ב-21 באפריל הותקף צוללן סמוך לחוף חדרה, אזור הסמוך לתחנת הכוח "אורות רבין" של חברת החשמל. התקיפה, שבוצעה ככל הנראה על ידי כריש עפרורי, חידדה שוב את ההשפעות הסביבתיות והבטיחותיות של תחנות כוח הפועלות בקירור מים. אך כיצד בכלל נוצר הקשר בין טורבינה לכריש?
להלן הסבר טכנולוגי-סביבתי מלא:
❖ עקרון הפעולה של תחנת כוח תרמית מבוססת קיטור
תחנות כוח כמו "אורות רבין" משתמשות בטורבינות קיטור לייצור חשמל. תהליך הפקת האנרגיה כולל:
-
שריפת דלק (פחם בעבר, כיום גז) → מייצרת חום גבוה.
-
הרתחת מים → הפקת קיטור בלחץ גבוה.
-
הזרמת הקיטור לטורבינות → הטורבינות מניעות גנרטור שמייצר חשמל.
-
קירור הקיטור → החזרתו למים נוזליים, כדי לשוב ולהרתיחו.
השלב הרביעי קריטי: נדרש קירור מיידי של כמויות אדירות של קיטור. כאן נכנס ים התיכון.
❖ איך זה עובד בפועל? מערכת קירור במים פתוחים
-
תחנת הכוח שואבת מים מהים באמצעות תעלות שאיבה.
-
המים החיצוניים קולטים חום מהמעבה (condenser) ונפלטים חזרה לים – בטמפרטורה הגבוהה ב-5–10 מעלות ממי הסביבה.
-
הזרימה מתבצעת דרך תעלות פליטה מיוחדות, שאורכן מאות מטרים.
תוצאה: נוצר "כיס תרמי" – אזור חם יחסית, המשתרע לעיתים על מאות מטרים מהחוף.
❖ ההשפעה הסביבתית: קריאה לכרישים
מים חמים יוצרים תנאים מושלמים לכרישים בעונת החורף, מסיבות ברורות:
-
פעילות דיגים גבוהה (יותר דגים מתרכזים באזור).
-
העדר תחרות מצד טורפים אחרים.
-
מים חמימים משמרים אנרגיה מטבולית אצל בעלי חיים ימיים.
באזור חדרה נצפו עשרות כרישים, בעיקר עפרוריים וסנפירתן, מתקרבים ממש לקרבת החוף – תופעה שלא הייתה מתקיימת ללא פעילות תחנת הכוח.
❖ השלכות בטיחותיות והמלצות מקצועיות
הסיכון לצוללים ולשחיינים באזור גובר:
-
הכרישים לרוב אינם תוקפניים, אך ציוד דיג או תנועה חדה עלולים לעורר תגובת תקיפה.
-
הזרמים החזקים בתעלות הפליטה מהווים סכנת טביעה מוחשית.
המלצה: שלטים, גדרות, ואכיפה. יש ליידע את הציבור על הסכנה, בפרט בתקופת נובמבר–אפריל, אז מגיעים הכרישים לאזור בהמוניהם.
❖ סיכום: האנרגיה והים – אחריות משותפת
תחנות כוח תרמיות, בייחוד כאלה הממוקמות בסמוך לקו החוף, משפיעות על הסביבה הרבה מעבר לפליטות לאוויר. מערכת הקירור במים פתוחים, שמבחינה הנדסית היא יעילה וחסכונית, יוצרת סביבה אקולוגית חדשה ולא תמיד צפויה.
אנו, כמהנדסי חשמל, נדרשים להביא בחשבון גם את ההשלכות על המערכת הסביבתית – ולפעול לכך שתכנון תחנות עתידיות יכלול גם פתרונות קירור חלופיים, דוגמת מגדלי קירור סגורים או מערכות מבוססות אוויר.