אני חוזר על עצמי. כבר התעניינתי בנושא הזה לפני כמה שנים וכתבתי עליו, וחשוב לי להבהיר: זה אינו מאמר חינוכי או מלמד. זוהי שאלה, ואולי אי-הבנה שלי, שאני מנסה ללבן.
הכלל הברזל של גורו החשמל
המומחים הגדולים ביותר שבינינו הסבירו זאת שוב ושוב: אין להוציא מוליכי הארקה מהמבנה על מנת להאריק גוף מתכתי שנמצא מחוץ לטווח השפעת הארקת היסוד של המבנה.
הסיבה לכך נעוצה במצב של תקלה ברשת החשמל. דמיינו נתק במוליך ה-PEN ברשת, בזמן שצרכן חד-פאזי מחובר לחשמל במבנה. במצב כזה, זרם העבודה יזרום דרך המכשיר, דרך מוליך האפס, אל פס השוואת הפוטנציאלים (פה"פ) וממנו דרך האדמה בחזרה למקור.
פרסום
המשמעות היא שפס השוואת הפוטנציאלים כולו הופך להיות מחושמל. אדם שנמצא בתוך המבנה לא יחוש בדבר, כי הוא נמצא במשטח שווה פוטנציאלים (כל הגופים המתכתיים סביבו מחושמל באותה מידה). אבל, אדם שנמצא בחוץ – מחוץ לטווח השוואת הפוטנציאלים – ונוגע בגוף מתכתי שמקבל הארקה מהמבנה, יסגור מעגל. מאחר והוא עומד על אדמה "אמיתית" (פוטנציאל אפס) והגוף המתכתי מחושמל ב-230 וולט, התוצאה היא חשמול קטלני.
הנקודה הקריטית: אין לנו שום הגנה בפני מוליך הארקה מחושמל. אף מפסק לא יקפוץ כדי להציל את האדם בחוץ.
הפרדוקס: הכבל המאריך
כאן אני עובר בצורה חלקה לשאלה שלי. בואו נדבר על המכשיר שנמצא "בשום מקום" – לא מחובר קבוע למבנה, אלא ניזון מכבל מאריך או מתוף כבלים.
כבל מאריך נתפס ככלי נוח וגמיש, וההוראות הרגילות מדברות על בטיחות בסיסית: להתאים להספק, לפרוש לגמרי כדי שלא יתחמם, ולא לחבר כבל לכבל. אנחנו רגילים לראות תופי כבלים באורך של 30 או אפילו 50 מטרים.
כאן מגיעה התהייה שלי: היצרנים, המשווקים והממונים על הבטיחות מבינים היטב שכבל של 50 מטר לא נועד לשימוש בתוך דירה או מכולה. הוא נועד לפריסות בשטח, לאתרים, למתחמים ולמוצבים. כלומר, הוא נועד להוציא את החשמל – ואת ההארקה – הרחק מחוץ לתחום השפעת הארקת היסוד של המבנה. האם אנחנו לא יוצרים כאן סכנה במכוון?
המפגש עם המציאות
כששיתפתי את החששות האלה עם חשמלאי מנוסה (מהנדס ובודק חשמל), הוא ענה לי: "תמיד צריך להיות מפסק מגן (פחת), ואנחנו סומכים עליו".
אני מצטער לאכזב, אבל זה לא פותר את הבעיה. כל ההגנות שלנו (מפסק זרם, פחת) הן הגנות זרם (זרם קצר, זרם יתר, זליגה). כאן אנחנו מדברים על פוטנציאל (מתח). מוליך ההארקה הוא "מסלול עוקף" שאין עליו שום אמצעי ניתוק או הגנה.
פרסום
זהו הפרדוקס המושלם:
-
המכשיר המרוחק יכול להיות תקין לחלוטין.
-
המכשיר יכול להיות כבוי.
-
אפילו המפסק על תוף הכבל יכול להיות במצב OFF.
אבל מספיק שהתקע של התוף מחובר לשקע במבנה שבו יש תקלה ברשת – ומוליך ההארקה בתוך הכבל המאריך הופך למוליך חי ומסוכן.
השאלה שלי
לאור כל זאת, האם זה בכלל נכון או בטיחותי שבכבל מאריך המיועד לשימוש חוץ באורך של 50 מטר, יהיה מוליך הארקה שמחובר למבנה? האם לא הגיע הזמן לחשוב מחדש על האופן שבו אנחנו "מוציאים" הארקה מהבית לשטח?
MASTAQ
