Biolocation
כנראה שלכולם יצא לראות איך מהנדסרוסי מסתובב באתר הבנייה ומחזיק מקלות בזרועות ידיים כפופות. זה נראה מטורף, מפגר או משהו קסום
פעם התקשר אלי חשמלאי מבוהל ואמר שמהנדס מים מסתובב סביב השביל שלו במשך שעתיים בזרועות מושטות ורושם משהו. ואין שום דבר בשטח. זה מפחיד הוא טען ושאל מה דעתי, האם כדאי להזמין אמבולנס?
פרסום
אך למעשה, עבור מהנדסים ילידי רוסיה, זהו ביטוי של מיומנות
אז? במה מדובר?
אנו מגלים קווי מים או חשמל תת"ק
בימי קדם כך חיפשו מתכות, מינרלים, ומים במעמקי האדמה. זה נקרא – ביו לוקציה. לדוגמה, יכולים לקבוע את מיקום תשתיות תת"ק באמצעות מטוטלת
אבל אפשרי וגם והתפשט טוב יותר לחפש מים או כבלים באמצעות מסגרת מתכתית. היא יכולה להיות עשויה מחוט עבה או אלקטרודת ריתוך מכופפת בזווית של 90 מעלות (בצורה של האות ר). הצד הקצר של היד הוא 10-12 ס"מ כך שיהיה נוח לאחיזה (ניתן לשים צינור קצר על החלק הזה בכדי שהמסגרת תוכל להסתובב בחופשיות. היד עם המסגרת מוחזקת באותו אופן כמו עם מטוטלת, (ראשית יש צורך למצוא מיקום כזה של המסגרת בו היא נמצאת באיזון ולא מסתובבת).
שיטה זו שימשה זמן רב ובהצלחה למדי, למרות שאינה מבוססת מדעית.
איך זה קורה? מוצאים שני חוטי נחושת בקוטר 3 מ"מ ואורך 50 ס"מ כל אחד מהם מכופפים בזווית של 90⁰.
לוקחים חוט אחד בכל יד ומחזיקים אותו בחלק הקצר, כך שהחלק הארוך מקביל לקרקע, והחלק הקצר מסתובב בחופשיות באגרוף. ואז הולכים לאט עם הידיים החוצה מלפנים ומתבוננים בתנועת חוטי הנחושת. הם יסתובבו באקראי, לפעמים חופפים. הכיוון של החוטים יסמן לנו תוואי הכבל חשמל תת"ק. זה לא קשור לנחושת ויכולים לחפש את התשתיות עם מקל אחד. במקרה זה, עליך ללכת עם חוט אחד, תוך התבוננות בתנועתו. במקום בו הכבל נמצא, החוט מסתובב. דרך זו למציאת מים קיימת מזה זמן רב. פעם האמינו שכדי למצוא מים זה לא מספיק רק ללמוד ללכת עם גפן, צריך להיות אופי מיוחד כדי להרגיש את זה.
בשביל מה אנחנו במאה ה -21, עדיין נוקטים בשיטה זו. ברוב מקרים כדי למנוע פגיעה בכבל בזמן החפירה. אז נגיד שזיהינו את התוואי. אבל נשאלת שאלה, מה העומק. אבל איך לעשות את זה? אנחנו לא יכולים לראות מתחת לאדמה!
לפני זמן רב קראתי מאמר בעיתון כיצד לקבוע את העומק. אך השיטה הוזכרה בזכות הבלתי הגיונית ובלתי מוסברת.
אנו זקוקים למוט ברזל באורך של כחצי מטר בעובי שרירותי, רוּלֶטָה ומצפן.
במקום כביכול של כבל מתחת לאדמה, מכניסים מוט ברזל לקרקע. עומק התקנה, כמו גם עובי המוט, אינם חשובים. העיקר שהוא לא נופל.
אנחנו לוקחים מצפן בידיים, מחזיקים אותו ביד ליד המוט בגובה הקרקע. אנו מחכים לרגע בו החץ נרגע. כיוון החץ אינו חשוב, אך ככל הנראה הוא יצביע על המוט.
מרימים לאט את המצפן, מנסים לא להניף את החץ, למעלה עד שהחץ מתחיל לסטות. ברגע שהחץ מתחיל לנוע, אנחנו לא מרימים את היד עם המצפן יותר.
החץ אמור להסתובב 180 מעלות. אנו מסמנים את המקום הזה על המוט וכבר לא צריכים את המצפן.
פרסום
אנו מודדים את המרחק מהקרקע לנקודה שסימנו. זהו עומק הכבל, בקנה מידה של 1:5. אבל ממליצים לבדוק את היחס פעם אחד באזור מסוים מבחינה אמפירית
כלומר, אם מדדתם 20 ס"מ, המשמעות היא שהכבל נמצא בעומק של 1 מ '. המדידה חייבת להיות בקפידה מגובה פני הקרקע.
לקבלת מידע, יכולים למדוד את זה כמה פעמים.
את השיטה המוזרה הזאת אני לא יכול להסביר בשום צורה. עם זאת, זה עובד
האם אני מאמין בשטויות כאלו, זה לא חשוב. אני כותב ואת סיבה לניסוי.
MASTAQ
