השימוש במפסק מגן

השימוש במפסק מגן

בספר חשמל מכובד מאוד, כתוב – מותר להשתמש , בדרך כלל, במפסק מגן להגנה בפני חשמול רק כתוספת לשיטת הגנה אחרת, כמו איפוס או הארקת הגנה, על מנת להקטין את סכנת החשמול

דעתי היא אחרת ואני מביא אותה לפניכם 

פרסום

במתקנים חשמליים עם שיטת הארקה TN-S ו- TN-C-S, הבטיחות החשמלית של הצרכן מובטחת לא על ידי המערכות עצמן, אלא על ידי התקני מפסקי מגן (פחת), היעילים יותר בשילוב עם מערכות הארקה אלה ומערכת השוואה פוטנציאלית

מערכות ההארקה עצמן, ללא מפסק מגן, אינן מספקות את הבטיחות הנדרשת. לדוגמא, במקרה של פריצת בידוד בגוף מכשיר חשמלי או מכשיר כלשהו, בהיעדר ממסר פחת, ניתוק צרכן זה מהרשת מתבצע על ידי מפסקי זרם או נתיכים.

הביצועים של מפסקי זרם הם, ראשית, נחותים מביצועי מפסקי מגן, ושנית, תלוי בגורמים רבים – ריבוי זרם הקצר, אשר בתורו תלוי בהתנגדות המוליכים, בהתנגדות המעבר במקום של פגיע בידוד, אורך קו, דיוק כיול מפסקי חשמל וכו '

הנוכחות במתקן של מעטפות מתכת, אבזרים וכו ', המחוברים למוליך PE, מגדילה את הסיכון להלם חשמלי, כי במקרה זה הסבירות להיווצרות מעגל: "מוליך נשיאת זרם – גוף בנאדם – אדמה" הוא גבוה בהרבה. רק מפסקי מגן מספקים הגנה מפני מגע ישיר

אבל, בעצם לנושא

על המפסק פחת להיות בעל מנגנון ניתוק הכרחי כך שהמגעים הנעים יכולים להיות ב "מנוחה" רק במצב סגור או פתוח, גם כאשר הידית נמצא במצב ביניים כלשהו.

המגעים הניתנים להזזה של כל הקטבים של ממסר פחת בעל ארבעה הקטבים חייבים להיות מחוברים מכנית כך שכל הקטב, למעט האפס, יופעלו ומכבים כמעט בו זמנית, ללא קשר לביצוע הפעולה – ידנית או אוטומטית. המגע אפס חייבת להיסגר מוקדם יותר ולהתנתק מאוחר יותר מאשר המגעים של הקטבים האחרים (DТ = 3-4 мс)

בקשר עם האמור לעיל, אינני חושב שנכון להחיל או להמליץ על הכפלת הרגישות או הגדלת זרם פעולה במתקן חד-מופעי ע"י שימוש במפסק מגן תלת-מופעי

(מצרף כמה סכמות (

כמה נימוקים

נדגמן עם דוגמה:

במכונת כביסה , גוף חימום מקצר על הגוף המכונה, כפי שמוצג באיור על ידי החץ הצהוב. מכיוון ש -230 וולט מפיץ את הזרם לכל אורך החימום, נקבל משהו סביב 50 וולט מתח מגע.

ההתנגדות החשמלית של גוף האדם, כמו כל מוליך יוני, תלויה במתח המופעל. עם עלייתו נופלת ההתנגדות של אדם, ולהפך. נניח, ערך סביר לחלוטין של 1000 Ом (1 кОм)

ב 50-60 וולט לעור מאודה ורטוב, הזרם אינו עולה על 7-8 Am. זו מכה חזקה וכואבת, אבל הזרם פחות ממצב עווית. אולי נזדקק לטיפול, אך זה לא יגיע להחייאה.

פרסום

ועכשיו "נגן" על – ידי ממסר פחת, 4 מופעי מבלי להבין את מהות העניין. מקום חיבור אפס ופאזה בלתי מחייב. (כי יחובר לחיבורים 4 ו 6), מגעים שלו אינם נפתחים באופן מידי, אלא תוך 0,02  שניות (20 מילי שניות), ולא באופן סינכרוני לחלוטין. עם הסתברות של 0.5, מגע  אפס ייפתח תחילה. ואז, במהירות האור (תרתי משמע) מתח מגע יהיה 230 וולט לכל אורכו של הגוף מתכתי והזרם דרך הגוף בנאדם יעבור 220 מילי אמפר (חץ אדום בתמונה). לפחות מ 20 מיני שניות, אבל 220 Am – אלה הם יותר משני ערכי הריגה מיד של 100 Am.

לגבי פיסקה אחרונה, יש חלוקי דעות (להפתעתי)

השאלה – האם תשתנה רמת חשמול (מתח מגע, זרם תקלה) במתקן מאופס, במקרה קצר לגוף המתכתי במקרים:  אפס מחובר ואפס מנותק

אני בטוח, למעשה,  שאף אחד לא בונה סכמות כאלה ולא עושה תרגילים כאלה

זה נמצא רק בספרי לימוד

אזי, המאמר שלי חוסר, בעצם, משמעות

לכן, כתבתי לידיעה, בלבד

MASTAQ