98% מתוך 176 יזמים, משקיעים ומממנים שנשאלו, חוששים לגבי זמינות ואמינות אספקת החשמל כאשר הם מקבלים החלטות השקעה. מעל למחציתם ציינו כי זה מהווה מכשול מרכזי להשקעה. לדבריהם, אי-היערכות עלולה להביא להחמצת הזדמנויות כלכליות, כפי שקורה בשווקים בהם זמן החיבור לרשת קצר בחצי מזה הנדרש בשווקים המסורתיים (כדוגמת אירלנד או הולנד).
רשות החשמל מציינת כי צריכת החשמל של חוות שרתים בישראל הייתה שולית ב-2024, כ-0.5% מהצריכה המשקית, אך ההערכות ל-2030 עולות על ביקוש של 5%-7% מסך הצריכה. ההספק המחובר הקיים עומד על 300 MVA בלבד, בעוד שההספק המבוקש כבר מגיע ל-2,500 MVA, וזמן הקמת תחנת כוח ממוצע הוא 12 שנה, עם חוסר ודאות לגבי מיקום, היקף ופרופיל הצריכה העתידי.
יו"ר הוועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן "ישראל מפספסת כרגע חלון הזדמנויות אסטרטגי, ועומדת בפני סכנה קיומית של ממש: הפער בין צמיחת הבינה המלאכותית לבין קצב קבלת ההחלטות שלנו הוא אסטרונומי. אם לא נתחיל עכשיו בתכנון ארוך טווח ומיידי של תשתיות אנרגיה, קרקע וכוח מחשוב, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו נכנעים לתלות אנרגטית ודיגיטלית ארוכת טווח. אי-שקלול הביקושים העצומים הצפויים של כוח המחשוב בתחזיות החשמל והגז הלאומיות, הוא מעשה חמור המנותק לחלוטין מהמציאות ומסכן את הריבונות הטכנולוגית של מדינת ישראל. המדינה חייבת לנקוט בפעולות מיידיות כדי להפוך למדינה אטרקטיבית לתעשיית ה-AI העולמית, ולשמור על חוסנה הדיגיטלי".
פרסום
פרסום
דן יכין, חוקר בכיר בMIND Israel: ״בראי המתרחש בעולם, ישראל ניצבת באתגר יציבות ונגישות לאנרגיה בכלל ולטובת AI בפרט, זאת לצד החשיבות בשמירה על עצמאות ועליונות אנרגטית. במיינד ישראל סבורים שדרך להתמודדות היא באמצעות הפקת אנרגיה בשימוש במתקני גרעין אזרחיים. מדובר באנרגיה ירוקה, יציבה ואמינה".
תגובה אחת
בהולנד, רשת אספקת החשמל קורסת, בין היתר עקב ההתלהבות שלפני 10 שנים לבנות בה מרכזי נתונים. חברות מתמודדות עם זמני המתנה ארוכים לקבלת קווי אספקת חשמל מוגדלים. משפחות שהשקיעו באנרגיה סולארית פוטו-וולטאית אינן מסוגלות למכור בחזרה את האנרגיה שלהן, והדרך היחידה לא להפסיד כסף על השקעתן היא להשקיע עוד יותר בסוללות אגירה ביתיות.
מתן אישור לבניית מרכז נתונים צריך להיות בתנאי שמרכז הנתונים יבנה תחנת כוח משלו.