לאור המסמכים הלא אחראים ובלתי מקצועים של הגורמים האינטרסנטיים המופצים בימים אלה בנושא הקרינה בכלל (5G, דור 5 של הסלולר) ותאורה כחולה (המרכיב הכחול של תאורת לד) בחרנו להבהיר את הדברים הבאים:
- טכנולוגית 5G– עדיין לא נפרס בארץ. גופי התאורה המותקנים במרחב הציבורי אינם מבוססים על הטכנולוגיה הזאת! מספקים שרותי תקשורת אלא תאורה בלבד. תקשורת המשמשת לבקרה של גופי תאורה צריכה לעמוד בכל התקנים והתקנות הרלוונטיים, כולל עוצמות שידור.
- תאורת לד לבנה עם "הרכיב הכחול", קרינה קצרת גל
הבעיה היא , כמובן, "קרינה קצרת גל" ולא טכנולוגית לדים עצמה. המסר של כל המחקרים ברור- קיימת בעיה. לכן עדיף לנקוט בשיטות הזהירות המונעת, במיוחד לאור העובדה שקיימת אפשרות נוחה, לא כרוכה בעלויות נוספות וללא בזבוז אנרגטי. ניתן להשתמש במוצרים בעלי קרינה נמוכה יחסית בתחום הכחול.
ל"קרינה קצרת גל" – התחום הכחול של הספקטרום 460-480 ננו מטר- מקשרים מספר סוגיות:
שבוש השעון הביולוגי (בחשיפה בלילה ולפני השינה)
שבוש מטבוליזם והשמנה (בחשיפה בלילה ולפני השינה)
פגיעה ברשתית וזרוז AMD (ללא קשר לשעת החשיפה)
בנוגע לחשיפה לשעות היום קיימים מחקרים המצביעים על שיפור העירנות בטווח המיידי – אבל מחקרים עדכניים מראים כי יחד עם העירנות המיידית נצפה כי קיימת פגיעה ביצרתיות, פגיעה בזכרון לטווח רחוק- ולאורך זמן ירידה בתוצאות המבחנים הקוגניטיביים וכו'. ההמלצה של החוקרים היא לתאורה בעלת רכיב כחול מאוזן יחסית לכל יתר חלקי הספקטרום בדומה לתאורה טבעית.
בימים האחרונים מופץ מסמך מטעה, חסר אחריות ומגמתי.
האגודה הישראלית לתאורה קוראת לכל העוסקים בתאורה ובכלל זה המתכננים, יזמים, מזמינים, מאפני דרישות ומנהלי פרויקטים- למזער את הסיכון הבריאותי הפוטנציאלי- ולא להתעלם ממנו.
האגודה ממליצה לבצע תכנון תאורה מקצועי בהתאם לדרישות התקנות והתקנים תוך שמירה על עמידה בתקני בטיחות חשמלית, בטיחות פוטוביולוגית ומזעור החשיפה קרינת אור קצרת גל.
לבחינה של העוצמה של המרכיב הכחול אפשר להיעזר בשיטות שונות:
שיטה אמפירית המופיעה במפרט הכללי לעבודות הבניה, פרק עבודות חשמל 08, סעיף 08.09.05.00 הקרויה "הפיק הכחול":
זוהי שיטה פשוטה המאפשרת קבלת תוצאה מהסתכלות על עקום הספקטראלי של גוף התאורה ואשר לא מחייבת חישובים מורכבים ו/או עלויות נוספות. העקום הספקטראלי מתקבל מתעודות בדיקה עלפי תקנים שונים המחוייבים בדיקה בכל מקרה, ללא קשר לרכיב הקרינה הכחולה.
שיטה המוצעת ע"י ארגון אירופאי LONNE המפרטת התיחסות במיוחד לתאורת חוצות:
שיטה זו מחייבת חישוב מתמטי מפורט מתוך נתוני ספקטרום המתקבלים בקבצי נתוני ספקטרום של גופי תאורה, כרוך בפניה למעבדות מוסמכות (ועלויות בהתאם).
שיטה המוצעת ע"י ארגון SOLA
שיטה המוצעת ע"י רגולוציה של קליפורניה California Energy Commission Title 20 : שימוש בגופי תאורה בעלי CR90, רכיב R9 (אדום) מעל 50%, ללא קשר לספקטרום. שיטה שזו מחייבת שימוש בגופי תאורה יקרים משמעותית יחסית לגופים הסטנדרטיים הקיימים היום בשוק. בנוסף, אין היצע רחב של גופים כאלה.
פנינו לראש אגף אגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה וזאת התשובה הרשמית:
בהתבסס על מסקנות סקירה מדעית של מרכז ידע "תנודע" במרכז רפואי גרטנטר (דו"ח המלא מופיע באתר –
https://www.gov.il/BlobFolder/guide/types_of_lights/he/radiation_non_ionizing_led_report.pdf
ועד שמשרד הבריאות ינסח עמדה כמותית מבוססת יש לנהוג על פי הזהירות המונעת מתוקף חוק הקרינה הבלתי מייננת.
http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib/Radiation/krina02.pdf
עלפי כך עמדתו של המשרד להגנת הסביבה המופיעה באתר המשרד
https://www.gov.il/he/departments/guides/types_of_lights?chapterIndex=2
אף שהאור כשלעצמו חיוני לאדם, שימוש לא נכון בתאורה מלאכותית וחשיפה לא מאוזנת לרכיב הכחול של האור (שמופיע בטבע בעיקר בשעות הבוקר- בצורה מאוזנת) – יכולים לפגוע בבריאות הציבור.
כמעט בכל סוגי התאורה המלאכותית הרכיב הכחול של האור לא מאוזן. בחלק מסוגי נורות הלֵד LED רכיב האור הכחול גבוה מאוד.
כצעד של זהירות מונעת, האגף למניעת רעש וקרינה ממליץ לצמצם את חשיפת הציבור לאור כחול מלאכותי. אורך הגלים בתחום הנראה לעין נע בין אורכי גל 740-380 ננומטר. יש לבחור תאורה שבה עוצמת האור הכחול בתחום 490-440 ננומטר לא תעלה על 50% מעוצמת האור בכל התחום הנראה; או שעוצמת האור הכחול בתחום 500-420 ננומטר לא תעלה על 55% מעוצמת האור בכל התחום הנראה. לרוב תאורת לד עם גוון אור מתחת ל-3000 קלווין (K) היא תאורה ללא רכיב כחול מוגזם. גוון האור מצוין על אריזת רכיבי התאורה.
בנוסף, מצורפים המסמכים של המועצה הלאומית לבריאות העובד של משרד הבריאות מ 3.2019 המפרט את המגבלות המומלצות לשמירה על עקרונות הזהירות המונעת ומכתבו של פרופסור גרוטו מ 2.2015 הקורא להימנעות מביצוע טעויות העלולות לעלות ביוקר בעתיד.
לקבלת מידע מפורט נוסף ניתן לפנות לאגודה הישראלית לתאורה [email protected]
























