החזון הופך למציאות -ישראל הופכת למדינה המובילה בייצור חשמל מאנרגיה סולארית

בהמשך להתייעצות שר האנרגיה שטייניץ, מפרסמת היום רשות החשמל להתייחסות הציבור את המלצתה לשר להגדיל את יעד האנרגיות המתחדשות ל- 30% עד שנת 2030!

השר שטייניץ: עשור מהיום, ישראל תהיה אחת המדינות המפותחות בעולם בייצור חשמל מאנרגיה סולארית

• על פי עבודת הרשות, כמות האנרגיה המתחדשת המותקנת תעמוד על כ- 16,000 מגוואט, ובכך תוכפל פי 6 לעומת סך הכמות שהוקמה עד כה בישראל!
• עשור מהיום אנרגיות מתחדשות תספקנה כ- 80% מצריכת החשמל בישראל בשעות הצהריים. בשעות מסוימות אף יעקוף הייצור הסולארי את סך הביקוש לחשמל במדינה.
• תכנית הרשות כוללת הקמת עשרות אלפי מתקנים על גגות, מחלפים, קרקעות, מאגרי מים והערכות לקליטת טכנולוגיות חדשניות לייצור חשמל, אגירתו וייעול המערכת.

פרסום

שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ: "בעשור הקרוב יוקמו בישראל מתקני אנרגיה סולארית ואגירת חשמל בהיקף השווה לכל ייצור החשמל הקיים כיום! הבדיקה המקיפה שנערכה על ידי רשות החשמל מצביעה על כך, שהיעד של 30%, שאותו הצגתי בעבר, הוא יעד שאפתני, אך אפשרי. היעד החדש יאפשר את המשך ההורדה הדרמטית של זיהום האוויר בישראל ואת המשך ההפחתה בפליטת גזי החממה. בכך תהפוך ישראל לאחת המדינות המובילות במערב בשימוש באנרגיית השמש. התוספת המשמעותית באגירת חשמל – הכפלת הקיים כיום פי 6 – תאפשר לצמצם את בנייתן של תחנות כח קונבנציונאליות חדשות. זאת, תוך כדי יצירת מקומות עבודה רבים, במערכת חשמל מבוזרת, תחרות ומודרנית. מובן, שבהמשך לרפורמה בחברת החשמל, כל תוספת החשמל הסולארי ותוספת האגירה, ששווים להכפלה מלאה של משק החשמל בתוך עשור, יוקמו ויתופעלו על ידי הסקטור הפרטי. כמו שבקדנציה הקודמת הפכתי את הגז הטבעי למקור בטוח לעוצמה כלכלית, להפחתת זיהום האוויר ולשיתוף פעולה אזורי – כך בקדנציה הנוכחית אני מתכוון להפוך גם את השמש למקור אנרגיה מרכזי ומשמעותי במדינת ישראל"."

יו"ר רשות החשמל, ד"ר אסף אילת: "בשנים האחרונות קידמה רשות החשמל יעדים שאפתניים להחדרת אנרגיות מתחדשות בכמויות חסרות תקדים למשק החשמל הישראלי. בכך נוסד משק תחרותי ויעיל, המסתמך על וודאות ורציפות רגולטורית בתחום הפוטו-וולטאי. עבודת הרשות מעניקה אופק רגולטורי לשחקנים הרבים בתחום, תוך שמירה על מזעור עלויות לצרכני החשמל והבטחת חשמל אמין, זמין וירוק".

בשלוש השנים האחרונות תחום האנרגיות המתחדשות נמצא בתנופה, כאשר מתקנים סולאריים בהיקף של אלפי מגה-וואט חוברו לרשת והחלו לייצר חשמל ירוק. זאת במסגרת מדיניות שר האנרגיה שטייניץ, מאמצי רשות החשמל בהיבט האסדרתי, ושל משרד האנרגיה ורשויות נוספות, שפעלו על מנת להסיר חסמים שונים ולמצוא פתרונות, שיאפשרו את פעילות השחקנים השונים בתחום. פעולות אלו הוכיחו, כי ניתן לעמוד ביעדים שאפתניים לשילוב יותר אנרגיות מתחדשות במשק הישראלי.

הרשות מציינת כי בשבועות האחרונים ניכרת חזרה למגמת תאוצה בהקמת מערכות אנרגיה מתחדשת, במסגרת סדרת ההסדרות של אלפי מגוואטים שפרסמה הרשות, ובכך צפוי המשק לעמוד ביעד, למרות משבר הקורונה.
בעקבות משבר הקורונה, שגרם לחוסר וודאות ולעיכובים בהקמת המתקנים, קיבלה הרשות סדרת החלטות שנועדו לסייע למשק להתמודד עם המשבר ואפשרה דחייה במועדי ההקמה. בכך, גם בתרחיש שמרני, צפויה חזרה לקו המגמה יחד עם חזרת המשק לפעילות מלאה, כאמור.

בהתאם למדיניות שר האנרגיה שטייניץ, להגדיל משמעותית את השימוש באנרגיות מתחדשות לייצור חשמל, פנה השר לרשות החשמל לצורך קיום היוועצות טרם קביעת עקרונות מדיניות בנושא הגדלת יעדי ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות לשנת 2030. היעד כיום הינו 17%, והשר ביקש להתייעץ בדבר ההשלכות והמשמעויות הנובעות מכמעט הכפלת היעד.

לאור זאת, נערכה בחודשים האחרונים עבודה מקיפה בנושא על ידי הגורמים המקצועיים ברשות החשמל, אשר בחנה את ההיבטים הנובעים מהגדלת יעד האנרגיות המתחדשות לשנת 2030. התוצאה היא מסמך מקצועי מקיף המפרט את ההשלכות השונות ואת האתגרים הנובעים משילוב משמעותי של אנרגיות מתחדשות במערכת החשמל, בעיקר לאור העובדה, כי בניגוד למדינות אחרות, תחום האנרגיות המתחדשות בישראל מבוסס רובו על מתקני ייצור סולאריים.

עבודת הרשות כוללת סקירה של פוטנציאל השטחים המתאימים להקמת מתקני הייצור הנדרשים, השפעת המדיניות על פיתוח הרשת הנדרש, האתגרים בניהול מערך ייצור הכולל אחוז גבוה של אנרגית מתחדשות והפתרונות האפשריים לאתגרים אלו, וכן ניתוח כמותי של העלויות והתועלות המוערכות.
בנוסף, אחד מהתוצרים העיקריים של עבודה זו הוא פירוט שורה של תחומים בהם נדרשים צעדי רגולציה ומדיניות לשם השגת היעד:

להלן כמה ממצאים עיקריים מן העבודה:
– קיים בישראל פוטנציאל שטח מספק שיאפשר עמידה ביעד של 30%. עם זאת, היקף הפוטנציאל שמופה הוא בעל יתירות מצומצמת באופן יחסי, וכדי לעמוד ביעד, יש למצות אותו כמעט עד תום ולהשתמש גם בשטחים קרקעיים וגם בשטחים דו שימושיים (גגות, מאגרי מים ועוד). הגדלת הפוטנציאל תלויה בצעדי מדיניות ורגולציה הקשורים לעולם התכנון והמקרקעין.

– שילוב ייצור סולארי בהיקפים משמעותיים מהווה אתגר לניהול מערך הייצור ולשרידותו. לשם התמודדות עם האתגרים בניהול מערך הייצור, יש צורך להטמיע ולהפעיל מגוון כלים, אשר יסייעו בהיערכות מערך הייצור, בראש ובראשונה הוספת יכולת אגירה בהיקפים משמעותיים, הוספת גמישות למערך הייצור באמצעות שינוי התמהיל הקונבנציונלי, שינוי משטר ההפעלה של היחידות הקונבנציונליות הקיימות במערכת, ניהול ביקושים, ואף קיטום של הייצור הסולארי בשעות שיא הייצור.

– על מנת לאפשר את תוספת ההספק הסולארי, תידרש הקמה של פרויקטים רבים ברשת ההולכה, לרבות תחנות משנה, תחנות מיתוג וקווי הולכה. נכון להיום הליכי התכנון של פרויקטי רשת כוללים חסמים רבים שמביאים להימשכות משמעותית של זמני התכנון וההקמה. ללא טיפול בחסמים ובאתגרים, יהיה קשה מאד לקלוט לרשת את ההספק הנדרש לשם עמידה ביעד.

– הגדלת יעד האנרגיות המתחדשות אינה מפחיתה באופן משמעותי את ההספק הקונבנציונלי הנדרש למשק, אך מובילה לשינוי טכנולוגי ולצורך בהקמת מתקנים גמישים יותר כמו גם מתקני אגירה בהיקפים משמעותיים כאמור.

פרסום

– העלות העודפת המוערכת למשק החשמל, כתוצאה מקביעת עקרונות המדיניות להגדלת היעד כאמור, נעה בין 3 מיליארד שקלים ל- 9 מיליארד שקלים, שהם כ- 1% אחוז מעלויות משק החשמל בטווח שנות הבדיקה (20 שנים). מנגד משמעות הגדלת היעד היא צמצום זיהום האוויר והפליטות המבטאים תועלת בסך שבין 5 מיליארד שקלים ל- 11 מיליארדי שקלים. שקלול של שני הטווחים הללו, מביא לטווח שבין עלות עודפת משקית של 4 מיליארד שקלים לחסכון משקי של 8 מיליארדי שקלים.

לאור ממצאי העבודה, ממליצה הרשות לשר לקבוע יעד של 30%. על מנת להגדיל את הוודאות לעמידה ביעד, מוצע לקבוע יעד ביניים של 17%-20% בשנת 2025.

כדי להבטיח עמידה ביעדים יש לנקוט במספר צעדים משלימים חיוניים:

שנית, יש לבחון לעומק את נושא אגירת החשמל ובפרט את אופן ההטמעה של מתקני אגירה באופן מיטבי בהתאם להתפתחות הטכנולוגית, מחירי האגירה וצרכי המשק. עוד מוצע לבחון את התועלות משילוב טכנולוגיות אחרות ובפרט אנרגיית רוח.

לאור מגבלת הקרקע, נדרש להגדיל ולמצות את פוטנציאל השטח על ידי צעדים כגון הקצאת קרקעות מדינה במכרזים לצורך תכנון, הטמעה של מתקנים פוטו-וולטאים כשימוש נלווה בתכניות, יצירת וודאות ליזמים בנוגע לתנאים לשימוש בקרקע, חיוב התקנת מתקנים פוטו-וולטאים בבניה חדשה ומיצוי פוטנציאל השטחים הדואליים (כבישים ומחלפים, חניונים, מאגרי מים וייעודים נוספים).

ההתייעצות נפתחה להערות הציבור עד לתאריך 18.6.2020 והמלצת הרשות לשר תתקבל בתוך כחודש.

Print Friendly, PDF & Email

תודה שאתם מבקרים בפורטל חשמלנט. חשמלנט היינו פורטל מקצועי ומקיף לתחום החשמל והתאורה .בחשמלנט תוכלו למצוא אינפורמציה מקצועית שחשובה לכם ומאגר ספקים גדול מתחום החשמל והתאורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

כתבות נוספות

שאול גולדשטיין "אחרי 72 שעות בלי חשמל - אי אפשר יהיה לגור כאן"

21 ביוני 2024

מאיר שפיגלר, מנכל חברת החשמל: בישיבת מרכז השלטון המקומי עם ראשי רשויות מכלל...

16 ביוני 2024

מנכ"ל מפעל כבלי החשמל סינרגי בשדרות, עידן בן ארי, שב וביקש להחריג את כבלי ה...

16 ביוני 2024

שרפות הצפון גרמו לנזקים מורכבים ברשת החשמל

5 ביוני 2024

הסכם פורץ דרך בין שתי חברות התשתית הגדולות במדינה

5 ביוני 2024

תחנת הכח אשכול של חברת החשמל הועברה לידיה של קבוצת דליה:

4 ביוני 2024

שאול גולדשטיין "אחרי 72 שעות בלי חשמל - אי אפשר יהיה לגור כאן"

21 ביוני 2024

מאיר שפיגלר, מנכל חברת החשמל: בישיבת מרכז השלטון המקומי עם ראשי רשויות מכלל...

16 ביוני 2024

מנכ"ל מפעל כבלי החשמל סינרגי בשדרות, עידן בן ארי, שב וביקש להחריג את כבלי ה...

16 ביוני 2024

שרפות הצפון גרמו לנזקים מורכבים ברשת החשמל

5 ביוני 2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחרו תחום