הקרב על החשמל של חוות השרתים התפוצץ: שמחון נגד רשות החשמל

הוויכוח על חיבור חוות השרתים לרשת החשמל הפך לאחד הרגעים הסוערים בוועידה ה־11 לאנרגיה וכלכלה. פרופ' אבי שמחון תקף את מדיניות הקפאת הבקשות וטען כי המדינה צריכה להגדיל את היצע החשמל במקום להגביל ביקושים. יו"ר רשות החשמל אמיר שביט השיב בחריפות. ברקע: יעד שאפתני שלפיו דאטה סנטרים עשויים לצרוך בעתיד כ־20% מהחשמל בישראל, לצד צורך בתוספת של אלפי מגה־ואט למשק.

הוויכוח על עתיד חוות השרתים בישראל כבר אינו דיון טכנולוגי או תכנוני בלבד. הוא הופך במהירות לאחת הסוגיות המרכזיות של משק החשמל הישראלי.

הדבר הורגש היטב בוועידה ה־11 לאנרגיה וכלכלה, שבה התפתח עימות חריף סביב החלטת רשות החשמל להקפיא זמנית טיפול בבקשות חדשות לחיבור חוות שרתים לרשת.

פרסום

במרכז העימות עמד פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה, שהציג עמדה ברורה: במקום לעצור ביקושים, ישראל צריכה להיערך לספק אותם.

לדבריו, ההתפתחות המואצת של הבינה המלאכותית הופכת את זמינות החשמל לאחד הגורמים החשובים ביותר בתחרות העולמית על הקמת דאטה סנטרים. אם ישראל רוצה למשוך השקעות בתחום, טען, עליה להבטיח שהיצע החשמל לא יהפוך לחסם.

שמחון: חוות השרתים צריכות לקבל עד 20% מהחשמל בישראל

שמחון הציב במהלך הדיון מספר שמעיד על גודל השינוי שעשוי לעבור משק החשמל הישראלי: לדבריו, יש להיערך לכך שחוות שרתים יוכלו לצרוך כ־20% מצריכת החשמל במדינה.

המשמעות היא הרחבה משמעותית של יכולות הייצור, ההולכה וההשנאה.

שמחון מתח ביקורת על הגישה שלפיה יש להגביל את הביקוש כדי להגן על רשת החשמל. לשיטתו, תפקידה של הממשלה הוא ליצור את התנאים שיאפשרו למשק לספק את האנרגיה הדרושה לתעשייה המתפתחת.

העמדה הזו מתחברת גם להצעות שהעלה בעבר, ובהן אפשרות לאפשר לגורמים פרטיים לקדם הקמת מתקני ייצור חשמל לצורך חוות שרתים, וכן מהלכים להכרה בדאטה סנטרים כתשתית לאומית שתוכל ליהנות ממסלול תכנוני מואץ.

יו"ר רשות החשמל משיב: ההצעה מתבססת על השקעות של יותר מ־100 מיליארד שקל

יו"ר רשות החשמל אמיר שביט לא השאיר את הדברים ללא תגובה.

שביט דחה את הביקורת וטען כי הרשות עצמה פועלת ליצירת מסלול שיאפשר את התרחבות חוות השרתים, בשיתוף משרד האנרגיה והגורמים העוסקים במדיניות הבינה המלאכותית.

לטענתו, הפתרון אינו להתחיל כעת מאפס בהקמת מערכי ייצור נפרדים לכל חוות שרתים, מהלך שעלול לדבריו לעכב פרויקטים במשך שנים רבות.

במקום זאת, רשות החשמל מבקשת להישען על תוכניות הפיתוח וההשקעות שכבר אושרו במשק החשמל, בהיקף כולל של יותר מ־100 מיליארד שקל.

הוויכוח בין השניים ממחיש למעשה שתי תפיסות שונות: האם יש להתאים את התפתחות חוות השרתים לקצב הרחבת רשת החשמל, או להאיץ את פיתוח משק החשמל בהתאם לביקוש החדש שמייצרת מהפכת ה-AI.

27 אלף מגה־ואט של בקשות בתוך חודשיים

מאחורי העימות נמצאים מספרים חריגים.

בחודש יולי הורתה רשות החשמל לחברת נגה לעצור למשך 140 יום את הטיפול בבקשות חדשות לחיבור חוות שרתים.

הסיבה הייתה זינוק חסר תקדים בבקשות החיבור.

בתוך כחודשיים הוגשו בקשות בהיקף מצטבר של כ־27 אלף מגה־ואט.

זהו נתון עצום ביחס לגודלו של משק החשמל הישראלי, והוא עורר חשש כי אישור בלתי מבוקר של החיבורים עלול ליצור התחייבויות שהרשת לא תוכל לעמוד בהן.

במערכת החשמל עלה גם חשש שחלק מהבקשות אינן מייצגות פרויקטים בשלים, אלא ניסיון של יזמים "לתפוס מקום" עתידי ברשת עוד לפני שהתקבלו כל האישורים או ההחלטות להשקעה.

זו אחת הסיבות לכך שהמדינה נדרשת כעת להבחין בין ביקוש אמיתי לבין בקשות שייתכן שלא יתממשו.

שר האנרגיה: כ־20% מהחשמל יוקצו לדאטה סנטרים

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן הציג במהלך הוועידה קו דומה מבחינת היעד ארוך הטווח.

לדבריו, ישראל מתכוונת לאפשר לחוות השרתים להגיע לכ־20% מצריכת החשמל במשק.

זהו יעד דרמטי מבחינת מערכת החשמל.

חוות שרתים הן צרכני חשמל גדולים הפועלים 24 שעות ביממה ודורשים רמות גבוהות במיוחד של אמינות, רציפות וגיבוי. כניסה של אלפי מגה־ואט נוספים של מתקני דאטה סנטר מחייבת אפוא לא רק הקמת תחנות כוח, אלא גם הרחבת קווי הולכה, תחנות משנה, פתרונות אגירה ומערכות גיבוי.

במקביל הדגיש השר את הצורך להבטיח עתודות גז טבעי למדינת ישראל לשנים קדימה, וציין כי במהלך השנה הבאה צפויים להתחיל חיפושי גז נוספים בים.

יצרני החשמל הפרטיים: אל תעצרו אותנו – תנו לנו להקים

גם המגזר הפרטי מבקש לקבל תפקיד גדול יותר במענה לביקושים החדשים.

קרן ברק, יו"ר פורום יצרני החשמל הפרטיים, טענה כי ישראל מחזיקה כבר היום בחלק גדול מהמרכיבים הדרושים להרחבת הייצור: יזמים, הון, גז טבעי וחברות שמוכנות להשקיע מיליארדי שקלים.

לדבריה, המדינה אינה צריכה לבצע את ההשקעות בעצמה, אלא ליצור מדיניות ברורה, להסיר חסמים ולאפשר לשוק הפרטי לפתח במהירות את כושר הייצור.

מבחינת יצרני החשמל, המסר ברור: אם הממשלה רוצה שישראל תהפוך למוקד משמעותי של תשתיות AI ודאטה סנטרים, היא אינה יכולה לנהל את משק החשמל בהתאם לקצב הצמיחה שהיה מוכר בעבר.

התחזית: קצב העלייה בביקוש לחשמל קופץ

חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי ב-BDO, הציג בוועידה נתונים שממחישים עד כמה חוות השרתים עשויות לשנות את תכנון משק החשמל.

לפי התחזית שהציג, קצב הגידול השנתי בביקוש לחשמל עשוי לעלות מכ־3.5% לכ־4.2%.

ביקוש הליבה של המשק צפוי לגדול בכ־2% בשנה, בעוד שחלק ניכר מהגידול הנוסף עשוי להגיע מצרכנים חדשים ובראשם חוות השרתים.

לדבריו, כדי לספק את הצריכה הצפויה יהיה צורך בתוספת של כ־3 עד 3.5 ג'יגה־ואט של כושר ייצור, מעבר לתכנון הקיים.

עם זאת, הרצוג הדגיש כי אין לפרש את כל 27 הג'יגה־ואט שהתבקשו כיום כחוות שרתים שאכן יקומו.

הפער הזה – בין בקשות החיבור לבין הביקוש הריאלי – הוא בדיוק אחד האתגרים שרשות החשמל מנסה לפתור.

פרסום

לא רק דאטה סנטרים: גם הסולארי דורש ודאות

סוגיה נוספת שעלתה בוועידה הייתה מצבה של האנרגיה המתחדשת.

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, התריע מפני חוסר ודאות רגולטורי בענף.

לדבריו, התעשייה הסולארית בישראל התפתחה משמעותית מאז 2009, אך חברות הפועלות בתחום מתקשות לעיתים לקבל אופק רגולטורי יציב.

פרנס קרא לקדם ייצור חשמל מבוזר, בעיקר במתח נמוך, ולהרחיב את שילוב המערכות הסולאריות ברשת.

בסביבה שבה הביקוש לחשמל צפוי לזנק, ייצור מבוזר, אגירה וניהול חכם של צריכה עשויים להפוך מחלק משלים של המערכת לכלי משמעותי בהתמודדות עם העומסים העתידיים.

וגם הרכב החשמלי נמצא תחת לחץ

פרנס התייחס גם לשוק הרכב החשמלי והזהיר כי שינויי המדיניות בתחום עלולים לפגוע בקצב החדירה של כלי רכב חשמליים לישראל.

לדבריו, הירידה בשוק מחייבת בחינה מחדש של המדיניות מצד משרד האוצר ומשרד האנרגיה.

הסוגיה הזו מתחברת ישירות לתכנון משק החשמל: לצד חוות השרתים, גם חשמול התחבורה צפוי להוסיף בשנים הקרובות צרכנים גדולים ולשנות את פרופיל העומס ברשת.

משק החשמל נכנס לעידן אחר

אולי זו המסקנה המשמעותית ביותר שעלתה מהוועידה.

הוויכוח כבר אינו רק על עוד תחנת כוח או עוד קו מתח.

משק החשמל הישראלי עומד מול כמה מהפכות שמתרחשות במקביל: בינה מלאכותית וחוות שרתים, חשמול התחבורה, מעבר לאנרגיה מתחדשת, אגירת אנרגיה וגידול מתמשך בביקוש.

חוות השרתים פשוט הקדימו את יתר הצרכנים והפכו את הבעיה לגלויה.

העימות בין שמחון לרשות החשמל הוא לכן הרבה יותר ממחלוקת נקודתית על הקפאת בקשות חיבור.

זו מחלוקת על תפיסת העולם שלפיה יתוכנן משק החשמל הישראלי בשנים הקרובות: האם הרשת תקבע כמה מהר יכולה הכלכלה לצמוח – או שהמדינה תידרש לבנות את מערכת החשמל בקצב שמכתיבים ה-AI, מרכזי הנתונים והכלכלה הדיגיטלית.

דבר אחד כבר ברור: אם דאטה סנטרים אכן יתקרבו לנתח של 20% מצריכת החשמל בישראל, הם לא יהיו עוד מגזר אחד ברשימת צרכני החשמל. הם יהפכו לאחד הגורמים המרכזיים שעל פיהם יתוכנן משק האנרגיה כולו.