לא, כי הוא שווה יותר, אלא בגלל שאנחנו פוגעים ב"אפס". אני מתכוון, באפס שברשת חשמל שלנו. הוא לא פרזיט ולא "אוכלי חינם". אנסה להגן עליו
השאלה היא – מדוע אפס נשרף?
פרסום
שלוש פאזות ואפס מגיעים לבניינים שלנו. לדירות נכנסות פאזה אחת ואפס. מתוכנן שהעומס מופץ באופן שווה, בערך על פני הפאזות. אם העומס אחיד, על פי התיאוריה של מעגלים תלת פאזיים, הזרם באפס יהיה שווה ל 0.
ונראה כי אפס הוא "טפיל". אבל מסתבר שהוא עובד קשה יותר מכל פאזה
התושבים חוזרים הביתה ומפעילים את העומס בצורה לא אחידה. מישהו קודם, מישהו אחר כך, מישהו בכלל לא בבית, אבל יגיע בדיוק כאשר שני השכנים הקודמים יכבו את העומס שלהם. כל שלושת הפאזות נעמיסן לסירוגין, ואפס תמיד עובד. למגע שלו אין זמן להתקרר. הפאזות עבדו ונחו, התחממו והתקררו. אפס – לא.
כמובן שיש עוד סיבות. בבתים שלנו ישנם מכשירים רבים שנותנים הרמוניות מוגברות לרשת. אפס עובד קשה יותר ולכן נכשל לעתים קרובות יותר
אבל לא רק זה
- אנו מודדים את עומסים בפאזות (שיא ביקוש ולא רק), אבל לא בודקים באפס. לא ברשם (לוגר) ואפילו בטפסים שממלאים, אין שורה – זרם באפס
- ברשתות עם עומס גדול מתבצעות הרמוניות המתחלקות ב -3. תיאורטית, הזרם בחוט האפס של רשת כזו יכול להיות גדול מזרם הפאזה ב- √3 = 1.732 פעמים
- עומס אחיד בפאזות במגורים אינו קיים כלל; אם (לא תמיד יש 3 דירות בקומה, ואם ישנן 4?) שתיים יהיו מחוברות בפאזה הראשון. לפעמים יש בדיוק 3 חדרים, אבל אחד זה 6 חדרים ושתי דירות 3 חדרים מחוברות כל אחד לפאזה
בכפרים באופן כללי, החשמלאים האמיצים שלנו יכולים לחבר מחצית מהכפר על פאזה אחד. שלא נדבר על בסיסי צה"ל ודומה
- אם מסתכלים לתוך לוח החשמל, מסתבר שלמוליכי הפאזה יש מגע נחושת-נחושת או אלומיניום-אלומיניום. והמוליך האפס מוברג לפעמים לפלדה. הפלדה מחלידה והמגע הופך לקוי, מתחמם ונשרף
- בהרכבת הלוח, הפאזות מחברים ומחזקים היטב (כבוד לפאזה), ואפס הוא איכשהו, כמו תמיד. לא פעם שמתי לב, שחווט מקצועי בצוות הרכבה, מחבר גידים פאזות ועוזר מחווט פס אפס והארקה
- באחזקה מונעת, בחיזוק ברגים, אפס מחוזק בתדירות נמוכה יותר; למה? זה אפס! גם הנגישות לפס אפס גרועה יותר. צריך שני מפתחות, להתכופף, להיכנס לאחר הכבלים …
- חלוקת העומס לא רצויה ביותר היא העמסה רק של שני פאזות. אם 2 פאזות להעמיס באותה מידה, והשלישי אינו עמוסה, אז הזרם באפס יזרום פי 1.73 מאשר בפאזה (לדוגמה בניתוק גיד במתח גבוה)
- מעולם לא הבנתי מדוע עבור מפעלים תעשייתיים (שבהם העומס מתחלק בין A-B-C) ולמגזר הפרטי של אזורים כפריים (שבהם העומס מופץ על ידי A-N, B-N, C-N) אותם כללים
יתכן שתעלה השאלה – מה יותר טוב, בריא, עבודה במצב טמפרטורה מתמידה או קירור – חימום קבוע. מגעי פאזה מתחממים, מתקררים, … מתרחבים, מתכווצים, … מה שמוביל להיחלשות המגע. והאפס מתחמם כל הזמן…
פרסום
מסקנה:
- נכון והוגן שעכשיו אפס לא בצבע שחור ועצוב!
- מסתבר שאפס פשוט נשרף בעבודה
- אז, אם יגידו – "אתה אפס מוחלט", זה כבר לא פוגע 👍
MASTAQ
