חלק 1
אינני יודע, האם היה לי מזל או להיפך, אבל בשנים האחרונות עסקתי באלפי ועשרות אלפי הארקות. כל כך הרבה מקרים שקשורים לארקות עברו לידי. לכן, לפי דעתי, למדתי היטב את הסוגיה והחוויה
פרסום
מה לא היה?
גם היום המאמר עוסק במקרה מסוים ונדיר
בבניה נמוכה, קרוונים ויבילים מחלוקת עדיין נמשכות כאשר משווים או בוחרים בין מערכות TN-C-S ו TT.
- מה הייחודיות של איפוס TN-C-S ? העובדה שגופי הציוד יהיו מחוברים באמצעות חוטים לרשת, למוליך PEN. חיסרון גדול נחשב בספרות ואנו מכירים את המקרה – ניתוק מוליך PEN ברשת או בכניסה למתקן. וכאילו זאת הסוגייה היחידה
אבל יתכן המקרה, הנדיר ביותר, שהחשמלאים יבלבלו בעת החיבור בין אפס ופאזה. האם הסכנה הזו אקטואלית? כל אחד יחליט בעצמו. אבל נניח לפחות תיאורטית, (רשת ת.א.מ 6X25 גידים גם אפס וגם פאזות אותו עובי ובנוסף, אנו רגילים כבר שאפס הוא כחול וברשת ת.א.מ אפס הוא שחור ודווקא פאזה עם פס סימן כחול. למה זה כך?) אז אולי יש מצב שזה יקרה ויהפכו בין פאזה ואפס
לכן, קיימת בעיה כזאת במערכת TN-C-S, אם לא העיקרית, אז בעיה רצינית. לצרכנים בבית (פאזה ו N) , לדוגמה שקע או ממסר פחת לא יקרה שום דבר אם פאזה ואפס יחליפו את המקומות ביניהם. אבל אפס (PEN) מחובר לפס השוואת פוטנציאלים או פס הארקות ומשם לכל שירות מתכתי, גופים של ציוד ובעצם זה הפאזה. ואם נוגעים בחלק מתכתי כלשהו, (מתחת לרגלינו יש הארקה). כתוצאה – מתחשמלים.
כל ההגנות במתחם, כמפסקי זרם, מפסקי מגן, ממסרי מתח וכו', לא רלוונטיים במקרה הזה. כי גיד הארקה PE לא עובר דרכם. אנחנו לא יכולים לשלוט על זרימת הפאזה לגופים מתכתיים. אסור לנו שום אמצעי ניתוק, לא מפסק ולא מנתק…
כתוב בחוק החשמל: לא יתקין אדם מבטח במוליכי אפס, "N", PEN, הארקה או השוואת פוטנציאלים
אז מה ניתן לעשות? קודם כל, אם רוצים לעשות איפוס, TN-C-S, נדרש להתחיל לבצע אותו בשלב התכנון, בשלב עבודות יסוד, רק אז נוכל לדבר על מערכת TN-C-S בטוחה
נכון שכתוב בחוק: מותר להשתמש באיפוס במבנה אשר אין בו הארקת יסוד, אם יש לו אלקטרודת הארקה מקומית וקיימת במבנה השוואת הפוטנציאלים כנדרש בתקנות הארקות יסוד, לא ישתמש אדם באיפוס במבנה שבו ההתנגדות בין הארקת היסוד או האלקטרודה המקומית, לבין המסה הכללית של האדמה עולה על 20 אוהם
למה אני אומר את זה? למה אני לא בטוח ולא משלים עם מערכת TN-C-S מתי הותקנו אלקטרודות הארקה במקום הארקת יסוד? במצב שאנו שוקלים, הפאזה תהיה על האלקטרודה הארקה מקומית וגם על הקרקע. אנו מכירים נוסחה ועקומה ירידת מתח על הקרקע כאשר מתרחקים מאלקטרודה הארקה. הנקודה היא שבמרחק מאלקטרודה איפה יש פוטנציאל 230 וולט של 2 מטר, המתח יהיה 115 וולט (3 מטר – 76 וולט, 5 מטר – פחות מ 50 וולט)
בבית, על כל ציוד מתכתי, שנמצא במרחק מעל 5 מטר מאלקטרודה דרך חוט מהרשת יש פוטנציאל 230 וולט ומתחת הרגלים, הפוטנציאל מתקרב ל 0, כלומר יש הפרש פוטנציאלים. כאן יש פָּרָדוֹקס – כמה שאלקטרודה תהיה טובה יותר (התנגדות נמוכה יותר, בנוי מכמה מוטות) הפוטנציאל אליה יהיה נמוך מ 230 וולט עקב, נגיד 200 וולט או קצת פחות. כתוצאה קרוב לבית הפוטנציאל גם יורד בהתאם
לכן נדרש לבצע את הארקה מקומית כמה שקרוב לבית. זה ייתן בטיחות יחסית. אבל זה רק למי שנמצא קרוב לאלקטרודה, אבל בצד השני של הבית, ההפרש פוטנציאלים הוא מסוכן מאוד. לכן, הארקה מקומית ,אפילו ליד הבית ,אינה פתרון לבעיה. שוב – אם אנחנו רוצים שהמערכת TN-C-S תהיה פונקציונלית, נדרשת ארקת יסוד
אבל היום שמעתי סיפור עצוב. ילדה נגעה בקיר החיצוני של הבניין (אולי מתכתי, יביל, מכולה)) ונהרגה. מה המרחק לילדה קטנה? לכן, לא מספיק לבצע הארקת יסוד (השוואת פוטנציאלים בתוך המבנה) נדרש גם יישור פוטנציאלים סביב המבנה במרחק נגיעה. לדוגמה, לבצע מעגל הארקה סביב המבנה במרחק כחצי מטר. מומלץ להעמיק אותו גם כחצי מטר. אם לא נעשה זאת, כל אמצעים אחרים, הכול יהיה "כאילו"
במקרה תקלה, הרבה תלוי איך נעשה מערכת השוואת פוטנציאלים. בחוק החשמל מזכירים רק את פס, אבל בעצם חשוב לא רק הפס, אלא מערכת שלמה. לדוגמה, צריכה להיות רשת מתכת ברצפה אם היא רצפה מבטון, אבן או חומר מוליך אחר ולחבר אותה צריך למערכת ופס השוואת. אם יקרה קצר, אז הפאזה תהיה גם על הרצפה . תהיה השוואת פוטנציאלים בין גוף המכונה או ציוד לרצפה. ואם היסוד לא מחובר, ואין רשת ברצפה… אז יש סכנה ממשית. לפעמים אפשר לשמוע תלונות שמתחשמלים ממכונת הכביסה, מברז מים וכו'. מה שמאפיין … אתה עומד על הרצפה, נוגע במכונת הכביסה בלבד ( אתה לא נוגע באף משטח) ומקבל מכת חשמל. זה אומר שהרצפה מוליכה. אבל הפרדוקס… חוק החשמל אינו מחייב חיבור הרצפה לפס השוואת פוטנציאלים..
כתוצאה מכך, גם השוואת פוטנציאלים היא כאילו… להסיט עיניים. רק כדי למלא את מה כתוב בחוק החשמל. כלומר, הגופים מכשירי החשמל וציוד החשמל מחוברים לאפס (PEN) של הרשת, אבל השוואת פוטנציאלים לא מושלמת
פרסום
החוק לא פוסל את החוק התקנת אלקטרודה אחד אפילו ואין התייחסות לגודל הבניין
כדי שזה (TN–C–S) תהיה טובה ובטוחה, צריך לחשוב על זה בשלב ראשון של הבניה, שלב תכנון, בניית היסודות
- לאומת זאת, מערכת TT המאפיין הייחודי שלה שגופים של מכשירי חשמל ביתיים מחוברים רק למעגל הארקה, לאלקטרודה הארקה ליד הבית (חוטים לא הולכים לשום מקום). הכול מרוכז ליד הבית
והנה אותו סיפור. הפכו החוטים (פאזה ואפס). בבית, בשקעים – המסופים יתחלפו, ממסר המתח עלול להגיב, אבל אין אסון. אין מתח על גופים מתכתיים של מכשירים
באופן כללי, במה שאנו רואים TT את הסכנה?
- פאזה מהארקה נוספת ברשת תזרום על פני האדמה אל אלקטרודת ההארקה המקומית אם הם קרובים. אבל נזכור את הנוסחה שהפוטנציאל כבר ב-2 מטר מאלקטרודה יהיה חצי מהפאזה ואז יקטן דרגתי. ובהינתן שגם אלקטרודה נוספת ברשת אמינה והמרחק לבית הוא לפחות 8 מטרים, אז הפוטנציאל יהיה לא יותר מ-20 וולט. תומכי שיטת האפס TN-C-S, או יותר נכון מתנגדי TT רואים בכך חיסרון, כלומר ב TT 20 וולט זה לא טוב, אבל ב TN-C-S יתכן 230 וולט זה יותר טוב.
- למרות שזה לא כתוב בתקן, אבל לדעתי במערכת TT חשוב ביותר התקנת מפסק מגן על כל מעגלים. אז מתנגדים למערכת TT טוענים שמפסק מגן יכול לכשל. אבל לא מפריע לנו להתקין מספר מפסקים בטור לאמינות
יש מקרים ששכחו או לא הצליחו לארגן את השוואת הפוטנציאלים או קנו בית מוכן או הביאו קרוואן ואין אפשרות לבצע איפוס. אז מפסקים מגן בטור הבטיחו את הבטיחות מערכת TT
MASTAQ
