בעקבות בקשת חברי ועדת המדע הודיע ראש המשלחת הגרמנית כי מדינתו תבחן השקעה בפיתוח סטרטאפים ישראלים בתחומי האנרגיה הירוקה ותחומים נוספים. יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב: "לישראל היכולות לפתח אבל לא תמיד יש לה את היכולות ליישם, יחד ניתן לעשות דברים גדולים"
ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה היום (ג') מפגש עם חברי ועדת החינוך, מחקר וטכנולוגיה של הבונדסטאג. במהלך המפגש דנו הצדדים בקידום יחסי המדינות בתחומי פעולתה של הוועדה ובחינוך הטכנולוגי והמקצועי.
יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב פתח את הדיון: "אנחנו שמחים מאוד לארח אתכם כאן, הביקור מבטא ידידות עמוקה בין ישראל וגרמניה. אנחנו מכירים את מעמדה של ישראל בעולם כמדינת הייטק, פיתוח, מחקר, טכנולוגיה מתחדשת ומעצמת סייבר. המפגש מגיע במסגרת סיוע הדדי וקידומי מיזמים משותפים, כפי שנאמר ביהדות, טובים השניים מן האחד. אחרי מלחמות ורדיפות רבות לאורך ההיסטוריה בהם היו שרצו להשמיד את העם היהודי, הינה אנחנו כאן במצב בו אנחנו לא רק ניצבים אלא גם תורמים ליתר העולם. זו התשובה וחיזוק לתקומה שלנו וגרמניה שותפה משמעותית לדרך. לישראל יש את היכולות לפתח אבל נוכח גדולה ותקציבה לא תמיד יש לה את היכולות ליישם, יחד ניתן לעשות דברים גדולים".
פרסום
ראש המשלחת, אלברט רוברט רופרכט: "אנחנו בגרמניה יודעים שמדע ומחקר הם בסיס לדמוקרטיה, זה חשוב לא רק להתקדמות מדינתנו אלא לכל האנושות, דרך המדע אנחנו יכולים לעזור לאנשים לאכול במדינות מסוימות. ראינו את החשיבות של מדע ומחקר, הכפלנו את התקציב, הוא עכשיו עומד על 17 מיליארד אירו לשנה. אנחנו רואים בישראל מדינה חשובה מאוד בתחום החדשנות. נרצה לשמוע מכם על דגשים בהשקעות, על פיתוחים חדשים וכן על חינוך מקצועי ועל הפערים בין פריפריה לערים בתחום החינוך".
ח"כ חיים ילין: "אנחנו שכנים של 2 מיליון פלסטינים שאין להם עתיד, לא בגללנו, יצאנו משם ואין ישראלי אחד בעזה. הם בחרו במנהרות, בטילים. אני מחבר לכאן את המדע כי ישראל פיתחה את כיפת ברזל, וידוע שהכי קשה זה לשחק בהגנה, אבל ישראל עושה זאת מתוך תפיסה שנפש אחת היא עולם ומלואו. בעוטף עזה מייצרים 70 אחוז מהירקות של ישראל, אם העזתים היו בוחרים בדרך השלום, הם יכלו לארח את כל העולם על חופי הים שלהם. אז אנחנו צריכים גם את הסיוע שלכם בפן האנושי, לא רק בפיתוחים וטכנולוגיה, אם כולם יאמינו שבעזה יכולים לשנות דרך אולי גם נגיע לזה".
"באשר להבדלים בין פרפריה ומרכז, הבאת מרכזי הייטק וסייבר למשל לפריפריה, תביא לשם משפחות צעירות ואת הקדמה, אבל בלי חינוך טוב ותרבות מי שיגיע לא יישאר שם" הוסיף ילין.
ח"כ יעל כהן פארן: "בנוגע לנושאים שניתן לקדם בין המדינות, בישראל הנושאים הירוקים לא עולים בצורה ההולמת את החשיבות שלהם. בגרמניה הנעתם קדימה את נושא האנרגיה המתחדשת, למרות שיש לנו פי 2 שמש מכם יש לנו מעט מאוד שימוש שלה לצרכי אנרגיה. יש אצלנו חדשנות מדהימה ופיתוחים פורצי דרך בתחומי ניצול האנרגיה הירוקה אך מרבית הפיתוחים נעצרים בשלב הראשוני של אב הטיפוס בשל העדר תקציב ויכולת להפוך את המוצר למוצר עסקי".
סגן ראש המשלחת, סטפן קאופמן: "אני מסכים שצריך להשקיע עוד במחקר ובפיתוחים בתחום הירוק, נחשוב על התחום הזה ועל קידומו בשיתוף פעולה".
ח"כ מקלב: "ניתן לשתף פעולה גם בתחום המכשור הרפואי, כך גם בתחום החקלאות וכמובן הסייבר בו שיתוף פעולה הוא העיקר. ישנם פיתוחים ישראלים שעדיין לא פרצו גבולות ויש הזדמנות לעשות זאת. מדינה כמו גרמניה יכולה להביא לשינוי מהותי בנושא הזה".
בהמשך ביקשה המשלחת לגרמניה ללמוד כיצד מקדמת ישראל את החינוך למדע ומדעים בקרב הדור הצעיר, נוכח המחסור שחווה גרמניה בתחום, על רקע ילודה נמוכה.
ח"כ מקלב: "אנחנו חושבים שחינוך וחשיפה לילדים מגיל צעיר, דרך בתי הספר, הגנים, קייטנות, הם שיובילו את הדרך קדימה. אנחנו גם מקדמים את דור המדענים הצעירים בתוכניות שונות".
פרסום
ראש המשלחת הגרמנית: "זו הייתה שעה מאוד פורייה, רק נגענו בנושאים מסוימים אך אני אקח את השאלות הביתה, נבדוק איך אנחנו יכולים לקדם רעיונות של סטרטאפים כדי להעמיק את שיתוף הפעולה בצורה שתאפשר את הפיכת הרעיון למוצר של ממש. הישראלים חזקים בפיתוחים ורעיונות ואנחנו חזקים בתחום אחר. אנחנו יכולים להתקדם יחד בצורה יפה, אך נאחל לכם קודם כל שלום, שהוא הדבר החשוב ביותר".
ח"כ מקלב סיכם את הדיון: "למדנו שאנחנו רואים עין בעין נושאים שונים ושגם האתגרים של המדינות בתחומים הללו דומים. בישראל אנחנו מאמינים שאין תועלת בהשארת ידע לעצמנו. ראינו את הרצינות והרצון לשיתוף פעולה, יש לנו הרבה מה לעשות ביחד".
קרדיט צילום: דוברות הכנסת
