מחוברים / ריאיון עם רם סידיס, מנכ"ל החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי

רק לפני עשור המונח "עיר חכמה" עדיין נחשב בדיוני.
עצם הרעיון שאפליקציות ואלגוריתמים יוכלו לנהל ערים באופן יעיל לא פחות ואף יותר מבני האדם, נראה מופרך.
כיום, הטכנולוגיה המתקדמת מחברת בין מדינות, עסקים וקהילות והעיר החכמה הופכת במהירות לסטנדרט ניהול בסיסי עבור רשויות ברחבי העולם.

פרסום

מהפכת העיר החכמה בישראל נמצאת בעיצומה; יותר ויותר רשויות מבינות שעליהן להתאים את עצמן למציאות המשתנה ולהטמיע בשגרת היום יום של התושבים והעובדים טכנולוגיות ניהול עיר מתקדמות.
ניהול חכם בערים הוא העתיד הבלתי נמנע שעשוי לחסוך מאות מיליוני שקלים לרשות, אשר יושקעו בחזרה בתושבים.
משכ״ל נרתמה לאתגר, והיא מובילה את המעבר של הרשויות לעולם של חדשנות טכנולוגית מתקדמת, בדגש על יישובי הפריפריה.
״הפער בין החדשנות במגזר העסקי והפרטי לחדשנות במגזר הציבורי הוא גדול״, אומר רם סידיס, מנכ״ל החברה למשק ולכלכלה של מרכז השלטון המקומי, ״ואנחנו במשכ״ל מצמצמים אותו ומובילים את השלטון המקומי קדימה.

הפיכת רשות ל״חכמה״ היא תהליך שזקוק לזמן, למשאבים ולטכנולוגיות נגישות וקלות ליישום. איפה משכ״ל נכנסת לתמונה?

״נושא החדשנות מפותח במגזר הפרטי אך רוב הרשויות בארץ עדיין לא ישרו קו בתחום. הסיבות לכך מגוונות: מחסור בכוח אדם מתאים והיעדר השקעות בשדרוג משאבים באופן רחב ומקיף. כיום, רשויות רבות מעניקות לתושב רק את המחוייב על פי חוק, כאשר פתרונות חדשניים נתפסים כשירות שהוא ״מעבר״ למה שהרשות מחויבת לתת וככזה שגם התושב לא תמיד יודע להבין או להעריך.
ברור שישנן רשויות פורצות דרך שמשקיעות הרבה בתחום החדשנות. הבעיה היא שזה בדרך כלל נשאר בתחומי הרשות ולא מתפתח הלאה. כאן אנחנו נכנסים לתמונה״.

איך זה עובד בפועל?
״במקום שכל רשות תפתח פתרונות טכנולוגיים עבור עצמה, הרשויות פונות אלינו, למשכ״ל, שכבר פיתחה וניסתה שלל פתרונות, ביצעה פיילוטים ויישמה בשטח. דבר זה מאפשר לרשויות לקבל פתרון טכנולוגי בדוק ומנוסה במחיר כניסה נמוך, והן למעשה מרוויחות מכל העולמות – שירות מתקדם ויעיל עם יכולות ניהול ובקרה“ .
לפני כשנה השיקה משכ״ל את MIC – מרכז לחדשנות מוניציפלית המשמש פלטפורמה שמרכזת תחתיה את כל הפתרונות שרשות מקומית זקוקה להם )דיגיטליים ושאינם דיגיטליים(. מדובר במגוון גדול ורחב של שירותים בכל תחום מוניציפלי – החל מפינוי אשפה על כל סוגיה, דרך הסעות למוסדות חינוך ועד הצבת מצלמות אבטחה, מערך תשלומים ועוד.
״המגוון שלנו כל כך רחב, שאפשר לדמות אותו לסופרמרקט של פתרונות חדשניים, מעין אמאזון של הפתרונות המוניציפליים,״ מדגיש סידיס. לדבריו, כל רשות מקומית יכולה לבוא ולבחור את המוצרים הנכונים לה מתוך מגוון השירותים הרחב.

פרסום

רם סידיס, מנכ"ל החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי

סידיס: "החוכמה כאן היא לא רק הדיגיטציה, אלא להביא את הידע מהשטח, ולמשכ"ל יש 45 שנות ידע וניסיון בעבודה עם רשויות. מצד אחד אנחנו מחוברים לשטח, ומצד שני – מחוברים לעולם החכם והמתקדם של הפתרונות הדיגיטליים, מה שמאפשר לנו לקשר בין שני העולמות"

מערכות ניהול עירוניות ממוחשבות עלולות להוות גם פתח לפגיעה בפרטיות ולגניבת מידע. איך אתם מתגוננים בפני מצבים אלה?
״אכן יש רשויות שנפגעו ופגשנו לא מעט רשויות שנמנעות מאגירה ואיסוף נתונים בצל החשש לשמור על המידע בצורה מאובטחת.
נושא אבטחת המידע והשמירה על הפרטיות מעוגן בתקנות מחייבות וברורות, גם כאן אנחנו נותנים מענה ומספקים פתרונות לאבטחת סייבר ממגוון סוגים. בנוסף, אנחנו מקיימים וובינרים שמטרתם להסביר את חשיבות השמירה על המידע ודרכי סיווגו״.

מהם החסמים העיקריים שאתה מזהה כיום בשוק?
״החסם העיקרי הוא מחסור באנשי מערכות מידע ברשויות, במקרה הטוב מדובר במחשוב. הרגולציה והמחוקק ייאלצו לפתור בעיה זו באמצעות הקצאת תקנים ומימונם. אנשי סייבר מהשוק הפרטי לא יגיעו לרשות מקומית כי אין לה אפשרות לתגמל אותם כראוי. אם אנחנו רוצים שהרשויות המקומיות יצליחו להדביק את הפער בתחום, גורמים ממשלתיים חייבים לתקצב מהלך כזה.
יחד עם זאת, אנחנו במשכ״ל, מעודדים את הרשויות להתעדכן ולהתחדש כל הזמן – לדוגמא, בכל שנה אנחנו מעניקים את ״אות החדשנות״ בוועידת השלטון המקומי לשלוש רשויות מקומיות על שילוב פתרונות חדשניים, יצירתיים ומקוריים בעשייה היומיומית שלהם.
השנה הוגשו לוועדה 63 מיזמים שונים – ולשלושת הזוכים יחולק פרס כולל בסך של 200 אלף שקלים״.

האם מגפת הקורונה תרמה להאצת פיתוח התשתיות ברשויות?
״כל ילד מבין ששום אפליקציה או פיתוח חדשני לא יעבדו ללא תשתית אינטרנט הולמת. מגפת הקורונה יצרה האצה בפרישת התשתיות, במיוחד באזורים פריפריאליים כדוגמת יישובי הבדואים. הרשויות הבינו שבעוד התושב רוצה לקבל שירות מרחוק, עובדי הרשות נדרשים לבצע משימות ולקיים תקשורת שוטפת תחת סגר. כתוצאה מכך, הרשויות עשו קפיצה אדירה בנושא הדיגיטציה בעזרת משכ״ל, ואפשרו תקשורת יציבה וטובה גם במקומות מרוחקים ונידחים. זו התקדמות יפה אבל, עדיין, יש עבודה רבה לעשות בנושא זה״.

מה השלב הבא?
״אם יש אבולוציה מעבר לדיגיטציה, השלב הראשון הוא לרשת ולהניח תשתיות לאיסוף מידע. השלב הבא יהיה לקחת את כל הדאטה העצומה, לחבר בין מאגרי הנתונים, לייצר תובנות, להסיק מסקנות ולפעול בהתאם. כבר היום, חלק ממערכות הניהול של משכ“ל
“מדברות“ ביניהן ובתוך כך מייצרות ערך מוסף שלא ניתן היה לקבל במערכת ניהול שבאה ממקום אחר. המטרה שלנו היא לצייד את הרשויות במערכת שליטה אחודה, דרכה מתנהל התפעול. מערכת כזו תאפשר גם לתושב להתעדכן בנושאים הרלוונטיים בזמן אמת, כגון – זמן איסוף אשפה, לו״ז הסעות לבית הספר או שעות פתיחה של מרכז הספורט. הרעיון הוא לספק לדרג הניהולי ברשות המקומית, תמונת על, רב מערכתית, שתאפשר קבלת החלטות מיטבית. אנחנו אומת הסטארט אפ; הגיע הזמן להביא את החדשנות הטכנולוגית גם לעולם המוניציפלי ולייצר שלטון מקומי חכם ומתקדם״.