דף הבית / מאמרים חשמל / “חוק הפייסבוק” הפרקליטות: ב-2016 נענו במלואן כ-70% מבקשות המדינה להסרת פרסומים העלולים לפגוע בביטחון אדם או המדינה

“חוק הפייסבוק” הפרקליטות: ב-2016 נענו במלואן כ-70% מבקשות המדינה להסרת פרסומים העלולים לפגוע בביטחון אדם או המדינה

מנתונים שהציג מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות עולה כי ב-2017 מסתמן כי חל זינוק באחוזי ההסרה ל-85% מהבקשות וכי ישראל זוכה לשיתוף פעולה גבוה מצד פייסבוק וגוגל לעומת טוויטר וורדפרס

 

הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדת המדע והטכנולוגיה המשיכה היום (ב’) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית להסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט, אליה מוזגה הצעת החוק הפרטית בנושא שיזמה חה”כ רויטל סויד.

פרסום

הצעת החוק יוצרת כלי אכיפתי חדש במסגרתו יוסמך בית המשפט לעניינים מנהליים להורות בצו על הסרת תוכן מאתר אינטרנט במקרים בהם מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד, שפרסום התוכן מהווה מעשה שהוא עבירה פלילית, והשני, שיש אפשרות ממשית שהמשך פרסום התוכן יפגע בביטחונו של אדם, בביטחון הציבור או בביטחון המדינה. הצו המוצע אמור לחול על תוכן שמופיע ברשתות החברתיות, כגון פייסבוק, יוטיוב, טוויטר וכדומה, וכן על ספק שירות איתור אינטרנטי כגון גוגל, אשר ביחס אליו הצו יורה שלא לאפשר את איתור התוכן הפוגעני בתוצאות החיפוש.

 

יו”ר הוועדה חה”כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) פנה לנציגי הפרקליטות וביקש “להבהיר אחת ולתמיד מה ייכלל בחוק הזה. מה תכלית החוק מבחינת העבירות. כמו כן, האם כשיהיה צו הוא יכובד  על-ידי החברות? מה הכוח שיש לנו על החברות שיסרבו? נשמע שאין לנו יכולת ממשית מול החברות וזה חמור מאוד. אני לא אומר שנעשה עליהן בקרה אבל יש למנוע הפקר גמור. צריך להגיע להסכמה שכל גוף יציית לחוקי המדינה בה הוא פועל”.

 

ח”כ בני בגין (הליכוד) עמד על כך שיש הצדקה גדולה יותר להסיר תכנים המעוררים חשש לפגיעה “בביטחונו של אדם”, ויותר קשה להצדיק הסרת תכנים המעוררים חששות כלליים יותר דוגמת “פגיעה בביטחון הציבור”.

 

ד”ר חיים ויסמונסקי מנהל מחלקת הסייבר פרקליטות המדינה: “אנחנו פועלים היום במחלקה מול ספקיות השירות בעיקר פייסבוק, גוגל כמנוע חיפוש וכבעלים של יוטיוב. במידה מוגבלת יותר מול ספקיות כמו טוויטר, בעלי וורדפרס וספקיות קטנות יותר. אנחנו מתמקדים היום בראש ובראשונה בהתאם להחלטת הממשלה סביב תכנים של ארגוני טרור מוכרזים ותכנים המסיתים לאלימות וטרור על רקע התפיסה שהם מתדלקים את המפגעים הבודדים. אנחנו בוחרים את התכנים המובהקים ביותר ואם יש ספק אני שם אותם בצד כי חלק מהעניין פה הוא דחיפות. יש פה נקודת זמן קריטית שבה התוכן רלוונטי ולכן השסתום תמיד יפעל לכיוון חופש הביטוי כי המטרה היא להדוף סיכון.

בהתייחסו לשאלת מימוש החוק על ידי הספקיות השיב כי “לא כולם הם פייסבוק וגוגל, שהן חברות גדולות עם כוח אדם מיומן והן ערוכות בישראל ובעולם. יש דברים שפייסבוק תסיר וטוויטר לא ואנחנו עדיין מנסים להבקיע את החומה של וורדפרס. דף שבמובהק מזוהה כדף של חמאס, פייסבוק תסיר וטוויטר תבקש צו שיפוטי אחרת לא תטפל. ייתכנו מצבים שנחשוב שהדבר בכל זאת מחולל סיכון והספקית סברה שהדבר לא נוגד את מדיניות השימוש שלה ואז נרצה את הסעד המשפטי”.

ד”ר ויסמונסקי הוסיף כי “לצד סירוב אפשרי של חברה או חברות שפועלות רק בצו שיפוטי, מקרה נוסף הוא שהתוכן בפרסום לא מדבר בעד עצמו עד הסוף אבל יש ברשותי מידע נוסף המעיד על הסיכון. כך לדוגמה פרופילים של חמאס שפעלו ברשתות חברתיות ויצרו קשר עם חיילים. הפרופיל עצמו לא מסית לאלימות אבל כשיש מידע, לעיתים מסווג, אני צריך כלי שיאפשר להעביר את הסינון דרך בקרה שיפוטית. אני צריך להראות לבימ”ש עבירה וסיכון. בפרופילים הללו יש לי עבירה שאולי היא בכלל מתחום המחשבים או מרמה ויש לי סיכון ביטחוני. יש לנו 10-5 מקרים בהם הוסר תוכן באופן לוקלי, היה לנו ארגון שהוכרז כהתאגדות בלתי מוכרת ומזוהה תקשורתית כזרוע של ארגון טרור. הארגון הזה לא מוכר מבחינת החברות כארגון טרור וזה לא תאם את תנאי השימוש שלהן אבל הן ביקשו שאשלח את ההכרזה על הארגון והסירו באופן מקומי”.

עוד אמר כי “ב-2016 הגיעו אלינו 2,250 תכנים שונים (פוסט מסוים או דף שלם) שמתוכם 91% בתחום הביטחוני כי זו הייתה ההתמקדות ו-70% מתוכם הוסרו במלואם. 19% מהתכנים סורבו ועוד 7% סורבו חלקית כ-2% לא טופלו. בכוונתנו לפרסם את הדוח של 2017 בסוף ינואר ושם אנחנו בקפיצה אדירה, כמות התכנים תוכפל פי כמה והאחוזים השתפרו לסביבות ה-85% הסרה מלאה. התחלנו להתמקד במקסימום השפעה בפועל, אנחנו הולכים על המובהק יותר ואני מניח שזו סיבה לשיפור. בפגיעות בעובדי ציבור אנחנו מדווחים וולונטרית ובנושא פגיעות בקטינים ובפגיעות מיניות התחום הולך לגדול במסגרת פרויקט מאור”.

פרסום

ד”ר ויסמונסקי נתן מספר דוגמאות למקרים שבהם נתבקשה הסרה של תכנים, למשל אירוע בו צולמה אישה מקיימת יחסי מין ברכב והפיצו את הסרטון הזה כשפרסמו שמי שמתועדת היא אישה אחרת שילדיה נרצחו. “נגרם נזק אדיר לביטחונה, ללא קשר לפגיעה ברגשותיה. על בסיס דיווח וולונטרי קיבלנו שיתוף פעולה מהחברות. יחד עם זאת בספקיות אחרות שיש פחות שת”פ הפרסום המשיך להסתובב. הנה לך עבירה על חוק הסרטונים, ואולי כלפיה זו אפילו רק עבירה של לשון הרע כי אישה אחרת מופיעה שם וזו דוגמה לסיכון אדם”.

 

היועץ המשפטי לוועדה עו”ד גור בליי הגיב לדבריו: “הרושם שמתקבל הוא ש-99% מהמקרים יעסקו בהסתה לטרור ולאלימות, ויתר המקרים נדירים יחסית. החשש שלנו זה שאתה פורש רשת רחבה כדי לתפוס מקרים מועטים יחסית. למסה הגדולה אפשר להשתמש במבחנים ייעודיים להסתה לאלימות ולטרור ולדברים הייחודיים אפשר להשתמש בכלי ש”תפור” עבורם. בהקשר הזה, המבחן של חשש ממשי “לפגיעה בביטחון הציבור” רחב מדי”.

 

עו”ד אבנר פינצ’וק, מהאגודה לזכויות האזרח: “הממשלה מצביעה על בעיות שחלקן נוכחות וחלקן תיאורטיות ואזוטריות ומבקשת סמכות בספרה חדשה יחסית וזה מפחיד אותי. חקיקה עושים כדי לענות על רע חברתי שאיתו רוצים להתמודד. צריכים לפעול בצורה יותר כירורגית. אי אפשר לסמוך לעד שחברות בעלות אינטרס כלכלי יעמדו לצד חופש הביטוי באותו אופן כמו היום”.

Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

מצטרפים לדף הפייסבוק של חשמלנט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל חשמלנט

מערכת פורטל חשמל נט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים ,ידיעות מהארץ העולם ועוד המון אינפורמציה בתחום תעשיית החשמל ותעשיית התאורה. בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

האם 2018 תהיה שנת הרכב החשמלי?

אסף בן נריה שנת 2017 שברה שיאים בכל מה שקשור למכירה של רכבים היברידיים חסכוניים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *