פליטת גזי חממה עד 40% בשנת 2030. זה אומר שעד 2030 נצטרך להגיע למחצית ייצור החשמל מתוך אנרגיה מתחדשת. יש לתת לאזרחים ולצרכנים תפקיד ניכר בתהליך, ולספק להם תשתית חשמל וכושר ייצור רחב. אנחנו רוצים שהמחירי החשמל יקבעו יותר ע”י השוק ופחות ע”י התערבות ממשלתית.

חשוב לשים את האזרחים במוקד המערכת האנרגטית. אנו רוצים שלאזרחי האיחוד תהיה היכולת והזכות לצרוך, לאגור ולמכור אנרגיה באופן חופשי. זוהי זכות פרטית וקהילתית. האתגר הוא להפוך את דרך השימוש לבטוחה גם בשביל אזרחים שמצויים ליד מתקני האנרגיה המתחדשת. זאת בדגש על טורבינות רוח, שכיום עולות שאלות סביבתיות ובריאותיות לגבי איכותן. אנחנו מציעים לפתור זאת ברמה המקומית על ידי הגדרה איפה ניתן לבנות טורבינות רוח, המרחק הנדרש בינן לבין האוכלוסייה, כמות רעש, גובה הטורבינות ועוד”.

ח”כ יעל פארן: “אפתח עם החלטת הממשלה 2592 מאפריל 2016, במיקוד על סעיף 10. מדובר על אישור בקשות להקמת תחנות כח המספקות בין היתר 12 אלף מגה-וואט בגז טבעי. אנחנו רואים עשרות רבות של תכניות שמתחילות להגיע לות”ל. איך זה מסתדר עם הפחתה של פליטות? הבנו שהכוונה היא לקחת מספר תכניות ומהם להחליט מה רוצים שיקום. זה יוצר בעיה, כי ברגע שנבחנת הקמה של תחנת כח היא תקום ולא משנה מה, זה ברור לכולם. אנחנו מכירים שאין מחיקה של תכניות כאלה. מה יקרה לכל השטחים האלה עם כל התכניות שמגיעות בהמוניהן? למה תהליך התכנון מופקר? אני רוצה לשמוע איפה הדברים עומדים”.

דרור בוימל, החברה להגנת הטבע: “אני רואה תכניות מטפטפות ומגיעות, ואני שואל: איך בוחנים? היה תהליך סדור שבו בחרנו את התכניות הטובות ביותר? בות”ל זה לא קיים. לא דוחים שם תכניות, ומה שמקודם שם מאושר בסוף בצורה כזו או אחרת. חייבים מנגנון של גריעת תכניות”.

ד”ר יונתן אייקנבאום, גרינפיס: “לפני שנתיים קיבל שר האנרגיה יובל שטייניץ החלטה לסגור את יחידות 1-4 בתחנת הכח בחדרה ובכך להפחית שימוש בפחם, אך אם התכניות החדשות יאושרו, לא נשיג כל התייעלות מתוך בניית תחנות כח נוספות של גז. לדעתנו כל כושר ייצור חדש צריך לקום אך ורק מאנרגיה מתחדשת. הגז חוסם לנו את השמש, ועכשיו השמש צריכה לצאת לאור”.

אמנון פורטוגלי, חוקר במכון ון ליר: “התכנית מפריטה דבר בסיסי ולוקחת מהאזרחים את הכח להחליט היכן יוקמו התחנות. מקימים ויזמים פרטיים חתמו על חוזים עוד לפני החלטת הממשלה והם אלה שמושכים את התכניות הללו”.

ח”כ כהן פארן: “נקיים דיון בנושא אגירת אנרגיה סולרית בחודש הבא, יש טכנולוגיות מדהימות לפתרון בנושא”.

ח”כ דב חנין: “אני בעד מעבר לגז טבעי. הוא טוב יותר מפחם ודלקים למיניהם. אך מה שקורה תחת החלטת הממשלה הזו מדאיג אותי מאוד. מתחת לכותרת הזו, מבצעים מהלכים לא תקינים. המסר שלי לממשלה – תקדמו גז בצורה נכונה”.

שימי אליאל, ראש מועצת כוכב יאיר: “החתימה ותחילת העבודה עם החברה הפרטית שבונה באזורנו, קרו עוד לפני שבכלל הזמינו אותנו, לפני שידענו. קמנו בבוקר ופתאום בונים תחנות חדשות. דברים קורים מתחת לפני השטח ואין שיתוף של הגורמים הממונים והרלוונטיים”.

ד”ר איזבלה קרקיס, משרד הבריאות: “השיקולים הבריאותיים לא נכללו בהחלטה. דיברו על השלכות של עלות כלכלית או פגיעה סביבתית, ובקושי נגעו בהשלכת התכניות על בריאות הסביבה. אין לנו תסקיר שמדבר על כלל התחנות באיזור מסוים, ומציג בחינה כוללת. כל פרויקט נבחן לגופו ללא תמונה אחת גדולה ברורה”.

ניסן כספי, התאחדות התעשיינים: “דיברו על הרצון להגיע ל-50%  של אנרגיה מתחדשת. אנחנו מקדמים זאת בברכה. ואחרי הכל, נותרו עוד 50%. אנחנו מנסים לפתח את הרשת המבוזרת בישראל. אנחנו עובדים בשיתוף עם התושבים. הפתרון יבוא בעיקר בצד הפוסילי, מרשת מבוזרת”.

דורית הוכנר, משרד האנרגיה: “הכוונה בהחלטת הממשלה הייתה לתת הסמכה לות”ל להקל בהליכים על מנת לאפשר ליזמים פרטיים לחסוך בביורקרטיה. הדבר לא מונע את התהליך התכנוני של הבנייה. לכן התבקשו היזמים להגיע עם מספר חלופות. רצינו לפתוח אפשרויות במקום לסגור, בטח לא לפגוע באף יישוב. ההקלה שניתנה בהחלטת הממשלה היא גם לאנרגיות מתחדשות. אנחנו מכירים כמה שנים לוקח לקדם תחנת כח. לכן ראינו את הצורך במלאי תכנוני. אנו מבקשים לעמוד ביעדים ויותר מכך מקדמים גם מתן היתרים ופטורים על מנת לעודד אנרגיה מתחדשת”.

ח”כ כהן פארן: “את אומרת גם וגם וגם, ובסוף מה שמתקדם זה התחנות הגדולות”.

חוני קבלו, רשות החשמל: “בהינתן השגת יעדי האנרגיה המתחדשת של ישראל לא יהיה מצב שיאושרו מתקני גז יותר ממה שנדרש, ולו לצרכי אספקה. לא יוקמו מתקני גז סתם כך כדי שיעמדו לנוי, ללא צורך. אנו מבקשים מלאי סטטוטורי שמטרתו להפחית את התלות ממתקנים קיימים”.

פרסום

ח”כ כהן פארן: “אתם מתעלמים מן המציאות. מי שהשקיע והעביר תכנון בות”ל מתישהו יבנה, בין אם עוד כמה שנים או עוד שלושים שנה. הלחץ של היזמים יביא לכך שלא ישקיעו בהתייעלות אנרגטית אלא יתרכזו רק בקידום התכניות הקיימות”.

ליאת דופור דרור, מינהל התכנון: “החלטת הממשלה הסמיכה 7 מתחמים של תחנות כח מבוססות גז שיספקו למעלה מ-7,000 מגה וואט. מבחינת ההליך עצמו ובניגוד לדברים שאמרו כאן, הוא הליך סדור. החלטת הממשלה קובעת את הקריטריונים. זהו מיון גס של היזמים. יחד עם זאת, יזמנו מנגנון עם קריטריונים שדומים לתמ”א 10ב’11. אין הבטחה לאף יזם שתאושר תכנית אם היא לא מתאימה”.

ח”כ כהן פארן: “התחושה היא שבות”ל מקודמים דברים, וישנה אפס השתתפות של הציבור. הרשויות המקומיות הולכות להשקיע תקציבים בהתנגדות לתכניות שלכם. זה נשמע לך הגיוני?”

ליאת דרור: “בות”ל יש הליך סדור, אנחנו מתחילים את קידום התכנית בהליך שיתוף ציבור. אנחנו מזמינים את כל בעלי העניין לבוא להשמיע ולספר. אתר שאינו ראוי לא מבשיל לידי תכנית”.

מיטל פרשר, המשרד להגנת הסביבה: “אנחנו לא מעורבים בהחלטת ממשלה זו. חושבים שהיא לא יכולה להתקיים חשוב לייצר מנגנון בטחון שתכניות כאלה לא יקומו ללא בחינה”.

ח”כ כהן פארן: “אז האמירה שלכם היא – לא שואלים אותנו”.

יו”ר ועדת המשנה סיכמה את הדיון: “הבעיה היא שהחליטו ללכת על הפרטה של כל תהליך התכנון. בסוף אנחנו בוחרים רק לפי החלטה כלכלית וזה מעיד על חשיבה תכנונית לא מספקת. צריך להיות תהליך של גריעה בות”ל שאנחנו יודעים שאינו מתקיים. התהליך התכנוני פרוץ, הות”ל מקבלת את כל התכניות כמות שהן, והדבר יוצר פערים וחיכוכים עם המועצות והתושבים. בסוף אתם מייצרים מצב שרק בשביל ייצור מלאי תיאורטי ווירטואלי רומסים את השאר. אני רוצה לקרוא מכאן לממשלה ולמשרד האנרגיה, לבחון את הסעיפים בהחלטה שוב, בעיקר את אלה שעוסקים בתחנות הגז, ולהכניס את משרדי הממשלה שלא נכללו בתכנית”.

Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

מצטרפים לדף הפייסבוק של חשמלנט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל חשמלנט

מערכת פורטל חשמל נט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים ,ידיעות מהארץ העולם ועוד המון אינפורמציה בתחום תעשיית החשמל ותעשיית התאורה. בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

הישראלים חוזרים לפעילות כלכלית באפריקה!

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, שעומד בראש המשלחת העסקית הגדולה ביותר שיצאה לאתיופיה, נפגש עם …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *