מקדם עונה עבור התנגדות אלקטרודת הארקה
המאמר הוא לא חידה. אלה מעקב, ההשוואה והתמיהה שלי. בבדיקות חשמל, בודקים את התנגדות הארקת האלקטרודה כלפי מסה כללית האדמה.
מבינים שהפרמטר הזה, טיב הארקה, תלוי בלחות, טמפרטורה, מליחות. את השפעה בדקו במחקרים שונים. ומשם אנו לומדים את הנושא. וכנראה לא סתם בבדיקות תקופתיות משתמשים מקדם העונה שזה מ 1.5 עד 2 בארגונים שונים.
פרסום
מתי התנגדות הארקה מספקת בכל מקרה ואז לא משנה לנו המקדם. אותו דבר אם התנגדות כל כך גבוה שלא מפריע המקדם
אבל, ברוב המקרים, המדידה היא קרוב לגבול שנקרא – עונה לדרישה ועקב מקדם העונה נאלצים לבצע שיפור הארקה שלפעמים עולה הרבה כסף ולפעמים, בלתי אפשרי ואפילו נדרש לחפש שיטת הגנה אחרת. כל זה בגלל מקדם העונה כזה או אחר
לכן, במשך שנים רבות אני מחפש תירוץ או הפרכה של זה
- קודם כל, חוק החשמל לא מנחה ולא מרמז את זה. היה אפשר לכתוב בחוק החשמל משפט כזה – התנגדות בין הארקת היסוד או האלקטרודה המקומית, לבין המסה הכללית של האדמה בכל עת של השנה צריכה להיות לא יותר מ-5 ו-20 אוהם
- דבר השני. כל המחקרים לא נעשו במזג האוויר או האקלים שלנו. אם נשאל ילד ממשפחה ישראלית ממוצעת מה זה חורף? אז הוא יענה שחורף זה הגשם. באותו הזמן שמי שביצע את כל המחקרים גדל באווירה שחורף זה שלג, קרח וקור כלבים
לכן, החורף עבור אלקטרודה הארקה היא הקפאת האדמה
אם נסתכל על הגרפים של מחקרים, אז חלק עם טמפרטורות מתרחשות בארץ בכל עונה
(מעל 15 מעלות הוא קטן ועקומות בחלק הזה כבר לא עולות או לא יורדות דרסטי
ולמה אני שמתי לב. יתכן וזה לא נשמע הגיוני.
האם הימצאות מים באדמה משפיעה על התנגדות ההארקה? האם חשוב באיזה עומק נמצאים מי תהום ובכלל האם הם קיימים?
האם בתקופת הגשמים רואים ירידת התנגדות משמעותית?
פעם בוצע ניסוי. עבור מתקן חשמל הותקנו שתי אלקטרודות הארקה. לצורך ניסוי נבדק התנגדות (מגר) בין שתי האלקטרודות
(לא התנגדות כלפי מסה כללית), נבדק בידוד או מוליכות. בקיץ התוצאה הייתה כ 2 מגה אוהם.
חזרו לאותה בדיקה בתקופת הגשמים וקבלו תוצאה קרוב לאפס
אבל בדיקת התנגדות אלקטרודות הארקה כלפי מסה כללית כמעט לא השתנתה
יותר מזה, חלק מאלקטרודות הארקה הותקנו באספלט או תחת פרגולה ומי הגשם לא מגיע אליה.
מה שכן, מליחות הקרקע היא המשפיעה ביותר ולחות משפיעה פחות, אם בכלל. לפעמים להפך מי גשם שוטף את המלחים והתנגדות עולה
מסקנה:
למים יש השפעה חיובית על אלקטרודת ההארקה על ידי הפחתת התנגדות כלפי אדמה, אבל בנוכחות מלח בלבד
יש כאלה שיגידו – שטויות
קראתי הסבר מדעי – זה שטויות!
בזרם חילופין, הזרם דרך המים נקבע על ידי זרמי ספיגה אקטיבית-קיבולית תגובתית, או שהם גם זרמי קיטוב, בהתאם לשטח האלקטרודות (ייתכנו גם זרמים קיבוליים בעלי קיבול גיאומטרי). ברוב המקרים, זרם ההולכה הפעילה דרך מים הוא קטן.
המים אינם דיאלקטריק בצורתו הטהורה ויש להם הקבוע הדיאלקטרי הסגולי הגבוה ביותר מבין כל החומרים, אז המרכיב הפעיל של זרמי הספיגה הוא כמעט אפסי ורק זרם קיטוב קיבולי תגובתי או זרם הספיגה זורם במים
אני אישית, לא הבנתי מילה
פרסום
לכן, דעתי: נכון, נחשב שמים מוליכים חשמל. לכן, לא מומלץ לשחות בזמן סופת ברקים או להשתמש במכשירי חשמל עם ידיים רטובות ועוד…
אבל האם זה באמת כך? למעשה, מולקולות H2O אינן מוליכות של זרם חשמלי, התפקיד זו מוקצית לזיהומים שונים במים, כלומר יונים של מלחים ומינרלים שונים. למים יש את היכולת להמיס חומרים בצורה מושלמת בפני עצמם, זה קובע את מצב המים בטבע – הם אף פעם לא נמצאים ללא זיהומים, במצב טהור באופן אידיאלי.
מצד השני – למדע המודרני יש טכנולוגיות שיכולות לזקק לחלוטין מים טבעיים ולשמור רק שתי מולקולות מימן וחמצן אחד בהרכבם.
במצב זה המים אינם מוליכים חשמל כלל, להיפך, הם נחשבים לדיאלקטריק טוב מאוד. לפעמים זה מתרחש גם בטבע, לדוגמה מי גשם
במצב החופשי, מים אינם נשארים טהורים והמזוקקים באופן אידיאלי מזיהומים במשך זמן רב מאוד. במצבם הרגיל, המים ממיסים במהירות את כל סוגי היסודות הכימיים הקיימים באטמוספירה. לכן מאמינים כי מים הם מוליך אידיאלי
אבל במקרה שלנו, אלקטרודות הארקה – המי גשם מגיעים ישירות לאדמה סביב אלקטרודה ויותר מזה ושוטף את כל המלחים באזור והסביבה ( הסיבה העיקרית או תירוץ לכך שלא מומלץ להשקות אדמה סביב אלקטרודה במי מלח
אז מי ינצח? מים שישטפו מאדמה סביב האלקטרודה את כל המלחים וכך יגדילו את ההתנגדות של אלקטרודה הארקה או לחות הקרקע סביב האלקטרודה תקטין את ההתנגדות?
בעצם, רציתי להגיד רק על חוסר ערך מקדם העונה בתנאי מזג אוויר שלנו. הרי לרדת מערך 400 אוהם ל 30 אוהם בהתנגדות הארקה קל יותר (זול יותר) בהרבה, לאומת לרדת מ 30 אוהם ל 20 אוהם
MASTAQ
