שוב, אני לא בא ללמד אף אחד את העבודה שלו ולא מתכוון להישמע כמו פרופסור. אני רק מביא את מה שאני רואה בעיניים בידיים שלי בשטח, בלי פילטרים. בחשמל רגיל יש נוסחאות: זרם, מתח, התנגדות, חוק אוהם עובד כמו שעון שוויצרי. אבל ברגע שאתה מגיע להארקה – כל התורה משתנה. פה אנחנו כבר לא רק בחשמל, אנחנו בגיאולוגיה, במזג אוויר ובכימיה של הקרקע.
כולם אוהבים לצטט תקנים מגרמניה, מאנגליה או מארה"ב. ספרים יפים, נייר כרומו. אבל עם כל הכבוד לאירופאים, האדמה שלהם ספוגה במים רוב השנה, הטמפרטורה שם מתונה, ויש להם עומק של אדמה שחורה אמיתית. אצלנו בישראל יש קיץ לוהט של חמישה חודשים בלי טיפת גשם, חורף קצר עם מכות מים פתאומיות, וקרקעות מגוונות מחול נודד ועד חרסית קשה שנבקעת לשניים מהחום. אי אפשר לקחת נתון מאירופה ולהלביש אותו כמו שהוא על אתר בנייה ליד באר שבע או במישור החוף.
הנקודה המרכזית שרבים לא שמים לב אליה היא שהתנגדות של אלקטרודת הארקה היא לא מספר קבוע. היא דינמית, והיא כמעט תמיד יורדת באופן משמעותי תקופה מסוימת אחרי שהמוט נכנס לאדמה.
פרסום
יש לכך כמה סיבות פיזיקליות פשוטות מאוד:
-
הידוק והתיישבות מכנית: ברגע שנועצים או דופקים מוט לקרקע, אנחנו למעשה קורעים את האדמה ומזיזים אותה. נוצרים חללי אוויר מיקרוסקופיים מסביב למתכת. אוויר הוא מבודד מצוין, ולכן המדידה באותו יום תמיד תראה התנגדות גבוהה. עם הזמן, כוח הכובד ומשקל השכבות סוגרים את הכיסים האלה והאדמה נצמדת למתכת.
-
פעולה נימית (אפקט קפילרי): הקרקע מתנהגת כמו ספוג. לחות משכבות עמוקות יותר מתחילה לטפס במעלה הדפנות של האלקטרודה ומרווה מחדש את אזור המגע.
-
חלחול גשם ורטיבות: המים הראשונים שנכנסים לאדמה מרטיבים את אזור ההחדרה ומגדילים את שטח המגע החשמלי במאות אחוזים.
-
המסת מלחים טבעיים: הקרקע מכילה מלחים ומינרלים. כשהלחות חודרת, המלחים האלה מתמוססים ויוצרים תמיסה אלקטרוליטית סביב האלקטרודה, מה שמשפר את המוליכות אפילו יותר.
בשטח, תהליך הייצוב הזה נמשך בין שבועיים לחודשיים, ולפעמים אפילו שלושה חודשים, תלוי בסוג האדמה ובעונה. בקרקע חולית התהליך מהיר מאוד – תוך שבוע האדמה כבר מסתדרת, אבל השיפור בהתנגדות יהיה קטן, משהו כמו 10-15%. לעומת זאת, באדמת חרסית הסיפור שונה לגמרי: לוקח לה 3-4 שבועות "להירגע", אבל שם רואים נפילה אדירה של 40-60% בהתנגדות, ולפעמים היא נחתכת בחצי ואף פי שלושה מהערך ההתחלתי.
אבל כאן בדיוק צריך להיזהר ממלכודת עונתית: אם תקעת אלקטרודה בשיא החורף כשהאדמה בוצית, אל תשמח מהתוצאה הנמוכה שקיבלת על הצג של המכשיר. באוגוסט, כשהאדמה תתייבש ותיסדק, הערך הזה יקפוץ למעלה בלי רחמים. ולהפך – אם תקעת בקיץ במזג אוויר יבש, אתה יכול להיות רגוע שבחורף המצב רק ישתפר. לכן תמיד צריך לקחת בחשבון מקדמי תיקון עונתיים ולא להסתמך רק על מדידה בודדת ביום נתון.
עכשיו, יש מומחים שיגידו: "אני מודד 30 שנה ומעולם לא ראיתי הבדל כזה גדול". למה הם אומרים את זה? בגלל איך שמתקינים בארץ. ברוב המקומות בישראל לוקחים שני מוטות סטנדרטיים של 1.5 מטר, מחברים ביניהם, ותוקעים 3 מטרים סך הכל. מתוכם, החלק העליון יושב בתוך שוחת בטון בלי שום מגע עם אדמה, ועוד חצי מטר נמצא בשכבת מילוי של פסולת בניין, אבנים וחצץ – שזה הכל חוץ מאדמה מוליכה. בפועל, האלקטרודה נוגעת באדמה אמיתית אולי לאורך מטר וחצי בלבד, ובעומק כזה היא חשופה לחלוטין לכל שינוי מזג אוויר קיצוני.
הרעיון המקורי באלקטרודות עמוקות ומודולריות הוא לקבל שטח חתך קטן שתופס מעט מקום, אבל מגיע לעומק אמיתי שבו הקרקע לחה ויציבה כל השנה. אם רוצים תוצאה מקצועית עם מוטות נחושת, חייבים להגיע לפחות ל-6 מטרים עומק. במדינות אחרות לא מתחכמים – לוקחים ברזל זווית 6 מטר, מניחים עליו כף של באגר, מכה אחת ישרה והוא באדמה לצמיתות. פשוט, מהיר ועובד.
אני מצרף כאן תרשים עקרוני שממחיש בדיוק את מה שדיברנו עליו – איך יורדת ההתנגדות של אלקטרודה מהרגע שהיא ננעצת באדמה ועד שהיא מתייצבת, לצד ההשפעה של עונות השנה:
פרסום
גם בנושא של תוספי קרקע וכימיקלים: עשיתי ניסויים במשך שנים עם כל מיני חומרים ומשחות מוליכות מתוך סקרנות אישית. המסקנה שלי פשוטה מאוד – זה עובד מצוין ועוזר להוריד ערכים רק במקומות שבהם התנגדות הקרקע המקורית גרועה מאוד (400-600 אוהם ומעלה). אם מראש יש לך אדמה סבירה עם התנגדות של פחות מ-100 אוהם, התוספים האלה כמעט לא משנים שום דבר ולא שווים את ההשקעה והתחזוקה.
אז מה השורה התחתונה לאתר בנייה? אל תשאירו את ההארקות לרגע האחרון לפני המסירה. אם יש לכם אתר עם כמה אלקטרודות, תתחילו מהן ביום הראשון של העבודה. תתקעו את המוטות עמוק, תנו לזמן לעשות את שלו, ואל תמהרו להזמין בודק למחרת. תנו למשאיות, לטרקטורים ולרכבים שלכם לנסוע באזור, להדק את האדמה עם הצמיגים מסביב לאלקטרודה. תנו לגשם ולטבע לחבר בין המתכת לאדמה. כשיגיע הבודק אחרי חודש – ההתנגדות שתקבלו תהיה נמוכה ויציבה בהרבה.
MASTAQ
נעים להכיר.