הארקה מקומית. בדיה על זרמים גבוהים
אין מה לפחד מהארקה מקומית כחלק מארקת נוספת אפס ברשת
לפעמים אני כותב משהו (כותב לעצמי) וזה לא מפורסם. אחרי את זה אני כותב המשך והטקסטים האלה נראים מוזרים ולא במקום
פרסום
אז אני אחזור ואגיד בכמה מילים, מה שכתבתי קודם והיום אני ממשיך
אמרתי שהתנגדות הארקת מקומית בשיטות TT או TNS או בהגנה בלעדית על ידי מפסק מגן, לפי דעתי, לא חשוב מספרה של המדידה המדויקת, כי זה לא נותן לנו מידע, ואין לנו מה לעשות עם נתון הזה.
אבל המצב שונה בשיטת TNC-S (שוב, לפי דעתי) וזה חשוב ביותר כי מאריכים בעצם, את האפס.
אנסה להסביר את עצמי, למרות שאני חוזר על עצמי. לעתים קרובות אנו יכולים לשמוע את הדעה הזו: לא צריך הארקה מקומית או לפחות לא צריך לעשות אותה טובה ביותר) כי אם החוט הניטרלי (PEN מוליך) יישרף, אז כל הספק, כל הזרם מהשכנים יזרום דרך הארקה מקומית שלנו והכל יישרף בלוח החשמל.
למען האמת, זה מה שחשבתי גם אני עד היום. אבל הבנתי שזה מיתוס. זו אגדה. לא נשרף שום דבר. לא יכול להישרף ולא משנה כמה שכנים יש במורד הרחוב. או עשרה בתים, או מאה בתים, לא משנה
מה קובע את הזרם שיזרום מהרשת העילית, במקרה של ניתוק אפס (PEN) דרך הלוח חשמל שלנו (הארקה שלנו)?
לפי חוק אוהם זרם תלוי ממתח והתנגדות . איזה מתח יכול להיות מקסימלי? לפי התקן 253 וולט. נגיד, עשינו הארקה טובה מאוד, 10 אוהם. איזה זרם יזרום?
25 אמפר. זה הזרם מקסימלי שיזרום דרך הארקה שלנו ולא חשוב כמה שכנים יש בהמשך הרשת . אבל מה זה 25 אמפר?
זה סה"כ 5-6 קִילוֹוָט. זה תנור וקומקום מודרני. שום דבר לא יישרף בלוח החשמל. אבל גם בזה הגזמנו כי לא לקחנו בחשבון התנגדות הארקת שיטה והם מחוברים בטור עם הארקה המקומית שלנו. וגם החוטים, יש להם כמה אוהם התנגדות.
אז זרם תלוי מכל המעגל שבסוף יהיה 15 או 16 אמפר בלבד. איך שאנו רואים בנוסחה הזאת אין שכנים בכלל
יתכן תתעורר שאלה סבירה – לאן הולך הזרם מהשכנים? כי הם ממשיכים להשתמש בכל הציוד החשמלי שלהם.
נניח שכל התושבים ברשת החשמל מעבר המקום הניתוק PEN מחוברים כרגע לאותה פאזה (קיבלנו כאילו רשת חד פאזי).
ונניח שכל השכנים הפעילו את כל הציוד. וצריך להיות כאילו זרם גדול. אבל זרם גדול לא יהיה כי ההתנגדות הארקה המקומית שלנו, ההתנגדות הארקת שיטה וההתנגדות של הרשת כולה לא יאפשרו את זה. כתוצאה מכך, ציוד זה פשוט לא יעבוד אצל השכנים. כלומר ברשת חד פאזי לא יהיה זרם יותר מזה שחשבנו, כ 16 אמפר
נניח רשת חד פאזי. גם נשרף מוליך PEN וגם צרכנים נמצאים בהמשך הרשת מעל המקום הנתק. איזה זרם יזרום דרך הארקה שלנו? במעגלים תלת פאזיים, הזרמים משווים באופן הדדי. אם העומסים והזרמים שווים בכל הפאזות, הזרם הכולל שהיה יכול לזרום דרך ההארקה שלנו יהיה שווה ל-0.
זה נקרא איזון פאזות או עומס סימטרי. ואם אחד מהדיירים, השכנים ילך לשירותים וידליק שם אור שזה יהיה מעבר לאיזון, אז דרך הארקה שלנו יזרום רק הזרם של הנורה הזאת.
כלומר, ברשת תלת פאזית, לא כל הזרם זורם, אלא רק ההפרש בין הפאזות. לכן לא יהיה אף פעם זרם גדול דרך הארקה שלנו.
אבל אנחנו חושבים, איך כך? שכנים רבים. זרמים גדולים. אבל בעצם להיפך, ככל שיותר מאחורי השכנים, כך גודל הסיכוי שהזרמים יהיו שווים או קרובים
לכן, הדיבור שבגלל זרם השכנים מאחורי נתק אפס, הלוח החשמל יישרף הוא מיתוס
פרסום
עוד מצב, יש לוח חשמל חיצוני אליו נכנס המוליך PEN. ייתכן שיש פוטנציאל של 253 וולט על המוליך הזה. אנחנו מתקרבים ללוח, נוגעים בו ביד ורגלינו על הקרקע כשהפוטנציאל הוא 0 וולט. אנו מתחשמלים
מה ניתן לעשות כאן? קודם כל להשתמש בלוחות חשמל פלסטיק. זה בטיחותי יותר. נכון שהם לא אנטי ונדליים, צירים דלתות נשברים, עוד משהו. אבל מבחינת החשמל, הם בטיחותיים יותר. אם יש חשש מוונדליזם, אז ניתן למצוא מקום להתקנה בטיחותית ובטחונית יותר.
אבל אם לוח החשמל מתכתי, אז נדרש להתקין אלקטרודה מקומית כמה שקרוב ללוח החשמל הזה. אז 253 וולט יהיה גם על הקרקע. עם הגדלת המרחק לאורך הקרקע מהלוח החשמל, גם הפוטנציאל יקטן. ההבדל הזה אולי לא הורג, אבל לא נעים. מה אפשר לעשות? ניתן להרחיב את הארקה.
להניח פס, מוטות או כל מתכת באדמה בעומק של 0.5 מטר. כדי כשמתקרבים ללוח החשמל הוא היה מתח לרגליים. ניתן לחפור תעלה בעומק 0.5 מטר מסביב הלוח. להתקין שני מוטות הארקה ולחבר אותם על ידי פס מסביב. לכן, לא משנה מאיזה צד נתקרב ללוח, יש לנו השוואת פוטנציאלים
הארקה מקומית חייבים לעשות תמיד ובכל מערכת הגנה ובכל מקום. אבל במערכת TNC-S בנוסף, גם פוטנציאל יהיה קטן על ציוד חשמל ומכשירים
MASTAQ
