שפיגלר הבהיר כי חברת החשמל שואפת להגיע למצב שבו עד סוף שנת 2026 יופסק לחלוטין השימוש בפחם לייצור חשמל – למעט במקרי חירום. לדבריו, “מאותה נקודה לא תהיינה יחידות שנייצר חשמל באמצעותן שלא באמצעות גז”. עם זאת, הוא ציין כי חלק מהיחידות עדיין בתהליך הסבה, והאחרונה שבהן צפויה להפסיק פעילות לקראת סוף 2026.
כיום, יחידה 4 בתחנת הכוח “אורות רבין” נמצאת בשלב בדיקות אחרון לפני הפעלה מלאה בגז, בעוד שיחידה 3 בתחנת “רוטנברג” צפויה לצאת משימוש בקרוב לקראת הסבתה, שתושלם ביוני 2026. לאחר מכן תתחיל ההסבה של יחידה 5 באורות רבין – הצפויה להסתיים בסוף אותה שנה.
במקביל, שפיגלר עדכן על קידום פרויקט “קושרי האבק” בחדרה, שמטרתו להפחית את זיהום האוויר הנגרם מערימות הפחם הפתוחות. מדובר בכיסוי שלוש ערמות של 200 אלף טון פחם, מה שאמור להפחית משמעותית את זיהום חלקיקי הפחם כתוצאה ממשבי רוח.
פרסום
עלות כלכלית וסביבתית גבוהה לעיכוב
במהלך הדיון הציג נתנאל קופראק, רכז בכיר במרכז המחקר והמידע של הכנסת, נתונים על עלות העיכוב המעבר לגז: כ-1.7 מיליארד ש”ח עלות עודפת לציבור, לצד הפסד הכנסות למדינה של כ-848 מיליון ש”ח מתמלוגים ומהיטל רווחי יתר שהיה מתקבל משימוש בגז טבעי. סכום זה אינו כולל מס חברות.
ח”כ יוראי להב הרצנו ביקר בחריפות את מדיניות השימור של יחידות הפחם, וטען כי אין כוונה אמיתית להפסיק את פעילותן. “אנשים מתים בגלל המדיניות הזו,” אמר. “אם אין כוונה לפרק את היחידות הפחמיות – לפחות שיתקינו סולקנים. מצב חירום שמתרחש פעם בחודש זה כבר לא חירום אלא שגרה”.
פרסום
שימור היחידות המזהמות למקרי חירום בלבד
נציגי משרדי הממשלה הבהירו כי הכוונה היא לשמר את היחידות הפחמיות למקרי קיצון בלבד – מלחמות, מזג אוויר חריג או עומס יתר חריג ברשת החשמל. רותם אבין, מנהלת תחום מדיניות חשמל במשרד האנרגיה, הדגישה כי “המחויבות שלנו היא לאספקת חשמל רציפה לכלל הציבור. אנו עוקבים באופן שוטף אחרי קצב ההסבות ומכוונים לסוף עידן הפחם ב-2026”.
ירדן צחר, ראש ענף כלכלה ברשות החשמל, הוסיפה כי הרשות תומכת בהפסקת השימוש ביחידות המזהמות, אך רואה חשיבות בהשארתן זמינות לעת חירום לפחות בשלוש השנים הקרובות. לדבריה, במקביל מתקדמים פרויקטים של הכנסת דלקים חלופיים והרחבת יכולת האגירה במשק – צעדים שדורשים זמן.
