בעקבות החששות מהסלמה ביטחונית בזירה האיראנית – גוברת בציבור הדאגה מפני תרחיש קיצון שבו מאות אלפי ישראלים יישארו ללא חשמל. אך בשיחה עם בכירי התשתית במשק, עולה תמונה מרגיעה יותר: בישראל קיימות עתודות, פתרונות, ותוכניות מגירה – והסבירות ל"קריסת מערכת" מלאה, לדבריהם, נמוכה מאוד.
לא חושך, אלא התארגנות מראש
מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, ומנכ"ל חברת נגה, שיקי פישר, מדגישים: מערכת החשמל בישראל מורכבת מגופים שונים, בעלי רשת גיבויים רוחבית, הפועלים יחד גם בזמן חירום. "אם תהיה פגיעה באתר של חברת החשמל", מסביר שפיגלר, "ייתכן שאותו אזור ינותק, אך בוודאי שלא מדובר על ניתוק של עשרות אחוזים מהתושבים". לדבריו, תרחיש שבו מחצית מהמדינה מושבתת מחשמל ל-48 שעות הוא "בעל סבירות קטנה מאוד".
מערכת עם רזרבות, לא מונופול
היום כ-67% מהחשמל בישראל מיוצר על ידי יצרנים פרטיים, והיתרה בידי חברת החשמל – שכבר אינה מונופול. מערכת ההולכה מנוהלת על ידי חברת נגה, שאחראית על תפעול שוטף, גמישות ניתוב והיערכות במצבי עומס או תקלה. "כמו רשת כבישים – גם אם אחד הנתיבים חסום, החשמל מוצא דרך אחרת", מדגיש פישר.
תרחישי חירום – מה עושים כשאין גז?
מקור האנרגיה המרכזי בישראל הוא גז טבעי (כ-70%), אך בשעת חירום – כאשר אסדות עשויות להיות מושבתות – עובר המשק לשימוש בסולר, פחם ומזוט. לדברי הבכירים, יש מלאי דלקים מספק להמשך פעילות. "אנחנו מפעילים את המערכת בשמרנות יתרה – עם שולי ביטחון גבוהים יותר", מציין פישר.
פרסום
ומה עם סייבר?
גם מתקפות סייבר נלקחות בחשבון. שפיגלר טוען כי נעשתה היערכות קפדנית למניעת חדירה למערכות המידע. "יש לנו מערכות הגנה, ניטור, וחומות אבטחה מרובות שכבות – עד היום לא נרשמה חדירה למערכות, אפילו לא לפשוטות שבהן", מוסיף פישר.
פרסום
דווקא בתקופה של חוסר ודאות גיאופוליטית, מערכת החשמל הישראלית מציגה עמידות, תכנון מראש ותגובה מבצעית מרשימה. החשש מ"עלטה כללית" אולי קיים בדמיון הציבורי – אך על פי דברי הדרגים הבכירים, מדובר באירוע נדיר מאוד – עם היערכות מספקת לצידו.
