דף הבית / חדשות החשמל / המכללות נגד מל”ג: אפליה בתקציב המחקר

המכללות נגד מל”ג: אפליה בתקציב המחקר

במהלך דיון בסוגיה בוועדת המדע, עלה כי בעוד תקציב המחקר הבסיסי באוניברסיטאות עומד על 2.5 מיליארד ₪, המכללות לא זוכות ולו לשקל לצורך תשתיות מחקר. נציגת מל”ג: “חוקרי המכללות מתוגמלים בדרכים אחרות, למחקר באוניברסיטאות אין תמיכה חיצונית”

 

במהלך הישיבה עלה כי 15 נשיאי מכללות שלחו היום מכתב לשר החינוך במחאה על החלטה לתמרץ אוניברסיטאות בלבד ב-7,000 ₪ על כל סטודנט שירשם ללימודי מחשבים. יו”ר הוועדה, ח”כ אורי מקלב תהה “האם מל”ג מעוניינת להנציח את הפערים? יש להתנער מהתפיסה הישנה ולצאת לרפורמה בכל נושא התקצוב”

פרסום

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה היום (ג’) דיון בנושא ‘תקצוב מחקר מדעי במכללות האקדמיות’.

יו”ר הוועדה, ח”כ אורי מקלב פתח את הדיון: “אנחנו מכירים את העבודה החשובה שמערכות התקצוב עושות למען מכוני המחקר שבמוסדות האקדמיים ומכירים דברים גדולים שיצאו ממכוני המחקר האקדמיים. אנחנו מבקשים לייחד את הדיון הזה למרכזי המחקר המדעי במכללות האקדמאיות. ההשכלה הגבוה במכללות עברה שינוי מהותי בכל התחומים והן חלק חשוב ומרכזי בלימוד האקדמאי בישראל. אם פעם המכללות היו כדי להנגיש תואר ראשון לאנשים שונים, היום המכללות עסוקות הרבה יותר בתארים מתקדמים ובמחקר, הן פועלות באופן רחב ומגיעות להישגים. אנחנו צריכים לתת את המענה הנכון לפוטנציאל המחקרי במכללות, אסור לנו להזניח זאת. כדי לקיים את מכוני המחקר יש צורך במימון שמרביתו היום מגיע מבחוץ”.

פרופ’ כרמלה יעקובי וולק, מנכ”ל חברת ס.נ.ה: “חברת ס.נ.ה היא חברה פרטית שקיבלה מהמל”ג את הזיכיון לרישום למסחור קניין רוחני מהמכללות בישראל. ב-3 השים האחרונות היינו במגע עם 1,000 פרויקטים ומחקרים, וועדת מומחים מטעמנו בחרה 120 פרויקטים להמשיך לרישום, החלו את הרישום לקניין רוחני 60 פרויקטים, היום פעילים 20 פרויקטים ממכללות שונות. עוד לא התחלנו לגרד את הפוטנציאל האמתי שיש כאן, אני כרגע מתעמקת במקומות שנתקעו, שם למדנו שחוקרים רבים שהיה להם אב טיפוס ראשוני לא מספיק טוב לא היה לו ולא למוסד אפשרות לממן אב טיפוס נוסף כדי שיהיה אפשר להמשיך הלאה. הרעיון של המכללות זה להביא מחקר יישומי ואין קרן כמו ISF לצורך כך, משרד המדע מינה ועדה שתעסוק בצורך והיא הסבירה מדוע זו משימה לאומית, יש אפשרות להוציא הרבה יותר מהתחום הזה ויש צורך בתקציבים לשם כך”.

פרופסור רוזה אזהרי, נשיאת ‘עזריאלי המכללה האקדמית להנדסה’: “אני חושבת שהיום אף אחד לא מערער על הקביעה שחייב מחקר במכללות. אנחנו חייבים מחקר פעיל כדי להיות אטרקטיביים וכדי למשוך חברי סגל. לצד כך ישנן בעיות לאומיות שאין להם מענה באוניברסיטאות שעוסקות במחקר בתחומי העניין שלהן שלא בהכרח קשורים לבעיות המידיות שבתעשייה, לעומת זאת במכללות יש מגוון אנשי סגל שחלקם מעוניינים לעסוק בסוגיות מעשיות. בנוסף אנחנו מאבדים אנשים איכותיים כאשר האוניברסיטאות לא יכולות לקלוט את כל האנשים שמסיימים את תואר הדוקטור ואנחנו האלטרנטיבה אך לשם כך צריך לתת להם תנאים כדי שיבואו לתרום מניסיונם. אין מודעות להיקף המחקר שכבר נעשה היום במכללות, אם הנושא יתוקצב כפי הדרוש המחקר הזה יגדל ויתעצם לטובת כל הצדדים. היום אנחנו לא יכולים לבקש תקציב לתשתיות מחקר – לציוד מחקר”.

סטיוארט הרשקוביץ, סגן נשיא המרכז האקדמי לב: “יש אצלנו מחקר רציני בתחום הסרטן, אנחנו פעילים בתחום הלווייני, יש לנו מחקרים בתחום הביטחוני, היינו מעורבים בכיפת ברזל, במעיל רוח ובמערכות נוספות. יש מחקר רב ורציני במכללות אך אין לנו את הכלים להרחיבו, אין לחוקר את הכלים שיש באוניברסיטה, אין את הפחתת השעות שיש שם, אין את הציוד, האנשים הכי טובים לא ירצו לבוא כך. רק עכשיו יצאה הנחייה המעניקה מימון של 7,000 ₪ לאוניברסיטאות על כל סטודנט או סטודנטית שלומדים מדעי המחשב, זה לא תקף לגבי המכללות. למה אנחנו לא מקבלים את התקצוב הנוסף? 1 מכל 5 נשים שלומדות מדעי המחשב בישראל לומדות אצלנו, זהו צורך לאומי שאנחנו ממשים ובמקום לתמוך בנו קורה ההיפך”.

פרופ’ אזהרי: “רק הבוקר הוצאנו 15 נשיאי מכללות מכתב לשר החינוך נגד האפליה הזו”.

שרה סמט, רכזת מחקר ופיתוח, המרכז האקדמי לב: “מספרית אין לנו הקצאה למחקר מצד מל”ג, המוסד נותן הקצאה לפי היכולות שלנו. לצערנו יש הפחתה משמעותית למרות גידול במחקר. בין תשע”ב לתשע”ד, רוב הסכום הלך למענקים פנימיים, זה היה 600 אלף ₪, זה ירד מתשע”ד באופן הדרגתי היום זה פחות מ-300 אלף ₪. הכל זה כסף שאנחנו מקצים לעידוד המחקר הפנימי שלנו. אין תקצוב ות”ת”.

אפרת זהב, ממונה תחום תקצוב מכללות ות”ת – מל”ג: “זה נושא שבדיונים היום בשיתוף המכללות, גם מהצדדים האקדמאיים. בכל הנוגע לתקצוב מחקר, ות”ת למעשה מתרכזת בתקצוב של מחקר בסיסי, שהמשאבים מופנים רק לאוניברסיטאות מתוך תפיסה של ריכוז תשתיות והפקת המרב. התפיסה היא שמכללות כמוסד לא יתוקצבו עבור תשתיות מחקר אבל סגל המכללות מתוקצב עבור מחקר בדרכים שונות, בין אם זה בהסכמי שכר שמאפשרים הפחתת שעות הוראה לטובת מחקר, בין אם זה בעידוד השתלמויות. הסגל מתוקצב גם באמצעות כל הקרנות שהות”ת שותפה להן. יש בקרן ISF כסף שמוקצה לשת”פ בין סגל באוניברסיטאות למכללות. התקצוב למחקר הבסיסי באוניברסיטאות עומד על 2.5 מיליארד ₪, המכללות לא מתוקצבות עבור התשתיות הללו, מתוך הבנה שלמחקר בסיסי בניגוד למחקר יישומי הנהוג במכללות אין גופים בעלי אינטרס לממן ובלי תקצוב הוא לא יהיה קיים ולכן אנחנו שם”.

פרופסור אזהרי: “יש לציין שמותר לנו לתת הפחתת שעות רק לשליש מאנשי הסגל ושאנשי הסגל שלנו יכולים להגיש לקרנות בקשות למימון אבל הם מוגבלים בהיקף תקצוב המחקר הבסיסי, כך שגם פה יש בידול המכללות מהאוניברסיטאות”.

זהב הוסיפה והתייחסה גם להחלטה לתקצב רק את האוניברסיטאות ב-7,000 ₪ לסטודנט בלימודי הייטק: “בתוכנית שבחנה חסמים התחום מצאנו מחסור באוניברסיטאות, שם ראו לנכון לעודד את התחום כדי להגדיל את התשתיות ומספרי הסטודנטים. ברוב המוחלט של המכללות להנדסה היה גידול בנושאים אלה. בתוכנית הקודמת הגדילה ות”ת את תקציב המכללות ללימודי ההייטק”.

ח”כ מקלב: “המל”ג מעוניינת להנציח את הפערים בין המכללות והאוניברסיטאות או שכן יש רצון להעלות את המכללות?”

זהב: “המכללות באמת התחילו את דרכן כדי לענות על הבקושים ולהגיע לפריפריה ובמהלך השנים היו התפתחויות, לכן יש שיח סביב כך, לראות מה המקום של המכללות בתוך התמונה של ההשכלה הגבוה”.

ח”כ מקלב: “המכללות כבר קמו, הן הסירו חסמים והתפתחו, המכללות מהוות הרבה יותר ממה שהיה בעבר הן בכמות והן באיכות, יש צורך ברפורמה בכל נושא התקצוב. אם נעלה את רמת המחקר במכללות נעלה את רמת ההוראה והסטודנטים, כך נקבל תוצרים הרבה יותר גבוהים. יש צורך בתפיסה מחודשת ובתקציבים אחרים”.

פרסום

ח”כ עבד אלחכים חאג` יחיא: “היום המכללות מלמדות את כל המקצועות, התארים מוכרים כאותם תארים והבוגרים יוצאים למשק במידה שווה עם בוגרי האוניברסיטאות. אנחנו לא יכולים להישאר עם התפיסה לשמה הוקמו המכללות לפני שנים ולפגוע במכללות כפי שהן היום”

מיכל גלברט, משרד האוצר: “חשוב להגדיר שהחוקרים במכללות חשופים לכל הקרנות הקיימות, ההחלטה לתקצב מחקר מסוים זה על פי טבעו ולא מהיכן מגיע החוקר. פרט לכך אנחנו מקדמים הקמת מכון מחקר לייצור מתקדם בהובלת משרד הכלכלה, במכרז שייצא בחודשים הקרובים אנחנו עומדים על כך שמוסד אקדמי הוא זה שיוביל את הקמת המכון ותהייה עדיפות למכללה, זה עדיין בשיח אך זו העמדה שלנו. בנוסף כפי שנאמר כל נושא המחקר נמצא בדיונים ובשיח בוועדה משותפת וזה אחד הנושאים הליבתים”.

חיים רוסו, לשעבר חבר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח: “בהנחה שלא ניתן לפרוץ את מסגרת התקציב יש לפעול להקים מכוני מו”פ יישומיים, מוסדות שקיימים בכל העולם ובישראל כמעט ולא. התפקיד שלהם לתת למשק את העומק המחקרי שהם לא יכולים לעשות לבד, זה יעשה באמצעות המכללות וחוקריהם במרכזים הללו שיוקמו כגוף נפרד מהמכללה. אם זה יתקדם בהובלת המכללות, זה ייתן מקום ופתח למכללות לבצע את המחקרים שלהם ומימון משמעותי. אם מאמצים זאת והיינו מגיעים לסדר גודל של 20 מכונים כאלה, לא היינו יושבים ומדברים על בעיות תקצוב במכללות”.

מוניקה לב כהן, מנכ”לית עמותת המדענים הישראלים השוהים בחו”ל: “לעניין זליגת מוחות – במדינת ישראל מסיימים כ-1,500 אנשים תואר 3 בשנה, הרבה מהם בתחומי מדעי החיים, כאשר רבים מהם יוצאים לפוסט דוקטורט ומתקשים להשתלב חזרה בארץ. מחקר מראה שרק 7 אחוז מהחוזרים נכללו באקדמיה ו-9 אחוז בתעשייה. הנושא של מחקר יישומי מאוד חשוב, רוב החברים אצלנו לא מכירים את המחקר שנעשה במכללות ולא רוצים להכיר. לכן מעבר לתקציב המחקר, שכן ברור שאי אפשר להביא חוקר לחקור בלי תשתיות, יש גם צורך בתקציב לשיפור התדמית”.

אחיאב גולן, מנכ”ל המכללה האקדמית להנדסה, אורט ברודה: “אני לא שותף למושג אפליה. אפליה זו הבחנה בין שווים, אנחנו לא שם, אנחנו כמכללות לא שווים. אנחנו גאים בשליחות הלאומית לקחת סטודנטים עם 560 בפסיכומטרי ולהפוך אותם למהנדסים מבוקשים בתעשייה שהופכים אחר כך גם לפרופסורים. אנחנו נותנים מענה למחסור הקיים והמהותי במהנדסים, הרי רוצים לייבא היום מהנדסים מהודו, הוראה חלשה בלי מחקר, גם הסגל לא יכול להתקדם בלי מחקר כי על זה הוא נמדד, אנחנו כבר משקיעים 3 מיליון ₪ מתוך תקציב המכללה למחקר פנימי במכללה ואנחנו  מביא פרויקטים מהתעשייה שמשקיעה כסף במכללה, יחד עם זאת אנחנו זקוקים לתקציב כדי להתמקד במטרה לשמה אנו קיימים”.

יו”ר הוועדה סיכם את הדיון: “נגענו בנושא מהותי ונמשיך לעקוב אחריו ולדחוף לשינוי המצב הקודם. למדנו שלא מדובר רק באפליה תקציבית אלא בהשלכה רחבה מאוד של הפער בין האוניברסיטאות למכללות בתחום המחקר על מגוון תחומים בצורה פוגענית, אם זה בניצול פוטנציאל, אם זה ברמת ההוראה, בהפקת רווחים לתעשייה ולחברה כולה ועוד. עלינו להתנער מההסתכלות הישנה של המכללות כמענה לחסר נקודתי ולהביט עליהן כחלק מהאקדמיה בכל עניין, לימודי ומחקרי, עם יתרונות ייחודים שאין באוניברסיטאות. במקרה הזה היתרון באה לביטוי במחקר יישומי שחשוב במיוחד למדינת ישראל. נקיים דיונים נוספים בנושא, אם לא נשנה את התפיסה לא נתקדם במקום בו ניתן להשיג המון, ויש לעשות זאת במהרה, תוך הבנה שאנחנו נוגעים בתחומים החשובים למשק ולכלכלה הישראלית. יש לפעול ברמה התקציבית היום ולא להמתין לשינוי תקציבי כולל שגם הוא מחויב המציאות”.

Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

מצטרפים לדף הפייסבוק של חשמלנט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל חשמלנט

מערכת פורטל חשמל נט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים ,ידיעות מהארץ העולם ועוד המון אינפורמציה בתחום תעשיית החשמל ותעשיית התאורה. בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

חברת החשמל מדווחת הבוקר על כניסתה של סלקום כשותף אסטרטגי למיזם הסיבים האופטיים

חברת החשמל מדווחת הבוקר על כניסתה של סלקום כשותף אסטרטגי למיזם הסיבים האופטיים  IBC . …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.