בחירת ממסר פחת – שלב אחר שלב

מאמר זה  לא מיועד לחשמלאים ומהנדסים מומחים.  אלה לאנשים פשוטים, אני מקווה שהוא יהיה שימושי

לכן, אני רוצה להציע אלגוריתם כללי בחירת (אסטרטגיית הבחירה)  של ממסר פחת.

הרעיון של יצירת אלגוריתם פשוט ומובן -צעד אחר צעד עלה לי בראש לפני זמן רב.

רציתי ליצור אלגוריתם אוניברסלי  שיתאים לכל מצב וישתלב במושג גישה משולבת, עליה דיברתי למעלה.

לשמחתי מצאתי. האלגוריתם הוא אוניברסלי, מבצע רצף של שלבים בסיסיים, ניתן לחשב ולבחור ממסר פחת לכל שימוש ביתי

אסטרטגיית בחירת ממסר פחת , שלב אחר שלב

שלב ראשון

ראשית, יש לקבוע את סוג אספקת החשמל  לשימוש  חד-פאזי או תלת-פאזי. זה יאפשר לקבוע את הצורה של  ממסר הפחת הנדרש

 

שלב שני

בוחרים את הגדרת הרגישות של  ממסר הפחת ) זרם הדליפה), כלומר לקבוע את רגישות הזליגה של הפחת

לשם כך, יש צורך לחשב את זרם הדליפה המשוער במתקן החשמלי, ועל בסיס החישוב, לבחור את הגדרת הפחת.

יחד עם זאת, אנו זוכרים כי מכשירי ההגנה משמשים להגנה על בניאדם מפני התחשמלות והגנה נגד שריפה.

מדובר   ב 10, 30 מילי אמפר או 100, 300 מילי אמפר.

 

שלב שלישי

 קובעים את הזרם הנומינלי של הפחת

במקרה זה, יש לקחת בחשבון שניתן להתקין את ממסר הפחת בכניסה, יכול להיות  ממסר אחד למספר קבוצות, או ממסר אחד נפרד

המגן על צרכן מסוים. בכל מקרה, הזרם הנומינלי של הפחת עצמו חייב להתאים בצורה נכונה עם הזרמים הנומינליים של מפסקי החשמל

המותקנים אתו בתור.

 

שלב רביעי

 צריכים לקבוע את סוג הפחת הדרוש לנו.

מכשירים מודרניים רבים הצורכים אנרגיה כוללים מעגלי בקרה מורכבים אשר במהלך פריצת הבידוד 

בנוסף לסינוסואידיים יכולים ליצור זרמי דליפת DC פועמים.

לכן חשוב לבחור את סוג הפחת המגיב לזרמי הדליפה המתאימים, כלומר דגם A ולא דגםAC  

(יתכן שעדין מסתובב בשוק או שוכב במלאי שלכם)

 

שלב חמישי

אנו קובעים את הזרם הקצר המותנה הנומינלי, כלומר העמידה מממסר פחת לזרמים קצר.

האמינות של הפחת עצמו תלוי ישירות בפרמטר הזה. אם פרמטר זה לא נבחר כראוי  במקרה של קצר חשמלי במעגל, המנגנון על-ידי הפחת,

עלול להיכשל והוא לא יפעל (3000, 4500, 6000, 10000)

 

שלב שישי

אם מתכוונים להשתמש במספר פחתים בתור, יש צורך לסדר נכון את הסלקטיביות של עבודתם. אחרת, או שיקפצו פחתים בו זמנית  

או שאחד מהם (לא ידוע איזה)

בתנאי הסלקטיביות, אם נוצר זרם דליפה בקו המוגן על ידם, רק הפחת שנמצא קרוב יותר למקום הנזק יעבוד.

 

שלב שביעי

אנו בוחרים פרמטרים נוספים.

בחקר המאפיינים הטכניים העיקריים של מפסקי הגנה, לוקחים בחשבון שהם זמינים לשימוש בתנאי אקלים שונים והם בעלי מידה שונה של הגנה מהסביבה החיצונית.

פרמטרים אלה ואחרים נבחרים בשלב זה

ייתכן שלא יצוין טווח טמפרטורת סביבה רגיל של  – 5 עד + 40 ° C.  טווח הטמפרטורות בין – 25 ל- + 40 מעלות צלזיוס מסומן על ידי הסמל בגוף הקדמי.

לפי דעתי (כבר כתבתי על זה) הפרמטר הזה (טמפרטורה הסביבה מקסימלית) לא תמיד מתאים לישראל וגם אם זה לא ייכשל,יתכן שהמאפיינים כבר לא תואמים את המוצרים, כי לפי היצרן הם (כמו עבור מא"ז) נכונים לטמפרטורה +30

כמו כן, לפי התקן והוראות היצרן חשובה גם טמפרטורה ממוצעת יומית ושהיא לא יותר מ +35 גם הטמפרטורה לחוט וגם לאחסנה.

לכן,  אני ממליץ לקניה או התקנה על-ידי החשמלאי, לשים לב ולקרוא הוראות היצרן, כי מותגים כמו ABB, Shneider electric, Legrand, Siemens וכו' (ומידע זה שווה לבדוק כי ישנם סוגים, דגמים ומפעלים שונים) הם מיצרים  ממסרי פחת ל +55 או +60 מעלות. וזה הבדל גדול!

אגב, הספרות מכילה אזכורים וטבלה של השפעת הטמפרטורה על פעולת הפחת בהתאם ל- IEC / EN 61008-1.

לדוגמה, עם זרם מעל 40 אמפר בטמפרטורה שמעל 50 מעלות, הזרם הנומינלי יורד בדרגה  (ממליץ לקרוא בהוראות טכניות של לגרנד על הפחתים)

לא יודע מדוע מידע כזה לא מגיע אלינו למהנדסי החשמל  או ליצרני לוחות החשמל על ידי נציגי החברות היצרניות.

דבר זה היה יכול לבוא לידי ביטוי גם בספרות החקיקה

 

שלב שמיני

השלב האחרון – בחירת המותג (החברה) של היצרן, ובחירה גם של סדרה ספציפית.

 

MASTAQ

.