בתעשיות וארגונים רבים כמו צבא, משטרה וקיבוצים, נעשה שימוש במערכת הארקה TNS, שבה שנאי נמצא על עמוד או בחדר שנאים. ממנו מותקנות רשתות בעלות חמישה גידים. כיום, רוב הרשתות הן מבודדות (רשת ת.א.מ), ובהן שלושה פאזות ואפס.
אבל שיטת TNS דורשת גיד PE – מוליך הארקה נפרד שהולך במקביל לגיד N ממקור ההזנה. נוהגים לחבר איכשהו את גיד הנחושת המבודד לרשת ת.א.מ בין העמודים לאורך כל הרשת. השיטה הזו, שמשתמשת בבנדים או חוטי חשמל, נראית חובבנית ומאולתרת. עם הזמן, החוט נוטה להתנתק, להשתלשל באוויר או לגעת בקרקע, למרות חשיבותו.
מלבד ההיבט הטכני, מדובר בהשקעה של עבודת קבלנים. אז מה הפתרון? על זה אני מדבר היום.
הפתרון הראשון: קליפסים ומלחציים ייעודיים
במערכת TNS, מוליך הארקה נפרד (PE) יכול להיות מחובר ל-ת.א.מ (תילים אוויריים מבודדים) באמצעות קליפסים או מלחציים מפלסטיק שתוכננו במיוחד למטרה זו. קליפסים אלה מבטיחים קיבוע אמין של חוט ההארקה לאורך הת.א.מ, מבלי לפגוע בבידוד הרשת או בחוט עצמו.
חוט ההארקה (בדרך כלל נחושת מבודד) ממוקם בתוך הקליפס ומחובר לחוטי הפאזה והאפס של הת.א.מ במרחקים קבועים. הקליפס מקבע את החוט, מונע את תזוזתו ומבטיח חיבור חשמלי בטוח. חשוב לוודא שהמחברים מתאימים לגודל הת.א.מ. הקליפסים צריכים להיות עשויים מחומרים עמידים בפני קרינת UV ושינויי טמפרטורה, וכן לעמוד בעומסים מכניים שמופעלים על הקו.
כדי לחבר חוטים נוספים ישירות למעטה החיצוני של הת.א.מ, אני ממליץ להשתמש במלחציים ייעודיים שמחזיקים את החוט בצורה מכנית. חפשו בנדים או קליפסים מיוחדים שאינם פוגעים בבידוד הת.א.מ.
הפתרון השני: ת.א.מ עם מוליך הארקה מובנה
אפשרות נוספת, אולי מורכבת יותר, היא להתמודד עם המשקל הנוסף שמוסיף גיד הנחושת הארוך. אני מציע פתרון חדשני: ת.א.מ עם מוליך הארקה מובנה.
בפתרון זה, מוליך ההארקה משולב ישירות בתכנון של הת.א.מ עצמו, במקום להתקין אותו בנפרד. זה פתרון שמשפר את הבטיחות ומפשט את ההתקנה, מכיוון שאין צורך באלמנטים נוספים.
היתרונות של ת.א.מ עם הארקה מובנית:
- בטיחות מוגברת: הארקה מובנית מספקת חיבור אמין ויציב יותר, מה שחשוב במיוחד למניעת תקלות והבטחת בטיחות התחזוקה.
- התקנה פשוטה: אין צורך במוליך הארקה נפרד ובאביזרים מיוחדים לחיבורו, מה שמפחית את הזמן ועלויות העבודה של התקנת הרשת.
MASTAQ




















