כנראה שהקיץ החם גרם לנו לחשוב על אותו הדבר בו זמנית.
אנו חשבנו על תנאי הפעלה קשים של אביזרים, ממסרים, לוחות החשמל…
שאמרתי – לנו, אני מתכוון לעמיתים שלי, אבל מוכשרים ממני, ממציאים, חדשניים יותר
פרסום
(למה בכלל הם מתקשרים איתי?)
בכל זאת, בוצעו מדידות החום באמצעות חיישנים תרמיים ומקליט במשך שבוע ימים
ניגשנו לגבול הניצול העליון (תמונה ראשונה) ואף עלינו גבוה יותר, למשל, עבור ממסרים (תמונה שניה)
ממסרי פחת מיובאים בארץ, רוב לפי תקן והתנאי אירופאי (אקלים בינוני קר) (moderately cold climate) -5 עד +40.
אני פניתי ליצרנים בשאלה, האם משפיע החום על הדיוק, תקינות והגדרות ממסרי פחת וקיבלתי את התשובה – תנאי טמפרטורת ההפעלה שצוין על ידי היצרן מחייבים את הצרכן לדבוק בערכים אלה על מנת למנוע הפעלה לא נכונה של המכשיר
במקרה שלנו, התנאי האסור להפעלה מעל 40+ הוא העובדה שלא בוצעו בדיקות נוספות לבדיקת התפקוד בתנאים אלה בשל היעדר כדאיות לביצועי האקלים וקטגוריית היישום של אירופה – בינוני קר 4
מה לעשות? הפתרון החסכוני היחיד הוא להתקין את אותו הציוד בהגנה על עצים, בתים או סוג של צל אחר, היכן שהטמפרטורה לא חורגת את 40 המעלות, של טמפרטורה המוצר. ויש להשתמש בזה (אם מדברים בהתקנת יבילים, מכולות, אוהלים אז יש וועדת המיקום. הם לוקחים בחשבון את הכיוון החלונות וכו' אבל לא את מיקום לוח החשמל החיצוני.
בטיחות בטמפרטורות הפעלה קיצוניות היא מה שאנחנו רוצים לדעת בכדי לענות על השאלה – האם ניתן להשתמש או לא. אני חייב לומר שניתנות בדיקות לפי אקלים לחומרים וציוד חשמלי וניתן למצוא את הנתונים הדרושים בתיעוד
אז מה המסקנות:
– ממסר פחת הוא האמצעי האמין ביותר (מבחינת הרעיון) ואולי היחיד נגד התחשמלות. כל שאר הדברים – הארקה, איפוס, השוואת פוטנציאלים, מתח מגע וכו' שנוי במחלוקת, קשה להבנה וליישום על ידי הצרכן הפרטי והפשוט
– לפי הניסיון והסטטיסטיקה לאחר בדיקת אלפי ממסרי פחת, יכול לומר שהבעיה היא לא הפעלת שווא, אשר נדון בהרחבה בכל הפורומים, אלא להפך. הממסר פחת או לא מגיב, או מגיב לא לפי הנתונים שלו (זמן התגובה והזרם הפעלה). הצרכן (שזה לא רק סבתא, גם אנשי אחזקה, חשמלאים לא בחשד ולא אל דאגה, כי הכול עובד. האם הסיבה היחידה או העיקרית זה החום? לא יודע. נכון שיש גורמים רבים נוספים – אבק, לחות, מגנטיזציה, דה מגנטיזציה של הליבה וכו'. אבל עובדה כ- 15% ממסרי פחת שהותקנו בלוחות חשמל בחוץ למבנה או במבנה ללא מזגן לא עוברים את הבדיקה. אגב, כמעט כל היצרני. להלן הדוגמה
שוב, נכון שזה לא ענייני לבקר יבוא, שיווק, תקינה, מכון התקנים ומעבודות רבות, אבל תפקידי כמהנדס בכלל וכמהנדס בארגון ספציפי לקבוע – שממסר פחת לא עונה לדרישות ולהחליף אותו. משמעות הדבר – רוב הזמן הצרכן הוא ללא הגנה, החלפה עולה כסף ואינה משפרת את מצב לוח חשמל שהיה מחווט בתנאי המפעל
– אם כבר דיברנו על החלפות ממסרי הפחת. לא תמיד החשמלאי מחליף אותו על ידי בדיוק אותו דגם או היצרן ולכן חשמלאי חייב להתאים אותו ללוח החשמל הקיים. גם מחיר הממסר וגם עבודת החשמלאי זה "פינוק" לא זול למי שמשלם
פרסום
– אז עלה בראשי הרעיון (בעצם על זה כתבתי את כל המילים)
הרעיון (הייתי מבקש לא לצחוק ולא לגנוב אותו) – אני מציע לחשוב על האפשרות של מחסניות הניתנות להחלפה ( cartridge) – חיישני זרם דיפרנציאלי, דומה לסוג המחסניות עבור ממסר הגנה נגד מתח יתר וברקים
בארצות הברית משתמשים במערכת דומה עם מגעי סכין, שנוחה להחלפת מכשירים מהירה
אם חוק חשמל מאפשר לנו בדיקת ממסר פחת בידי אדם שאינו חשמלאי, אז למה לא להחליף את המנגנון ללא חשמלאי וללא לשבש ולהרוס את החיווט ללוח, וכמובן לחסוך הכסף
MASTAQ
