אגירת אנרגיה חשמלית – מאת גרשון גרוסמן, איילת רווה

רשת החשמל, מטבע הדברים, פועלת במצב לא מתמיד, עם תנודות גם בצריכה וגם בייצור. מכאן נובעות בעיות לא-פשוטות בניהול הרשת. קיימות מספר דרכים לטפל בבעיות אלה, שהמידית ביניהן היא מנגנון בקרה של חברת החשמל המכניס לפעולה או מנטרל תחנות כוח מסוגים שונים העומדות לרשות מנהל המערכת. השימוש במנגנון זה אינו חפשי מבעיות, ביניהן יציבות התדר. אחד האמצעים המעולים והנוחים לטיפול בתנודתיות הרשת הוא אגירת אנרגיה חשמלית. במקטע ייצור החשמל מסייעת האגירה להתגבר על בעיות כגון שיאי ביקוש ("פיקים"), ייצוב תדר, רזרבה סובבת ברשת, ואמינות אספקה. במקטע ההולכה תורמת האגירה לייצוב רמות מתחים, הקלה על עומסים בקווי הולכה ועוד. גם בתחום רשת החלוקה יכולה אגירה לתרום להקטנת ביקושים, ביזור, התמודדות עם תעריפים משתנים בשעות שונות ואמינות אספקה. כאן יש מקום לאגירה מקומית, אצל הצרכן, ולאו דווקא בקנה מידה של הרשת (GRID SCALE). בנוסף, יש לאגירה תפקיד חשוב בהחדרת אנרגיה ממקורות מתחדשים כגון שמש ורוח, אשר מטבעה היא בלתי-רציפה.

ישנם אמצעים שונים לאגירת אנרגיה, והדרך הנכונה מבחינת המשק היא להשתמש בתמהיל של טכנולוגיות. חלקן מתאימות רק בקנה מידה גדול, כגון אגירה שאובה, בעוד אחרות הן מודולריות, כגון סוללות, וניתן להשתמש בהן בקני מידה שונים. מכיוון שמקור האנרגיה הראשוני הוא בדרך כלל חום, הנובע משריפת דלק או קרינת שמש, יש מקום לאגירת חום שממנו ייוצר חשמל בעת הצורך, לעומת ייצור חשמל ואגירתו בתור שכזה.

לאגירה מקום חשוב במשק החשמל ובתרומה לחיסכון ולהגנת הסביבה. מבחינה זו יש לראות אמצעי זה כחשוב לא פחות מאשר אנרגיה מתחדשת, וראוי לתמריצים מתאימים.

פרסום

נתונים שהוצגו בפורום מציינים כי נכון ל-2020 קיימת בעולם יכולת אגירה של כ-8500 ג'יגה-וואט מותקן . למעלה מ-90% מזה היא אגירה שאובה בכל העולם. לפי נתונים אלה קיימת הערכה כי כ-1.8% מכל תפוקת החשמל העולמית כיום מלווים באגירה. מלבד האגירה השאובה קיימות טכנולוגיות אגירת חום, גלגל תנופה (Flywheel), גרביטציה, אוויר דחוס ושיטות אלקטרוכימיות, ביניהן סוללות למיניהן. בישראל כמו בשאר העולם קיימים חסמים רבים ליישום, לא רק כלכלית, אלא גם מבחינת רגולציה. אחד הנושאים שמתמודדים איתם היום בעולם הוא: האם האגירה נופלת תחת הקטגוריה של ייצור?

פרסום

המלצות:

  1. דרושה תכנית אב לאומית המתייחסת למשק החשמל הישראלי, שתקבע מה היעד, לא רק באנרגיות מתחדשות אלא גם בנושא אגירה – לאיזו תפוקה רוצים להגיע.
  2. יש לטפל באתגרים הקשורים לאגירה כמכלול, תוך דגש על האגירה המבוזרת, וזאת באמצעות מתקני ייצור הכוללים יכולת אגירה מקומית, כולל התקנת אגירה בגגות פרטיים בהם יש ייצור סולארי ( זה יאפשר הגדלת יצור ע"י הקטנה של הקיטום וכן הסטה של אספקת חשמל סולארי לשעות הלילה).
  3. יש להנהיג פרוטוקולים ותקנות כדי לקבוע עבור מתקני אגירה איך יתחברו לרשת החשמל, ולקבוע את הנצילות של המערכות כדי שאפשר יהיה להשוות בין הטכנולוגיות השונות.

תודה שאתם מבקרים בפורטל חשמלנט. חשמלנט היינו פורטל מקצועי ומקיף לתחום החשמל והתאורה .בחשמלנט תוכלו למצוא אינפורמציה מקצועית שחשובה לכם ומאגר ספקים גדול מתחום החשמל והתאורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

כתבות נוספות

מהפכה אנרגטית: חום תת־קרקעי כחלופה לדלקים מזהמים -הפקת אנרגיה גיאותרמית

23 באפריל 2026

מהפכת הוויזואליזציה: מניעת שריפות וכשלים באמצעות כבלים "חכמים" רגישים לחום

19 באפריל 2026

פתרונות רגולטוריים וטכניים להתנגדות קרקע גבוהה

13 באפריל 2026

אגירת אנרגיה במצבי חירום ביטחוניים: תשתית קריטית לחוסן תפקודי בעידן של אי־ו...

23 במרץ 2026

MCP  - צעד נוסף לבניית שוק חשמל חופשי בישראל

24 בפברואר 2026

לוחות חשמל קיימים בפרויקטי שדרוג: למה “זה עבד עד עכשיו” הוא טיעון מסוכן

10 בפברואר 2026

מהפכה אנרגטית: חום תת־קרקעי כחלופה לדלקים מזהמים -הפקת אנרגיה גיאותרמית

23 באפריל 2026

מהפכת הוויזואליזציה: מניעת שריפות וכשלים באמצעות כבלים "חכמים" רגישים לחום

19 באפריל 2026

פתרונות רגולטוריים וטכניים להתנגדות קרקע גבוהה

13 באפריל 2026

אגירת אנרגיה במצבי חירום ביטחוניים: תשתית קריטית לחוסן תפקודי בעידן של אי־ו...

23 במרץ 2026

שלום לך 👋
נעים להכיר.

הירשמו לקבלת תוכן מדהים לתיבת הדואר הנכנס, כל חודש.