הפרויקט שיעקוף את איראן: ישראל ויוון מקדמות את מסדרון התשתיות

מול האיומים על נתיבי השיט והחשש הגובר בשווקי האנרגיה, ישראל ויוון מאיצות את קידום מיזם IMEC. המסדרון הבינלאומי אמור לחבר את הודו לאירופה דרך מדינות המפרץ, ירדן וישראל – ולייצר חלופה אסטרטגית לנתיבי הסחר והאנרגיה החשופים להשפעה איראנית

האיומים הביטחוניים במזרח התיכון ממשיכים לטלטל את שווקי האנרגיה העולמיים, אך במקביל לעימותים הצבאיים מתנהל מאבק אסטרטגי נוסף – על השליטה בנתיבי הסחר, האנרגיה והתשתיות של העשורים הבאים.

בעוד תשומת הלב העולמית מופנית למיצרי הורמוז, לים האדום ולבאב אל-מנדב, בירושלים ובאתונה פועלים לקדם במהירות פרויקט שאפתני שעשוי לשנות את מפת התשתיות האזורית: מסדרון הודו–המזרח התיכון–אירופה, IMEC – India-Middle East-Europe Economic Corridor.

פרסום

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן שוחח עם עמיתו היווני, סטברוס פאפאסטברו, במטרה לקדם את מסדרון התשתיות ולחזק את שיתוף הפעולה בין המדינות. החזון הוא ליצור רצף תחבורתי ותשתיתי שיחבר את הודו למדינות המפרץ, ומשם דרך ירדן וישראל אל נמלי הים התיכון ולאירופה.

אם יבשיל, המסדרון לא יהיה רק נתיב להעברת סחורות. הוא עשוי לכלול גם תשתיות חשמל, אנרגיה ותקשורת – ולהפוך את ישראל לחוליה מרכזית ברשת כלכלית ואסטרטגית המחברת בין אסיה לאירופה.

מסדרון IMEC – תמונת מצב

נקודות התורפה של שוק האנרגיה העולמי

הצורך במסדרונות חלופיים מקבל משנה חשיבות לנוכח המציאות הביטחונית באזור.

מיצרי הורמוז הם אחד מעורקי האנרגיה החשובים בעולם, וכל איום על חופש השיט בהם משפיע כמעט מיידית על מחירי האנרגיה ועל הציפיות בשווקים. לכך נוספו בשנים האחרונות התקפות החות'ים על כלי שיט באזור באב אל-מנדב והים האדום, שהמחישו פעם נוספת את הפגיעות של שרשראות האספקה הגלובליות.

עבור מדינות המפרץ, המחזיקות בחלק ניכר מעתודות הנפט והגז העולמיות, יכולת ההפקה לבדה כבר אינה מספיקה. ללא נתיבי הולכה ושינוע בטוחים, גם מעצמות אנרגיה חשופות לסיכונים גיאופוליטיים שאינם בשליטתן.

כאן בדיוק נכנסת לתמונה תפיסת IMEC: יצירת מערכת שבה חלק משמעותי יותר מהמסחר, החשמל, התקשורת והאנרגיה יוכל לנוע באמצעות מספר נתיבים משלימים ולא להיות תלוי במעבר ימי יחיד.

לא רק איראן: התחרות על מפת הסחר החדשה

המאבק על נתיבי העתיד רחב הרבה יותר מהעימות בין ישראל לאיראן.

טורקיה, מצרים, סעודיה ומדינות נוספות באזור מעוניינות אף הן להפוך לצמתים מרכזיים במערכות הסחר החדשות שבין אסיה לאירופה. לכל מדינה יתרונות אחרים: נמלים, מיקום גיאוגרפי, מסילות רכבת, צינורות אנרגיה או קשרים מדיניים.

השאלה הגדולה היא מי תהיה חלק מהשרשרת שתוביל סחורות, חשמל, מידע ואנרגיה בין המזרח למערב.

במונחים גיאופוליטיים, מדובר בנכס אסטרטגי. מדינה שתהפוך לצומת מרכזי במסדרונות התשתית הבינלאומיים תיהנה לא רק מהכנסות ישירות, אלא גם ממעמד מדיני מוגבר ומהעמקת התלות הכלכלית ההדדית עם המדינות המחוברות אליה.

המענה המערבי ל"חגורה והדרך"

IMEC משתלב במגמה עולמית רחבה של הקמת מסדרונות סחר ותשתיות חדשים.

סין מקדמת במשך שנים את יוזמת "החגורה והדרך", שבמסגרתה השקיעה בהקמת נמלים, רכבות, כבישים ותשתיות במדינות רבות. מבחינת בייג'ינג, מדובר לא רק בפרויקט כלכלי, אלא גם בבניית רשת השפעה אסטרטגית.

הודו, מנגד, מחפשת דרכים לחזק את הגישה שלה לשווקים באירופה וליצור אלטרנטיבות יעילות לנתיבי השיט הקיימים.

מבחינת ארה"ב ומדינות אירופה, IMEC עשוי להוות נדבך משמעותי ביצירת תשתית כלכלית שתעמיק את הקשרים בין הודו, מדינות המפרץ, ישראל ואירופה ותספק אלטרנטיבה נוספת למערכי הסחר הנשענים על סין.

ישראל בדרך להפוך לצומת תשתיות אזורי

עבור ישראל, המשמעות האפשרית של הפרויקט גדולה במיוחד.

במשך עשרות שנים נתפסה ישראל במידה רבה כ"קצה תחבורתי" – מדינה שמקבלת ומייצאת סחורות דרך נמלי הים שלה, אך אינה משמשת מעבר משמעותי בין מדינות אחרות.

IMEC עשוי לשנות את התמונה הזאת.

אם יוקמו חיבורי רכבת, אנרגיה ותקשורת בין מדינות המפרץ, ירדן וישראל, עשויה ישראל להפוך מגורם המצוי בקצה של רשת הסחר – לחוליה המקשרת בין אסיה לאירופה.

המשמעות הכלכלית עשויה להיות רחבה: פיתוח נמלים ומסילות, הקמת מתקני לוגיסטיקה, השקעות בתשתיות חשמל ותקשורת, מרכזי אחסון והפצה, מתקני אנרגיה ותשתיות דיגיטליות.

בנוסף, מיקומה הגיאוגרפי של ישראל מאפשר ליצור גשר קצר יחסית בין הים האדום והמזרח התיכון לבין נמלי הים התיכון.

פרסום

מסילות, חשמל, תקשורת – ואולי גם אנרגיה

אחד ההיבטים החשובים ב-IMEC הוא העובדה שאין מדובר בפרויקט רכבות בלבד.

החזון הרחב כולל יצירת "מסדרון תשתיות" שבתוכו ניתן יהיה לשלב מספר מערכות במקביל: רכבות משא, כבלי תקשורת, קווי הולכת חשמל ותשתיות אנרגיה.

חיבורי חשמל בין מדינות האזור לאירופה עשויים בעתיד לאפשר העברה רחבה יותר של אנרגיה בין שווקים שונים, ובכלל זה חשמל ממקורות מתחדשים.

גם תשתיות תקשורת וכבלים תת-ימיים ויבשתיים הן חלק מהמאבק על המסדרונות החדשים. בעולם שבו שירותי ענן, בינה מלאכותית ומרכזי נתונים תלויים בתעבורת מידע עצומה, נתיבי תקשורת בינלאומיים הופכים לנכס אסטרטגי לא פחות מצינורות נפט וגז.

המאבק על הנתיב של המאה ה-21

המשמעות האמיתית של IMEC חורגת מפרויקט תחבורה כזה או אחר. זהו חלק ממאבק רחב יותר על האופן שבו ייראו שרשראות האספקה של המאה ה-21.

המלחמות, המתקפות על ספינות, המתיחות בין המעצמות והחשש מחסימת מצרי ים מלמדים מדינות וחברות מסחריות לקח ברור: אסור להסתמך על נתיב אספקה יחיד.

ישראל ויוון מבקשות למצב את עצמן כחוליה מרכזית בפתרון הזה.

אם המסדרון יבשיל לכדי תשתית פעילה, הוא עשוי לחבר בין הודו, המפרץ, ישראל ואירופה באמצעות מערך משולב של נמלים, מסילות, חשמל, אנרגיה ותקשורת – ובכך לצמצם את התלות בנקודות החנק הימיות שמעניקות כיום למדינות ולארגונים עוינים יכולת השפעה חריגה על הכלכלה העולמית.

מבחינת ישראל, מדובר ביותר מפרויקט תשתיות: זו הזדמנות להפוך את מיקומה הגיאוגרפי מנקודת תורפה לנכס אסטרטגי – ולהתמקם בלב אחד מצירי הסחר והאנרגיה החשובים של העתיד.