בשנת 2008 כאשר תחום האנרגיה הסולארית אושר לראשונה בישראל נפתחו האפשרויות לביצוע מיזמים אלו במרחב הכפרי.
המגזר החקלאי עבר בעשרים השנים האחרונות תהליכים רבים וביניהם משבר כלכלי גדול שבו קרסו מרבית המערכות הארגוניות, במקביל חלה תפנית בחקלאות, נכנס מיכון מתקדם, התפתחות טכנולוגית , עלייה במחירי חומרי גלם וירידה במחירי המוצרים.
פרסום
חשוב לציין שכל זה הוביל לפחות חקלאים אך יותר תוצרת חקלאית ועליית ערך התפוקה החקלאית מ כ 11 מיליארד ₪ בשנת 1995 ליותר מ 22 מיליארד ₪ בשנת 2008– ישנו יתרון גדול לגודל הנחלה לעיבוד.
ההתיישבות במדינת ישראל הינה נכס אסטרטגי למדינה ותושביה, אחת הבעיות העיקריות של המרחב הכפרי הינה בעיה תדמיתית.
חיזוקו ושימורו של המרחב הכפרי הינו צורך אסטרטגי של המדינה ומשום מה משימה לאומית זו נתפסת כנטל.
את תרומת המרחב הכפרי למדינת ישראל ניתן לראות בתועלות עקיפות רבות להלן מספר דוגמאות:
- שימור הקרקעות – במדינת ישראל כ- 22 מיליון דונם מתוכם רק כ- 9% הינו שטח בנוי, שאר השטח מתחלק בין "חיל שומרי הקרקעות" – צה"ל, קק"ל, שמורת טבע, גנים לאומיים, והמרחב הכפרי .
המרחב הכפרי מחזיק כ- 5.8 מיליון דונם.
במקום בו ההתיישבות נמצאת , אין פלישות ואין גורמים זרים על הקרקעות .
- איכות הסביבה – החקלאות תורמת לפליטת חמצן רב לאטמוספרה ושומרת על מגווןביולוגי, ישנה תרומה עצומה למשק המים בכך שהחקלאות יודעת להשתמש במי קולחין.
- פריסת אוכלוסיה- ההתיישבות תורמת לפריסת אוכלוסיה בכל המדינה עם יכולת פרנסה ותשתיות לאזרחים.
ההתיישבות תורמת לשטחים הפתוחים ולתוצרת חקלאית יציבה ומגוונת.
לבעל נחלה במושב יש 3 סוגי זכויות :
א. זכות מגורים (כיום ניתן לבנות עד שני בתים של 160 מ"ר )
ב. פעילות חקלאית (עיבוד החלקה החקלאית בין 20 – 80 דונם תלוי באזור בארץ)
ג. פעילות לא חקלאית( 500 מ"ר לתעסוקה שאיננה חקלאית בתשלום היוון של 91%)
החלופות למימוש מיזמי אנרגיה סולארית במושבים הם כדלקמן:
- ברמת בעל הנחלה ניתן להקים תחנה על גג הבית (עד kw 15 – התקנה בתוקף במחיר של 204 אגורות ל kw ), על המבנה החקלאי (לול, רפת, בית אריזה וכו') ו/או על מבנה לא חקלאי.( עד kw 50 – התקנה כרגע לא בתוקף ויש צפי לפתיחת מכסה חדשה במחיר של כ 163 אגורות)
ו/או על גגות של מבנים חקלאים גדולים (עד mgw 5 במחיר של 149 אגורות – התקנה בתוקף)
בעל נחלה איננו רשאי להקים תחנה של אנרגיה סולארית על הקרקע .
- ברמת האגודה החקלאית ניתן להקים תחנות על מבנים ציבוריים ו/או מבנים חקלאיים משותפים ע"פ התקנות המפורטות למעלה. ו/או ניתן להקים על הקרקע במגבלה של עד mgw 10 במחיר של 149 אגורות)
תנועת המושבים מלווה את תחום האנרגיה הסולארית בשנתיים האחרונות ודואגת לשמור על האינטרסים של המושבים בתחום.
לאור יעדי ממשלת ישראל לעמידה בשנת 2020 ב- 10% מתוצרת החשמל באנרגיה חלופית, אין מנוס מכך שיהיו תחנות סולאריות על הקרקע, על מנת לממש יעד זה וליצור סדר בכל הנושאתנועת המושבים החליטה על מספר עקרונות בסיסים למיזמי אנרגיה על הקרקע במושבים.
פרסום
- מידתיות – עד 250 דונם למושב, יתרום גם לחלוקת הכנסות נכונה יותר וגם שמירה על הצביון הכפרי, מידתיות הינו מושג חשוב בכל פעילות שאיננה חקלאית ופעילות זו חייבת להיות מבוקרת , מסוננת ומידתית.
- שוויוניות – ברמה הבין מושבית , חלוקת הכנסות.
- מיזם אגודה בלבד ולא של חבר המושב.
- קרקע שולית – העדיפות לקרקע שאיננה ראויה לעיבוד.
- שמירה על הקרקע מבחינה תשתיתית – האנרגיה הסולארית איננה מזהמת את הקרקע ובעתיד הקרוב יהיה ניתן בטכנולוגיות שונות לגדל על הקרקע סביב הפנלים הסולאריים.
לאור כל זאת הפתרון של מיזמי אנרגיה סולארית במושבים לפי העקרונות הנ"ל יהווה פתרון שבו כל הצדדים ייהנו מכך.
מדינת ישראל: שמירה על קרקעות המדינה , שמירה על התועלות העקיפות הנוצרות סביב המרחב הכפרי , צמצום פליטות הפחמן ועמידה ביעדי הממשלה לשנת 2020.
תשתיות לאומיות: פיזור תחנות ברחבי המדינה (יתרון מבחינה הולכת החשמל), שימוש בתשתיות קיימות.
המרחב הכפרי : מקור הכנסה מידתי וקבוע, פיזור הכנסה וחיזוק האגודה החקלאית.
תנועת המושבים רואה באנרגיה הסולארית כמנוף לקידום ההתיישבות ופיתוח המדינה, צביון המושב נשאר כאינטרס ראשון ועליון גם בקידום מיזמי האנרגיה הסולארית ולכן אנחנו חושבים שצריך למצות את התקנת התחנות הסולאריות על גגות מבנים אך במקביל לפעול להקמת תחנות גם על הקרקע.
מאת: יוגב שריד – מנהל אגף כלכלה ופתוח עסקי, תנועת המושבים
