שיטת הגנה TT – חלק א

בחוק החשמל לגבי שיטת הגנה TT  כתוב כך :

בהארקת הגנה יתקיימו שני אלה:

  • התנגדות החשמלית בין אלקטרודה המקומית המיועדת להארקת הגנה לבין המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 5 אוהם
  • עכבת לולאת התקלה לא תהיה גדולה מזו הנדרשת כדי לאפשר פעולת מפסק …

כנראה זה נכתב בשנת 1954 ואז דברים השתנו

פרסום

גם בספר המכובד לגבי הארקת הגנה (TT) כתוב: יהיו מספר מבנים ללא יסוד או שהתנגדות של הארקה למסה הכללית של אדמה תעלה על 20 אוהם. במבנים כאלו לא ניתן להשתמש באיפוס ואפשר יהיה  להשתמש בהארקת הגנה אם התנגדות בין האלקטרודה המקומית לא תעלה על 5 אוהם

לפי ניסיוני בבדיקה, פיקוח  והתקנה של אלפי אלקטרודות הארקה בכל רחבי הארץ, של כל מני סוגים של אלקטרודות (מערך אלקטרודות) כמעט ולא ניתן להגיע להתנגדות אלקטרודת הארקה כלפי המסה הכללית של אדמה שלא תעלה על 5 אהום

ואם אפילו כן נצליח (בשיטות ידועות רק לקבלנים), אז אני טוען שלא ניתן לשמור את התוצאה לזמן

לכן,אני שואל שאלה , אם בחוק כתוב איזה ערך או פרמטר הנדרש, זה באיזו נקודת הזמן הנכון? ביום ההתקנה או ביום המדידה? לאחר חודש? שנה או בעונה ספציפית?

לאור האמור, אך מבלי לנסות לשנות את החוק, אסביר איך אני רואה את שיטת ההגנה TT

הטענה שמערכת TT  מותרת במקרים שלא ניתן לבצע TN, לא קשורה לערך התנגדות הארקה. העניין אחר:

השימוש באמצעי הגנה TT נקבע רק במקרים בהם מערכת TN אינה מספקת את רמת הבטיחות הדרושה. בדרך כלל זה מתרחש כאשר המצב הטכני ברשת האווירית לא טוב ורשת הזמנית. בתנאים כאלה, ככלל, קיימת סבירות גבוהה לפגיעה במוליך ההארקה, כלומר אבדן חיבור חשמלי גלווני בין ההארקה בשנאי עם מעגלי ההארקה של הצרכן. במצב כזה שבמקרה של פריצת הבידוד  מתח המגע עם הציוד החשמלי עשוי להיות שווה למתח של הרשת החשמל.

מסיבה זו, השימוש העיקרי שלTT  הם מתקנים אשר אספקת החשמל שלהם זמנית. לדוגמא אתרי בנייה, יבילים, מכולות

מערכת TT היא מערכת בה הנטרול של מקור החשמל ישירות מחובר להארקה והחלקים המוליכים הפתוחים של המתקן החשמלי מחוברים בעזרת מערכת הארקה, שאינה תלויה חשמלי מהשיטה של המקור.

כדי להגן מפני מגע מקרי  במתקנים חשמליים כאלה, יש לבצע ניתוק אוטומטי תוך שימוש חובה בממסרי הגנה. במקרה זה, יש לעמוד בתנאי:

RaIa ≤ 50 B,

שוב, (לפי דעתי בלבד) – מערכת TT מותרת רק היום כי התאפשר השימוש המוני בממסרי פחת.

מדוע אסור השימוש בלי מפסק מגן ?:

במערכת עם הפרדת  הארקה (מערכת TT), במתקן מנקודת השיטה  של שנאי, במידת הקצר חשמלי לאדמה – הסיכוי שהמפסק זרם יפעל הוא קטן מאוד (לשם כך אנו זקוקים להתנגדות הארקה נמוכה מאוד, מה כפילות הזרם קצר גבוה וכו ')

מפסק החשמל, במערכת TT, יפעל רק אם ישנו קצר חשמלי בין אפס ופאזה

כל המעגלים החשמל בעת השימוש במערכת הארקה TT – חייבים להיות מוגנים על-ידי ממסר הגנה

הפעלת מערכת TT ללא ממסר הגנה אסורה

דוגמא:

ההתנגדות של אלקטרודה ההארקה של בית כפרי למשל, היא 5 אוהם נניח יש תקלה – פאזה נוגעת לגוף של תאורה או מכשיר אחר עם חלק מוליך. המעגל מוגן על-ידי מפסק החשמל בלבד (ללא פחת) עם זרם נומינלי של 10אמפר

אם נחשב את זרם הקצר, במקרה זה, אז הזרם הקצר המרבי יהיה נמוך פי כמה מהזרם בו ינוע הגנה האלקטרומגנטי של המפסק. לדוגמה, עבור מפסק עם סוג אלקטרומגנטי "C", ערך ההגדרה הוא: 5.0 – 10.0 פעם של זרם נומינלי

כתוצאה מכך, נשאר פוטנציאל על גוף החשמלי, שבתנאים מסוימים עשוי להספיק לתוצאה "קטלנית".

לפי דעתי וניסיוני, חייבים התקנה של מספר ממסרי מגן בתור.

בארץ, אסור לשימוש שיטת TNC. שיטה TNC-S  זאת השיטה הכי נפוצה בארץ (כי הספק החשמל משתמש ברשתות בנויות בעבר ללא הארקה או ברשתות חדשות חוסכים את הגיד השלישי או החמישי. כמו כן – לא לוקח הספק את אחריות לגבי הארקה)

בעצם (גם ראים לפי שם\סימון TNS  –  TNC-S  – TNC היא שיטה מעבר בין TNC   שאסורה   לשיטה חדשני    TNS

אגב, בבתים הישנים שהזנת חשמל היא 2 גידים או 4 גידים, אומרים

שאין הארקה

אני הייתי אומר שיש הארקה (גיד שמגיע מנקודת השיטה במקור) לפי

דעתי – אין אפס

לכן, בהרבה מקרים, הארקת הגנה היא שיטה טובה (לבדד הארקה הצרכן משיטה המקור)

היתרונות של מערכת הארקה מגן עם שימוש בממסרי פחת  :

פרסום

בטיחות חשמל אינה תלויה ממצב של קווי האספקה. בשל ההגנה המחייבת של כל המעגלים על ידי הגנה דיפרנציאלית, המעגל החשמלי מנותק מיד כאשר קיים זרם הזליגה אפילו הקטן ביותר מהפאזה וגם מאפס. זה נותן את האפשרות להימנע מראש מהלם חשמלי, אש, לזהות פגמים בחיווט וציוד שאינם נראים לעין, ולפיכך, למנוע נזק שממנו מערכות הארקה מגן TN שבו מאפשרים כמה מעגלים להיות מסופקים ללא הגנה על-ידי מפסק מגן. רק הגנה דיפרנציאלית מספקת הגנה מפני התחשמלות.

חסרונות שיטת הגנה  TT

אם נחליט שבשיטה TT, ההגנה הדיפרנציאלית תהיה ההגנה העיקרית מפני מגע אז, יש להדגיש שממסר ההגנה הוא מכשיר אלקטרו-מכני מורכב ועדין, ולפיכך האמינות שלו גרועה מזו של מפסק אוטומטי.

בנסיבות שליליות, אם התרחש כשל בהגנה הדיפרנציאלית וקצר לגוף המתכתי (זליגה), אז כל הגופים מחוברים לאותה מערכת הארקה וכל המשטחים המוליכים החשופים יהיו תחת מתח מסוכן, כי מפסק  האוטומטי המגן על המעגל הפגום אינו יפעל עקב זרם קצר לא מספיק במקרה זה, ההגנה היחידה תהיה השוות פוטנציאלים שבד"כ לא קיימת.

לכן, יש לוודא כי במערכת TT, לפחות יש הגנה על ידי  דו-שלבי, כלומר לכל צרכן עובר מעגל דרך שני מכשירי הגנה דיפרנציאליים, עם רגישות שלא יעלה על 30 mA, אשר למעשה יבטל את החיסרון של מערכת TT, כי כישלון בו זמנית של שני RCDs הוא כמעט בלתי אפשרי. לאחרונה, אני אישי נתקלתי בכשלים של RCDs, כולל מותגים, אני סבור כי עבור TT עדיף הגנה דיפרנציאלית של שלושה ממסרי פחת,

100 мА -> 30 мА -> 10 мА.

כמו כן, בשל העובדה כי במערכת TT ההגנה העיקרית ניתנת על ידי ההגנה פחת, מומלץ גם ההגנה שלה מפני מתח יתר

לסיום

  • בעת שימוש במערכת TT (הפרדה הארקה הצרכן מהארקת השיטה המקור הזנה) ושימוש בממסר מגן (RCD) עם זרם של 100 מילי – אמפר, יש צורך בהארקה מקומית עם התנגדות שאינה עולה על 500 אהום
  • רמת ההתנגדות. דרישות טכניות עבור הארקה שנבנו באים לידי ביטוי בנוסחה הבאה:
  • נדרש הגנה על ידי מפסק מגן לפחות כפולה!

בעצם, אני לא "ממציא  את הגלגל", הייתי משלב שיטות –  הגנות  TT ופחת כהגנה בלעדית יחד.

 

 

 

MASTAQ

Print Friendly, PDF & Email

תודה שאתם מבקרים בפורטל חשמלנט. חשמלנט היינו פורטל מקצועי ומקיף לתחום החשמל והתאורה .בחשמלנט תוכלו למצוא אינפורמציה מקצועית שחשובה לכם ומאגר ספקים גדול מתחום החשמל והתאורה

3 Responses

  1. שלום יוסף
    תודה מה מצאת אפשרי והזמן לתגובה. מבחינתי זה אומר שלפחות מישהו קורא ומכיוון שציינת את המסקנות שלי, אז קראת עד הסוף. תודה

    אני קטונתי ללמד מישהו (בעצם תלמיד שלך) ובכבנה לא כותב חומר לימוד או פרשנות התקנות
    אני כותב המאמר, שזו ההשקפה והחזון שלי בלבד
    לפעמים אני מחפש משהו שערורייתי שלא יהיה משעמם במקצוע וברוך השם בתקנות וסיפרות יש מספיק סיבות לכך

    אני לא כותב עבור גורו במקצוע
    אבל יש לי ניסיון מעשי ואמיתי והוא אומר שהתאוריה והפרקטיקה הם מעט שונים ולכן חשבתי הנכון שלפעמים נגיד את שעתו מישהו שנמצא בשטח

    בכל זאת, תודה

  2. שלום,
    לדעתי, כותב המאמר מגזים במסקנותיו, מתכנן המתקן לא יכול שלא להיצמד להוראות תקנות החשמל .
    הארקת הגנה TT מותרת אפילו אם במתקן קיימת הארקת יסוד והשוואת פוטנציאלים
    מניסיוני הרב שנתי , נדיר למצוא אלקטרודה המפתחת יותר מ 5 אוהם כלפי המסה .
    הדרישה בתקנות ל 5 אוהם, באה כדי להבטיח קיום אלקטרודה תקינה.
    לא בכל מקום, ניתן להשתמש במפסק מגן בפני זרם דלף כה רגיש (כפי שנאמר ), למשל בתאורת רחובות, קיים איסור מוחלט לשימוש במפסק מגן , בגלל בעיות בטיחותיות בתחבורה .
    אני מסכים עם הכותב, כהמלצה בלבד, להוסיף מפסק מגן למעגלים הסופיים היוצאים מלוח המבטחים (למעט קווי הזנה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

כתבות נוספות

ניסויים מעניינים ומדידות של מפסקי מגן

27 ביוני 2024

ממסר פחת אחד או כמה? הבחירה הנכונה של ממסר פחת. כיצד לבחור ממסר פחת

3 ביוני 2024

400 וולט- קצר דו פאזי

3 ביוני 2024

כנס הארקות

29 במאי 2024

שסתום השוואת לחץ בתאורה

29 במאי 2024

הפחתת התנגדות חשמלית של אלקטרודת הארקה באמצעות גרפיט והידרו ג'ל לייצוב הפרמ...

18 במאי 2024

ניסויים מעניינים ומדידות של מפסקי מגן

27 ביוני 2024

ממסר פחת אחד או כמה? הבחירה הנכונה של ממסר פחת. כיצד לבחור ממסר פחת

3 ביוני 2024

400 וולט- קצר דו פאזי

3 ביוני 2024

כנס הארקות

29 במאי 2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחרו תחום