ישראל בתחתית הרשימה העולמית באחוזי בנייה ירוקה

דו"ח מכון המחקר של הכנסת שהוצג בדיון בנושא הציג כי בישראל 310 בניינים שעומדים בתקן. בדו"ח הובאה לראשונה טיוטת מסקנות צוות בין-משרדי בנושא, הממליצה כי תקן הבנייה הירוקה יהפוך מחייב במבני ציבור. מכון התקנים: "המגמה חיובית, כאלף מבנים נוספים נמצאים בהליכי אישור"

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ יעל כהן פארן מתחה ביקורת נוקבת על משרדי הממשלה: "נראה שהחסמים נובעים מאי רצון. אתם מסתמכים על מחקרים לא עדכניים, תעשו שיעורי בית כדי שנוכל להתקדם"

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ יעל כהן פארן: "אין מחלוקת על חשיבות הבנייה הירוקה להפחתת גזי חממה, להפחתת הזיהום בכלל ולחשיבות איכות החיים והבריאות של מי שגר באותו בית וסביבה. העניין הוא הרצון וההירתמות של המשרדים השונים ואנחנו כאן כדי לדון איפה הדברים עומדים".

פרסום

שירי ספקטור – בן ארי ממכון המחקר והמידע של הכנסת הציגה דו"ח שחיברה לקראת הדיון. על פי המסמך נכון לסוף שנת 2016 היו בישראל 310 בניינים שעומדים בתקן הבנייה הירוקה, 85% מתוכם בנייני מגורים.

בנוסף הציג המסמך את טיוטת המלצות ועדת היגוי בין-משרדית להכנת תכנית פעולה מפורטת לקידום בנייה ירוקה. על-פי הטיוטה תקן הבנייה הירוקה יוחל באופן הדרגתי כתקן מחייב על מבני ציבור (כולל מבני חינוך), מבני מסחר ומשרדים. לעומת זאת, לא התקבלה הסכמה בדבר החלת התקן על בנייני מגורים, בין השאר בשל מדיניות ממשלתית המתמקדת בהוזלת מחירי הדיור והגדלה מהירה של מלאי יחידות הדיור.

עוד מציין הדו"ח כי נראה שתקן הבנייה הירוקה לא הוטמע בצורה משמעותית במסגרת תמ"א 5, שהוא הכלי התכנוני המרכזי כיום לשיפוץ מבני מגורים וכי פרויקטים לשיפוץ "ירוק" עליהם הוחלט בעבר לא יצאו לפועל.

הילה ביניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה הציגה כי 3 גופים ממשלתיים אימצו את התקן הממשלתי לבנייה ירוקה – משרד הביטחון, משרד התיירות ומנהל הדיור הממשלתי.

עוד הציגה בינייש כי אחוז הבנייה הירוקה מכלל שוק הבנייה בשנת 2015 בישראל עמד על בין 7 ל-10 אחוזים מכלל הבנייה. ישראל ניצבת בתחתית הרשימה, כאשר במקביל השיאנית היא דרום אפריקה עם 41 אחוזים, בהודו עמד האחוז על 37, בברזיל על 29. גם במסגרת אחוז חברות הבנייה שעוסקות בבנייה ירוקה נציבת ישראל מאחור עם חברות בודדות בתחום, בעוד ברחבי העולם התחום צובר תאוצה ועשרות אחוזים מהחברות עוסקות בתחום.

"אנחנו מדברים על תוספת של מיליון וחצי יחידות דיור עד 2040, דרך יישום של בנייה ירוקה אנחנו יכולים לסייע ולעמוד ביעד ההבטחה האנרגטית של המגזר המבני" ציינה בינייש שהצביעה גם על ההשקעות הגדולות בעולם בתחום ובתמרוצו, בניגוד לישראל: משקל הבנייה הירוקה בכלכלה העולמית עלה מ-26 ביליון דולר ב-2005 ל-606 ביליון דולר ב-2016.

ח"כ מנואל טרכטנברג: "במדינת ישראל יבנו בעשור הקרוב יותר מחצי מיליון יחידות דיור. זה עיצוב מחדש של הסביבה האורבנית ל-50 שנה הקרובות אם לא מעבר לזה. זו מדינה אחרת, השאלה איזו מדינה אנחנו בונים. בשל המחדל המתמשך בנושא הדיור, כיום כל העיסוק הוא באיך להוריד מחירים ויהי מה. אין צורך במבקר מדינה, זה קורה לעיננו יום יום, אנחנו הולכים והורסים את הסביבה הפיזית, האנרגטית והאורבנית של מדינת ישראל".

מאיה קרברטי, מנהלת תחום סביבה וקיימות, פורום ה-15: "מבני מגורים הם הגורם המרכזי לפליטת גזי חממה. תקן הבנייה הירוקה שאימצנו בערי פורום ה-155 הינו סטנדרט אחיד לכל העיריות, זה תנאי ברישוי אצלנו, יזם לא יכול להתקדם אם הוא לא עומד בתקן וכולם מתאימים את עצמם, לא היה יזם שלא בנה בשל כך. אנחנו ממליצים לאמץ את התקן בצורה סטנדרטית, הדבר יקטין את העלויות שגם כך הן קטנות ולטווח הארוך המהלך משתלם. אנחנו בונים עשרות אלפי יחידות ולאנשים יהיה יותר זול לגור שם, ואני עוד לא מדברת על בריא ועל התרומה לסביבה".

רן אברהם, ראש תחום בנייה ירוקה, המשרד להגנת הסביבה: "מבדיקות שערכנו – בנייה ירוקה לא הייתה יקרה יותר ומשך הבנייה היה קצר הרבה יותר. 5 השנים האחרונות הוכיחו שאין באמת חסמים אופרטיביים להטמעה ואימוץ כולל של התקן הזה, מעל 35 חברות בנייה מרכזיות התנסו בישראל בבנייה לפיו. בממשלה עדיין מהססים מעט לאמץ את התקן כאשר כל משרד מסתכל מהצד שלו. בדרישות המינימליות של התקן אין אף קבלן שלא יכול לעמוד וניתן גם לעשות מעבר לזה. לצד כך, בהשקעה לא גדולה, תוך 4 וחצי שנים כל מבנה חינוך יכול להיות מאופס אנרגיה".

סטפן אבו חדרה, מנהל התכנון: "אנחנו בעד החלה הדרגתית של התקן במבני ציבור, לגבי בנייה למגורים זה השלב הבא שאנחנו צריכים לדבר עליו. יש מחקרים שמדברים על 5,000 ו40,000 ש"ח התייקרות לכל יחידת דיור. יש בעיה עם התקינה – בעיה ראשונה היא של חקיקה, תקנון התכנון והבנייה לא מתייחסות לנושא זיגוג, אנחנו לא יכולים לעשות על זה בקרה".

ח"כ כהן פארן: "כי לא ניתן לפקח על זיגוג כפול לא מחילים את התקן?! בהליכי תכנון בנייה יש עוד הרבה שלבים שלא נבדקים ובכל זאת אתם מחילים אותם. אני שומעת מכם שאתם בעד אבל אני לא רואה את זה בשטח. התפקיד שלכם זה לא לומר יש חסמים, אלא לומר איך פותרים את החסמים. העבירו פה חוקים בתחום הבנייה תוך שבועיים. נראה שהחסמים נובעים מאי רצון".

אדריכל דן רוטשילד, משרד הבינוי והשיכון: "קוד הבנייה המתגבש יחייב אלמנטים ירוקים וחסכון באנרגיה, במחיר למשתכן מחייבים זיגוג כפול בכל הדירות, מחייבים תג של אנרגיה, בחרנו כמה אלמנטים – זה יקר את הדירה בין 500 ל-1500 שקלים, לא היה רצון לייקר יותר"

ח"כ כהן פארן: "אני מתפלאת שהמחקרים שאתם נסמכים עליהם הם לא המחקר הממשלתי המתקדם ביותר בתחום שהציג המשרד להגנת הסביבה. יש פערי מידע ברמות הכי בסיסיות של העלויות והכדאיות ולא מתקדמים בגללם. כל המשק ישלם בעתיד הרבה יותר מהחיסכון כביכול של עלויות הבנייה. תלמדו את המחקר העדכני, יש לעשות שעורי בית כדי להתקדם".

פרסום

אדריכל יהונתן גוטר אלעזר, מכון התקנים הישראלי: "יש להסתכל על מגמת הבנייה ולא על כמה היו וכמה יש, הגרף הוא של עלייה חדה במספר הבניות הירוקות. כמות האישורים של המכון הולכת וגדלה – יש לנו בבדיקה אצלנו 700 מבנים ירוקים, מעל 3.5 מיליון ש"ח רבוע. במכונים חיצוניים יש עוד כ-400 מבנים. המגמה חיובית".

יאניניה צירניה, מנהלת תחום פרויקטים ומיזמים, משרד האנרגיה: "לפני מספר חודשים פרסמנו מדריך לשימור אנרגיה במבני מגורים שמיועד לאנשי מקצוע.  בנוסף המשרד מימן פיתוח של תוכנה המאפשרת להנפיק תג אנרגיה למבנים על בסיס הזנת נתונים, ואנחנו מקדמים גם דירוג אנרגטי, כאשר צרכנים יהיו מודעים לדירוג הדירה אותה הם מגיעים לרכוש, בדומה למקררים. בשלב ראשון אנחנו עובדים על פיילוט ואנחנו צריכים תקציבים לא מועטים. אנחנו מנסים לגייס 2-33 מיליון ₪ לצורך כך".

אדריכל חן שליטא, מנכ"ל חברה בתחום האנרגיה הירוקה: "אנחנו מעורבים במספר פרויקטים מאופסי אנרגיה, כולל גן ילדים בחדרה. בניית הגן ב-100 אחוזים יקרה יותר, בייצור סידרתי של מבנים העלות היא זהה. זהו אתגר גלובלי, בניינים ירוקים מצמצמים פליטות נקודה".

 

אינג' חמוטל בן יעקב, התאחדות בוני ישראל: "אנחנו מתנגדים לחיוב של התקן הירוק בסקטור המגורים. יש קושי לקמט את עלות התועלת של התקן, יש הרבה פרמטרים שצריכים לקחת בחשבון, זה גם תלוי פרויקט ויזם. קבלן שעושה זאת בפעמים הראשונות עולה לו הרבה יותר, שמדינת ישראל תיתן תמריץ שלא מגלגל את זה רק על הקבלן המצב ישתנה. צריך לייצר מנגנון של תמריצים כספיים שיהיו כדאיים לקבלנים".

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "יש לנו פה הזדמנות לשנות את בסיס צריכת האנרגיה של מדינת ישראל, שעיקרו בניינים. בניגוד לעולם ישראל עדיין מדשדשת מאחור – אין לנו ראייה אסטרטגית, הראייה היא של כמה יחידות דיור נבנה ולא של איכות הבנייה ושל החיים של אלה שחיים בדירות שנים רבות קדימה. אני רואה את תאוצת הבנייה כהזדמנות, גם להורדת יוקר המחייה, מנגד המדיניות והתמריצים מועטים. מבנים עם דירוג אנרגטי נמוך צריכים להיות יעד ממשלתי. אם לא נלך בכיוון הזה נמצא עצמנו בעוד 10 ו-20 שנה עם צורך בהקמה של הרבה מאוד מתקני אנרגיה שיכולים להתייתר. אנחנו קוראים לממשלה – להכניס את הבנייה הירוקה וחוסכת האנרגיה לתוך הליכי הבנייה של ישראל בצורה שתאפשר את התפתחות התחום הזה".

Print Friendly, PDF & Email

תודה שאתם מבקרים בפורטל חשמלנט. חשמלנט היינו פורטל מקצועי ומקיף לתחום החשמל והתאורה .בחשמלנט תוכלו למצוא אינפורמציה מקצועית שחשובה לכם ומאגר ספקים גדול מתחום החשמל והתאורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

כתבות נוספות

Enlight מרחיבה את פעילותה ונכנסת לשוק המבוזר באמצעות חברת בת Enlight Local

15 באפריל 2024

25.7 שוק החשמל יפתח לתחרות

14 באפריל 2024

רפורמת "מה שטוב באירופה" אושרה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת

4 באפריל 2024

חיבור החשמל התת ימי בין ישראל לקפריסין ולאירופה יוצא לדרך

3 באפריל 2024

נשיא המדינה יצחק הרצוג: הפתרון לתרחיש העלטה הוא פיתוח ביטחון אנרגטי בחירום

3 באפריל 2024

חברות אנרגיה מובילות ויזמים בתחום האגרו-וולטאי ישתתפו בוועידה הבינלאומית S...

27 במרץ 2024

Enlight מרחיבה את פעילותה ונכנסת לשוק המבוזר באמצעות חברת בת Enlight Local

15 באפריל 2024

25.7 שוק החשמל יפתח לתחרות

14 באפריל 2024

רפורמת "מה שטוב באירופה" אושרה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת

4 באפריל 2024

חיבור החשמל התת ימי בין ישראל לקפריסין ולאירופה יוצא לדרך

3 באפריל 2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחרו תחום