כיצד לקבוע נוכחות הארקה בשקע

פרסמתי בעבר סדרת משימות וחידות  לחשמלאים צעירים והם אוהבים את זה

שאלתי שאלה מעשית איך ניתן לזהות את פאזה? אפס והארקה אם הם לא בצבעים שונים. אז פעם ביקשתי לעשות את זה בעזרת מברג – טסטר, פעם במכשיר מדידה רב מודד ופעם ללא טסטר וללא רב מודד (אגב, הכי פשוט)

השיטות הם דומות אבל ניתן לעשות את זה בדרך  של עשרים תרגילים שונים

פרסום

כדי לספק את הסקרנות, היום אני מציע משימה קצת אחרת.

כיצד  ניתן לבדוק הארקה בשקע

נכון, בעזרת מכשיר מדידה מודדים מתח בין פאזה ומהדק הארקה. עוד אפשר (בהנחה שקיים איפוס) לבדוק חיבור בין אפס והארקה בעזרת מצב "בדיקת התנגדות" במכשיר המדידה

איך עוד אפשר? מה ניתן לעשות אם לא קיים איפוס? או שאין את המכשיר מדידה?

• נחבר למעגל כמה שיותר מכשירים חשמליים (עומס). ניקח מברג מחוון ונקבע את הפאזה ואפס.

גע בפאזה – המחוון נדלק

גע באפס – המחוון כבוי

אם לגעת במהדק הארקה – המחוון נדלק

הטענה שלי – אין הארקה בשקע

המברג טסטר הוא אלקטרוני. החלפנו לטסטר פשוט ביותר. גם הוא במעומעם, אבל נדלק. לקחנו מולטי מטר ובדקנו. בין אפס והארקה מקבלים 124 וולט פוטנציאל. הוכחנו – אין הארקה בשקע

למה זה קורה? במסננים יש קבלים בין פאזה והארקה ובין אפס והארקה. ללא קבלים, הינו מקבלים לא יותר מ 20 וולט פוטנציאל

• איך עוד יכולים לבדוק את הארקה בשקע? בעזרת מנורה ליבון מקרה ראשון – ניקח מנורה עם בית מנורה ונחבר שתי חוטים. למה מנורה ולא מולטי צ'ק? מכשיר מדידה יש לו התנגדות גבוה בכניסה ומכל פוטנציאל הוא ירא לנו מתח ומנורת ליבון להפך, יש לה עכבת כניסה נמוכה ובמתח נדלק טוב. בבדיקה, חיבור בין פאזה ואפס – נדלק מלא. בחיבור בין פאזה והארקה מנורה כבויה. כלומר אין לנו הארקה

מקרה השני – מנורה נדלקה בחיבור בין פאזה והארקה. זה אומר שאין או לא עובד מפסק מגן

מקרה שלישי – בחיבור פאזה – הארקה, נדלקה מנורה לשנייה והופסק חשמל, קפץ ממסר פחת. זה המצב תקין

בדיקה כזאת לא ניתן לבצע בעזרת מכשיר המדידה, נדרש עומס (זו המלצה שלי)

פרסום

• בעזרת מולטי צ'ק. נבחר את מצב מדידת המתח.

לדוגמה, מגבלת קנה המידה היא 200 וולט. אנחנו לוקחים את הקצה של חוט מדידה אחת ביד (נוגעים לחלק המתכתי שלו) , ועם חוט השני נוגעים בבירק _מהדק) הארקה של שקע. רואים תוצאה פוטנציאל כ 1.5 וולט. לאחר מכן, תקע של ציוד החשמל (לדוגמה, מקרר) מכניסים לשקע. מודדים את פוטנציאל שוב (קצה חוט אחד ביד והשני נוגע למהדק הארקה) התוצאה – פוטנציאל כ 60 וולט. כלומר, אין הארקה

אגב, אם אין אפשרות לגעת למהדק הארקה בשקע, אז ניתן לגעת עם אחד החוטים לגוף המתכתי (בדוגמה שלנו, למקרר)

אם מצאנו גיד הארקה בקופסה והוא פשוט היה לא מחובר, אז נבדוק גם מצב הזה. באותה שיטה, נוגעים לגיד הארקה ומקבלים פוטנציאל כ- 2 וולט. בהתאם להוראות בטיחות, מנתקים את החשמל מהשקע ומחברים את גיד ההארקה לשקע. פוטנציאל בהארקה הוא 4 וולט ללא חיבור המקרר לשקע. מודדים פוטנציאל עם מקרר המחובר. במצב זה, הפוטנציאל לא אמור להשתנות. אם זה משתנה, זה אומר שההארקה גרועה. בדוגמה שלנו, קיבלנו 2.8 וולט. לכן, גם על גוף המקרר יהיה פוטנציאל 2.8 וולט בלבד עם הארקה מחוברת. מסקנה – אם הארקה מחוברת הפוטנציאל על גוף מתכתי אמור להיות לא יותר כ 10 וולט

יתכן, אם מישהו יקרא את זה, אגיד שכתבתי שטויות והבלים

אז, אני מפנה לתחילת המאמר,  אבל אם בכל זאת מישהו מתעניין בדעה שלי,

• גוף המתכתי של ציוד החשמל (מכונת כביסה, מקרר וכו') שהוא מאורק, מתפקד כמו מסך. ואם למדוד שדה חשמלי סביבו, זה נמוך מאוד
• גוף מתכתי שלא מאורק, הוא כמו אנטנה וסביבו שדה חשמלי חזק

MASTAQ