במשך שנים רבות, בטון תפס מקום משמעותי בעבודתי, בתחומי העניין ובקריירה שלי, ממש כמו הנדסת חשמל. לכן, גם היום, כשאני נתקל בעבודות בטון במתקני חשמל, אני מתייחס לכך ברצינות.
השנה כולה אני מתעסק בבניית מוצבים בעוטף עזה ובעזה. כולם בנויים סביב אותה תצורה: גנרטור, לוח חשמל ראשי-חלוקה, עמודי חשמל עם רשת תאורה, תאורת הצפה, הזנת מבנים, מכולות ויבילים.
בהרבה מקרים, הגנרטור (בדרך כלל בחופה) ניצב על משטח בטון. ברוב המקרים, על אותו משטח, הותקן לוח החשמל בגומחה.
פרסום
כאן, אני מבקש לבקר שתי סוגיות מרכזיות:
1. שימוש במשטח כהארקת יסוד בתנאי יובש
אני מבקר את השימוש במשטח בטון בעובי של כ-20 ס"מ לצורך הארקת יסוד. לא תמיד ניתן לבצע את כל השלבים הנדרשים בתקנות "הארקת יסוד" באופן תקני, אבל הדיון אינו רק על הקונסטרוקציה.
לדוגמה, בחורף של השנה שעברה (אוקטובר 2024 עד פברואר 2025), אזורים נרחבים בישראל היו במצב של "בצורת קיצונית" עד "תנאים יבשים מאוד". מדד המשקעים הסטנדרטי () הגיע ל-2 באזורים מסוימים, מה שמצביע על בצורת קיצונית.
הארקת יסוד בתנאי יובש
אם תכולת לחות הקרקע נמוכה מ-3%, השימוש ביסודות בטון מזוין כאלקטרודות הארקה (הארקת יסוד) אינו מותר.
חשוב להדגיש: לא מדובר רק על הארקת גוף הגנרטור, ולא מדובר בגנרטור חירום ששעות עבודתו מצומצמות ותחת השגחה. מדובר על מקור חשמל קבוע ועל הארקת השיטה של כלל הצרכנים במתחם. לכן, יש חשיבות עליונה לעמידה בתקנים.
תכולת לחות קרקע נמוכה מאוד מובילה להתנגדות הארקה גבוהה שעלולה שלא לעמוד בתקנים, במיוחד בקרקעות חוליות. כדי להבטיח הארקה אמינה ברמות לחות נמוכות כאלה, יש צורך:
- להגדיל את שטח המגע עם הקרקע על ידי התקנת רשת אלקטרודות ביסודות במקום חיזוק סטנדרטי.
- או על ידי שימוש באלקטרודות הארקה נוספות.
לפני ההתקנה, חשוב לחשב את התנגדות ההארקה, תוך התחשבות בהתנגדות הקרקע הספציפית, שכן לחות היא גורם מפתח המשפיע על המוליכות החשמלית של הקרקע.
מה יש לעשות במצב זה?
- שימוש ברשת יסוד: במקום חיזוק קונבנציונלי, שיספק התנגדות מגע נמוכה בלבד, יש להניח רשת מתכת העשויה מאלקטרודות בתוך היסוד. פעולה זו תגדיל משמעותית את שטח המגע וכתוצאה מכך תפחית את ההתנגדות.
- התקנת אלקטרודות הארקה נוספות: יש צורך להגדיל את שטח ההארקה בכל מקרה. ניתן לעשות זאת על ידי הוספת אלקטרודות הארקה נוספות למעגל הקיים. יש להתקין אותן במרחק של 3-5 מטרים מהמעגל הנוכחי ולחבר אותן אליו.
2. רעידות בגנרטור והשפעתן על לוח החשמל
מומחים ובעלי מקצוע בתחום הגנרטורים עלולים להאשים אותי בחוסר הבנה של גנרטורים מודרניים, אבל אני עדיין טוען: על יסודות בטון, יהיו רעידות מגנרטור דיזל.
כל התקנה מכנית פעילה יוצרת רעידות המועברות ליסודות, וגנרטורי דיזל מייצרים רעידות משמעותיות במהלך הפעולה. לכן, יש צורך לספק בסיס מסיבי לגנרטורים דיזל בעלי הספק גבוה.
פרסום
סוגי התקנות:
- לרוב הדגמים בעלי הספק נמוך ובינוני יש בולמי זעזועים המפחיתים את עומסי הרעידות על היסודות. לכן, יחידות כאלה מורכבות בצורה קשיחה על יסודות בטון מזוין.
- ציוד בעל הספק גבוה חסר בולמי זעזועים כאלה, ולכן נדרשת התקנה באמצעות מרווחים סופגי רעידות.
- כלל אצבע: משקל היסוד צריך להיות גדול פי 1.5-2 בקירוב ממשקלו הנומינלי של הגנרטור עצמו. היסוד מגן על הציוד מפני רעידות, עיוותים וחדירת מי תהום.
כיצד רעידות היסודות מפריעות במדבר או בעזה?
היסוד משמש כמבודד של רעידות הגנרטור לסביבה. הבעיה היא שכאמור, על אותו משטח בטון, ממוקם בתוך הגומחה, לוח החשמל שרועד יחד עם היסוד, אם הוא אינו מסיבי מספיק.
רעידות בלוח החשמל מזיקות:
- הברגים משתחררים.
- חוטים דקים של פיקוד עלולים להישבר.
- בידוד הגידים עלול להישפשף.
- חיבורים, אביזרים וציוד בתוך הלוח נפגעים.
לסיכום, יש למצוא פתרונות תכנון שיפרידו את המרכיבים הרגישים לרעידות (כמו לוח החשמל) מהמקור הרועד (הגנרטור), ולדאוג למסה מספקת ביסוד, בנוסף לפתרון בעיית ההארקה בתנאי יובש קיצוני.
MASTAQ
תגובה אחת
ראשית על פי התמונה- שזו המציאות זה משטח שאינו עונה לחוק הארקות יסוד . בסעיף 2/ב' נרשם "כל מבנה אשר לו יסודות באדמה יצוייד בהארקת יסוד" . משטח בטון שמונח "על האדמה" לא עונה כלל על ההגדרה הזו וברור לכל שהוא אינו מקור הארקה מתאים , שלא לדבר על מידותיו באזורים אלו , המשטח ישמש כמשטח השוואת פוטנציאלים אבל לא מקור הארקה .
חשוב לא פחות לדעת : מי תכנן את המתקן , מי ביצע את הריתוכים במשטח והוצאת הפסים ומי בדק זאת ועוד , השרטוטים שהוצגו מראים תוכנית ידנית בלתי ברורה לחלוטין (אז מדוע מציגים אותה)
ברור שנדרשים מקורות הארקה אמינים לאורך זמן ויש לבדוק אותם ולא רק מיד לאחר הבניה או לאחר שהשקו את האזור לפני הבדיקה.
בנוסף נדרשים אמצעי הגנה לאנשים וציוד באתרים הללו .