תאורה וידידותיות לסביבה

תאורה וידידותיות לסביבה / אברהם חיים

במאה ושלושים השנים האחרונות הצלחנו, בני האדם, "לגרש" את החושך ולהאיר

את שמי הלילה, כאילו היו יום. בעשורים האחרונים אף פיתחנו נורות שמפיקות

אור לבן וחסכוני. אלא שכל התהליכים האלה התעלמו מנתון חשוב ומהותי גוף –

האדם, ובעיקר השעון הביולוגי שלו שהתפתח לאורך מיליוני שנים של אור במהלך

היום וחושך במהלך הלילה.

בשנים האחרונות, מחקרים מתחומים שונים מזכירים לנו שהתאורה בעזרתה אנו

מגרשים את החושך היא אינה ידידותית לסביבה ובעיקר, אינה ידידותית לגוף

האדם. ההמלצה כאן היא לא לחזור ל"תקופת החושך" אלא בעיקר להיות מודעים

ופיקחים יותר ולחפש תאורה מקיימת.

תאורה "ידידותיות לסביבה", האם היא גם "תאורה מקיימת"?

בני האדם בהיותם יצורים פעילי יום אינם מחבבים במיוחד את החושך וניסו לגרש

אותו בדרכים שונות.

יש להניח שבני האדם מאד לא אהבו את התקופה שבה הימים מתקצרים ואם

נתבונן בחגים של אור למשל ביהדות ובנצרות, בחצי הצפוני של כדור הארץ, הם

נחגגים בימים הקצרים ביותר של השנה, שירי חנוכה אותם אנו לומדים כבר בגן

הילדים עוסקים בגירוש החושך.

הניצחון המוחץ שלנו על החושך התחיל לפני כמאה ושלושים שנים בזכות הפיתוח

של תומס אדיסון: נורת הלהט )נורת הליבון( שבאמצעותה אנרגיה חשמלית הופכת

לאור ולחום וכך צעדנו צעד גדול קדימה במיגור החושך.

עם התפשטות יצור אנרגיית חשמל בדרכים שונות ברחבי העולם יותר ויותר אזורים

בעולם הפכו למוארים בלילה ממקורות שונים של תאורה, אז מה רע בכך? ואם כבר

מאירים וניתן לחסוך באנרגיה אז מדוע לא נורות "ידידותיות לסביבה"?

3

התשובה המיידית לשאלה היא: התאורה בה אנו מתבקשים להשתמש היום, איננה

"תאורה מקיימת", מה פירוש המושג קיימות וכיצד תאורה ידידותית לסביבה

יכולה להיות לא מקיימת?

מראשית שנת 8108 חל איסור במדינת ישראל על יבוא ושיווק של נורות להט מעל

ל 01 וואט, כתוצאה מאיסור זה הנורות הוסרו מהמדפים של המרכולים ולא מעט –

אנשים הצטיידו במלאי של נורות להט, אותה נורה שאדיסון הפך לאמצעי תאורה

ששירתה אותנו בהארה ביתית במשך מאה שנים ויותר.

נורת הלהט הוחלפה ב"נורות חסכוניות באנרגיה" כלומר "ידידותיות לסביבה"

וביניהן נורת ה – LED , פלורוסנט ואחרות המשחררות תאורה באורכי גל קצרים,

ללא פליטה של חום. כלומר כל האנרגיה החשמלית הופכת לאור ללא יצור של חום.

חוקרי סביבה בעולם וגם בישראל אימצו את המושג של "קיימות"Sustainability ,

כאשר פיתוח הוא "פיתוח בר קיימא" הוא מתחשב בגורמי סביבה, כלכלה וחברה

כשהמטרה היא: להשאיר אחרינו לדורות הבאים סביבה שאיננה נופלת מהרמה

שבה אנחנו קיבלנו אותה.

אז מה בכל זאת הבעיה בתאורה קיצרת גל ומדוע יש להימנע ממנה? כדי לענות על

שאלה זו, עלינו לערוך היכרות עם מנגנון הקיים בגופנו ובגופם של האורגניזמים

האחרים וזהו השעון הביולוגי ועם תחום מחקר הנקרא כרונו ביולוגיה, שעוסק בין –

היתר במחזוריות יומית ובעונתיות, כלומר נושאים הקשורים בזמן ובתזמון של

תהליכים בגופו של היצור החי וביחסי הגומלין בין יצורים שונים.

בגופם של כל היצורים החיים קיים "שעון ביולוגי" שלו תפקיד מכריע בקיומם של

היצורים החיים. תארו לעצמכם שבמין של חרק, הניזון מאבקה של פרח ממין

מסוים, החרקים יתחילו את הפעילות שלהם בשעה שהפרחים סוגרים את עלי

הכותרת שלהם, הן החרקים והן הצמחים יהיו בבעיה, החרקים יישארו רעבים

והצמחים לא ייצרו זרעים ולא יתרבו. ההנחה שלנו היא ששעונים ביולוגים עברו

סלקציה טבעית כמו תכונות רבות אחרות שאותן אנחנו מכירים מהטבע.

4

בגופנו שהוא מורכב יותר, קיים גם כן "שעון ביולוגי" המכונה "המתנד המרכזי" ולו

תפקיד מכריע של "מנצח" על "המקצבים השונים שבגופנו" ובכך הוא יוצר הרמוניה

של הסביבה הפנימית שלנו עם הסביבה החיצונית, כולל המיקום הגיאוגרפי

והשינויים עונתיים.

על מנת שהשעון ימלא את תפקידו הוא צריך להיות מכוונן על ידי גורמים

סביבתיים, כאשר מבחינתו של השעון הביולוגי גורמים סביבתיים אלה בראש

וראשונה הם סיבוב כדור הארץ סביב צירו סיבוב, המבטא את משך שעות האור

וחושך ביממה.

מכאן, שלמיקומנו על פני כדור הארץ יש השפעה על כיוון השעון וכל מי שטס

למרחקים מכיר את תופעת ה – LEG JET הנובעת מאי סינכרוניזציה ביו השעון –

הביולוגי שלנו ובין המקום החדש שאליו הגענו, מאחר והשעון הביולוגי עדיין מכוון

למיקום הקודם. מה שעשוי להקל על תופעות אלה הוא החומר )הורמון( מלטונין,

שמיוצר בבלוטה האצטרובלית שבמוח, שבארץ נימכר עם מרשם של רופא בעוד

שבארצות הברית הוא נמכר במרכולים באופן חופשי ללא מרשם של רופא.

מיקומו של השעון הביולוגי ומנגנון הכוונון שלו: השעון הביולוגי נמצא במוח

)בהיפותלמוס( מעל לתצלובת של עצבי הראיה המגיעים מהעיניים. כלומר, השעון

בנוי מתאי עצב ואת המידע על אור וחושך הוא מקבל מתאי הרשתית שבעין.

בעין אנחנו מכירים באופן מסורתי את הקנים והמדוכים שהם חיישנים הקולטים

צורה וצבע, אך ישנה קבוצה נוספת של תאים, הנקראים תאים דו קוטביים –

שנמצאים ברשתית שאינם קולטים צורה וצבע אלא, אור וחושך, והם אלה

שאחראים להעביר את המידע על אור וחושך לשעון הביולוגי, משם הוא מועבר

לבלוטה האצטרובלית המייצרת את המלטונין, שמגיע לזרם הדם ומעביר את מסר

החושך לכל תאי הגוף.

5

מה קורה שאנו נחשפים לתאורה קיצרת גל בלילה כמו תאורת ה – LED ?

אנו מפסיקים לייצר מלטונין. למלטונין תפקיד משמעותי ביידוע הגוף האם כעת

בוקר או לילה, קיץ או חורף. אולם הוא קשור גם בדיכוי של מערכת הרבייה

בילדותינו, הוא קשור בפעילות תקינה של המערכת החיסונית, חומר המסלק גורמי

חימצון הנוצרים בתהליכים של חילוף החומרים בגוף ברמה התאית )אנטי-

אוקסידנט( וכמו כן הוא חומר המונע התפתחות של סרטן שד וסרטן של הבלוטה

הערמונית בזכרים )כלומר, חומר אנטי אונקוגני(. –

נקודה מעניינת שזהו המקום לציין אותה, על תאי השעון הביולוגי קיימים קולטנים

למלטונין, כלומר שלהורמון זה היזון חוזר אל השעון. השאלה הנשאלת בהקשר

לאור בלילה ומלטונין היא: האם כל תאורה באורך גל כלשהו ובעצמה כלשהי

בלילה יפסיקו את יצור והפרשת המלטונין על ידי הבלוטה האיצטרובאלית?

שאלה נוספת שיכולה להישאל היא: האם יש פרק זמן מסוים שבו אנו נחשפים

לאור בעוצמה נתונה ובאורך גל נתון, שיביא להפסקה בהפרשת המלטונין?

בניסוי שנערך באמצע העשור הקודם במעבדת שינה בבזל שבשוויץ מצאו החוקרים

שאם חושפים נבדקים בריאים לתאורה באורך גל קצר של 451 ננומטר )אור

פלורסנטי, בתחום הכחול( לשעתיים בלילה )בזמן שהמלטונין מתחיל להיווצר

בבלוטה האצטרובלית( לא נוצר מלטונין, אך יחד עם זאת הנבדקים נשארו דרוכים,

טמפרטורת הגוף שלהם לא ירדה וקצב הלב לא ירד )משתנים פיזיולוגים המגיבים

להפרשת המלטונין(. כאשר בדקו את אותם משתנים בתאורה באותה עוצמה

ובחשיפה לאותו פרק זמן, אך במקרה זה התאורה הייתה באורך גל של 551 ננומטר,

המלטונין הופרש הדריכות ירדה וכל המשתנים הפיזיולוגים האחרים היו דומים

בערכים שלהם לאלה, שהתקבלו מקבוצה שלישית שלא נחשפה כלל לאור ושהתה

בחושך. המשמעות: איננו צריכים לחזור ולחיות בחושך ונוכל להמשיך ליהנות

מהארכת שעות האור, אנו רק צריכים לדאוג שהתאורה לא תהייה באורך גל קצר.

אך עדין קיימות שאלות שמחקרים עתידיים יצטרכו לתת עליהם תשובות, מה

0

שבטוח מתוצאות ניסויים אלה שהתאורה קיצרת הגל שמנסים למכור לנו

"כידידותית לסביבה" איננה ידידותית ואף מזיקה לבריאות בפרמטרים מסוימים

כמו יצור מלטונין.

אולם בעוד מחקרים אלה מצאו קשר כללי בין תאורה בגל קצר ייצור מלטונין- –

ומאפיינים פיזיולוגיים כמו קצב לב וטמפרטורה, מחקרים אחרים מצאו קשרים

מדאיגים אף יותר.

קבוצה מיוחדת באוכלוסייה מבחינה תעסוקתית היא של עובדי משמרות. משמרת

הלילה מכונה ) Grave yard shift ( כינוי המעיד על הסכנה הקיימת לאנשים אלה.

מידע רב מגיע בנושא זה ממחקרים שנערכו בקבוצות כמו אחיות וצוותי אוויר

בחברות תעופה. בבתי החולים התאורה הפלורוסנטית שהיא קיצרת גל מביאה לכך

שהאחיות אינן מייצרות מלטונין המעודד שינה, על כן הן נשארות ערניות, אך

מסתבר שהן בקבוצת סיכון גבוהה לחלות למשל בסרטן השד. אם משווים את

התחלואה בסרטן שד בקרב עובדות משמרות )במקרה שלנו אחיות( התחלואה

באחוזים גבוהה בהשוואה לנשים באותן גילאים החיות באותו אזור גיאוגרפי. כמו

כן, ככל שהאחות עבדה יותר שנים במשמרות לילה עולה הסיכוי שלה לחלות

בסרטן שד. תת ועדה של ארגון הבריאות העולמי, שנקטה בזהירות יתרה, קיבלה

לפני חמש שנים )בסוף 8112 ( החלטה שעבודה במשמרות נמצאת בדרגת סיכון A 2 ,

דרגה אחת לפני הגבוהה ביותר לחלות בסרטן שד. מנגד מסתבר שבקרב עיוורים

מוחלטים )שאינם יכולים להבחין בין יום ולילה( שכיחות סרטן השד בקרב נשים

וסרטן הבלוטה הערמונית בקרב גברים נמוכה משמעותית )אפסית( בהשוואה

לאוכלוסייה המתגוררת בשכנות לעיוורים. המסקנה המתבקשת היא שאור בלילה

ובעיקר תאורה קיצרת גל )בגלל פגיעה בייצור המלטונין( הוא גורם מזהם שיש

צורך לפקח עליו באותה צורה שאנו מפקחים על זיהום אוויר.

בעולם המערבי של היום למעשה כולנו עובדי משמרות: תוצאות מחקרים שנערכו

בחוג לניהול משאבי טבע וסביבה ובמרכז הישראלי למחקר בין תחומי בכרונו

2

ביולוגיה באוניברסיטת חיפה בחלקם על ידי דר איתי קלוג, פרופסורים פורטנוב,

פארס וחיים יחד עם חוקרים נוספים, הראו שבעצם כל האנשים בחברה המערבית

ובארצות מתפתחות הם בחזקת עובדי משמרות מאחר ואנו נחשפים לאור בלילה

ממקורות שונים הפוגע בראש ובראשונה בייצור מלטונין הממצאים העיקריים: –

שכיחות סרטן הערמונית אצל גברים שחשופים יותר לאור בלילה גבוהה בהשוואה

לגברים שחשופים לפחות בלילה ואצל נשים התמונה דומה, רק שאצלן מדובר

בסרטן השד. כך, מסתבר שבקרב נשים שלחדר השינה שלהן חודר אור מהסביבה

החיצונית או מתוך הבית שכיחות סרטן השד גבוהה משמעותית בהשוואה לנשים

הישנות בחדר שינה חשוך. מסתבר שהעפעפיים אינן מהוות מחסום לאור. לא פלא

שלפני מספר חודשים ארגון הרופאים האמריקאי AMA קיבל החלטה שאור בלילה

הוא גורם מזהם בגלל הפגיעה שלו בייצור המלטונין ובשיבוש הריתמוסים היומיים.

צעד חשוב שהם נקטו בו, זאת קריאה לחיפוש טכנולוגיות תאורה חדשות שאינן

פוגעות בבריאות האדם.

אור בלילה כגורם של עקה )סטרס(: האם הנזק היחיד הקשור באור בלילה מתבטא

בדיכוי הפרשת המלטונין והפרעות בריתמוס היומי? ממחקרים שנערכו במעבדה

שלנו באוניברסיטת חיפה לפני כעשר שנים עלתה האפשרות שלאור בלילה יש גם

אפקט של עקה. ואכן במחקרים מבוקרים שנערכו במרכז המחקר שלנו

באוניברסיטת חיפה, הסתבר שאור בלילה הוא אכן גורם של עקה כאשר, מתוצאות

הניסויים של דר עבד זובידאת עולה שאור באורכי גל קצרים מפעיל מנגנונים

הורמונאליים, מנגנונים המופעלים כתגובה לעקה. לעומת זאת, חשיפה ל"אור

אדום" )שהוא באורכי גל ארוכים יותר( לא הביאה לעלייה בהפרשה של הורמוני

עקה בנברן החברתי. לאחרונה, תוצאות ניסוי של הגב לילך אשכנזי דוקטורנטית

במרכז, במסגרת החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, מראות שאור קצר גל

בלילה מביא לשינויים ברמה תאית המתבטאים בייצור חלבוני עקה כנראה כמנגנון

להתגוננות.

2

יש לזכור שהפעלה של מנגנוני תגובה לעקה דורשים השקעה אנרגטית מרובה

שלמשל עשויה לבוא על חשבון הפעילות התקינה של המערכת החיסונית.

מענייני דיומא: לאחרונה )אוגוסט 8108 ( התפרסמו תוצאות מחקר של חוקרים

ישראלים מהפקולטה לרווחה ובריאות באוניברסיטת חיפה, מבית חולים לילדים

במרכז הרפואי רמב"ם ומהפקולטה לרפואה בטכניון, בכתב העת המדעי

J. Pediatr. Hematol. Oncol וכתבה על המחקר התפרסמה בעיתון הארץ.

החוקרים מציינים שקיים הבדל כאשר משווים צעירים בגילאים בין 1-04

ובין 05-01 בקבוצה השנייה מספר מקרי התחלואה בסרטן גבוה יותר, יש הבדל

במגדר כאשר בנערים הוא גבוה יותר מאשר בנערות ויש הבדל בין הסקטור היהודי

שמקרי התחלואה גבוהים יותר בהשוואה לסקטור הערבי. כמו כן הם מציינים

עובדה נוספת מעניינת שבתל אביב ובאזור המרכז השכיחות גבוהה בהשוואה –

לחיפה.לחוקרים אין הסבר לעלייה במקרי הסרטן או לשוני בין האזורים.

כמי שעוסק בזיהום של אור בלילה נראה לי שהתשובה צריכה להיות "אין טעם

להמשיך ולחפש את המטבע מתחת לפנס כאשר המטבע הוא הפנס עצמו". אתם –

מוזמנים להתבונן באתר שעלה לאחרונה לרשת www.israel-darksky.com

ותוכלו להבין מה קרה: באזור תל אביב עוצמת זיהום האור גבוהה מזאת שבחיפה. –

כאשר אנו חושבים על נוער המבלה בסופי שבוע במועדונים ונחשף לתאורה קיצרת

גל, אני מניח שבעלי המועדונים אינם כרונו ביולוגים, אך מהניסיון שלהם בתאורה

זאת, הנוער ערני. ואולי הגרוע מכל זהו חדר השינה של בני הנוער, שיכול להסביר

לפחות חלקית את ההבדל בין בני נוער במגזר הערבי ובמגזר היהודי. חדר השינה

הופך למלכדות "אולי כל אחד אור קטן" אך כולם ביחד "אור איתן" כן הכוונה לכל

נורות הביקורת הדולקות מהמחשב והעכבר שלו, מהטלביזיה, מהראוטר,

מהמערכת המוסיקאלית, מטלפון הסלולארי, מהפייגר, מהמזגן ומהאור שחודר

מהחוץ אל תוך החדר.

1

אינני מבקש לחזור ולחיות בחושך ברור לי מעבר לכל ספק שיש חשיבות רבה לכך

שיש ביכולתנו להאריך את היממה. השאלה היא האם לא ניתן לעשות זאת בדרך

מושכלת שלא תיפגע בבריאות שלנו, כלומר בדרך של "תאורה מקיימת". אין זה

מסובך, למשל, להוציא המכשירים מחדר השינה וכך לשמור עליו חשוך. אך אם

בכל זאת יש ילדים שפוחדים, ניתן להסתפק בתאורה חלשה של אור אדום או

כתום.

לחינוך בכלל ולמערכת החינוך יש תפקיד חשוב ביותר בנושא הטיפול בזיהום אור

ונצליח להגיע לתאורה מקיימת בזכותם של תלמידי מערכת החינוך.

לפני שישים שנים אנשים עישנו באופן חופשי במדינת ישראל ללא כל הגבלה.

למי שעשן הסיגריות הפריע נאלץ היה לצאת מהחדר, שלא לדבר על התחבורה

הציבורית. היום אין לעשן במקום סגור, וגם בבתים שבהם ההורים מעשנים יש

התחשבות בילדים )העשויים להיות נפגעים פסיביים( וההורים יוצאים לעשן בחוץ,

שלא לדבר על מקומות עבודה ומקומות ציבוריים בכלל. פועל יוצא של פעילות זאת,

ירידה בתחלואה בסרטן הריאה. אם הנוער ישתמש בבית בתאורה בצורה נבונה

ויסביר להורים מדוע יש לנהוג כך, יפחית את עוצמות התאורה ויאיר את המקום

אותו הוא צריך לראות, השימוש בתאורה יקטן ונוכל להשתמש בנורות הלהט גם

של 01 וואט לקבל תאורה בריאה אבל גם חסכונית.

זה כמובן מתאים גם למקומות הציבוריים שבהם התאורה בעוצמות אדירות, כמו

למשל תאורת הרחוב, שלטי פרסום, הארה של בתים, חלונות ראווה ומרכזי ספורט

במשך כל הלילה מיותרת לחלוטין ובוודאי איננה חסכונית ואיננה מקיימת.

01

סיכום וטענה מרכזית

השעון הביולוגי של בעלי החיים, ובן האדם בתוכם, התפתח באבולוציה של מיליוני

שנים, בהן היום היה מואר ואילו הלילה חשוך כמעט לחלוטין. מחקרים מהשנים

– האחרונות מראים כי התופעה של תאורה מלאכותית בלילה, תופעה של כ 031

השנים האחרונות, גורמת להפרעה בייצור ההורמון מלטונין בבלוטה האצטרובלית

של המוח, המופרש בלילה בתנאי חושך. חוסר במלטונין בלילה גורם לתופעות

פיזיולוגיות שונות שאינן תקינות. עוד נמצא כי גברים ונשים שנמצאו חשופים יותר

לתאורה מלאכותית בלילה היו בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד )נשים(

והערמונית )גברים(. עוד מצאו המחקרים כי התאורה ה"לבנה" קצרת הגל

)פלורסנט, LED וכד( מגבירה את הפגיעה בייצור המלטונין בהשוואה לתאורה

"(.כתומה" ארוכת הגל )נורות הלהט הרגילותאם נעלה את נושא זיהום האור לסדר היום הציבורי ונבקש לקיים תאורה מקיימת

כזאת שאיננה פוגעת בבריאות הציבור, פגיעה שיש לה השלכות שליליות הן מבחינה

כלכלית והן מבחינה חברתית, נוכל לחסוך באנרגיה ולהפחית את זיהום האור

באופן משמעותי כפי שפעולות נעשו להפחתת זיהום אוויר.

הכוח הוא בידיכם!