אספקת אנרגיה ראשונית
- אספקת אנרגיה ראשונית הסתכמה בשנת 2019 ב-23,287 אלפי שעט"ן (שווה ערך לטון נפט) – ירידה של 0.8% לעומת שנת 2018 (23,476 אלפי שעט"ן).
- יחס האנרגיה (היחס בין אספקת אנרגיה ראשונית ובין התוצר המקומי הגולמי) ירד בשנת 2019 ב-4.1% לאחר עלייה של 0.4% בשנת 2018.
צריכה סופית של אנרגיה
- צריכת סך כל מוצרי הנפט הסתכמה ב-8,816 אלפי שעט"ן – ירידה של 1.6% לעומת 2018 (8,963 אלפי שעט"ן).
- צריכת חשמל הסתכמה ב-5,225 אלפי שעט"ן – עלייה של 3.8% לעומת 2018 (5,035 אלפי שעט"ן).
התמרת אנרגיה – ייצור חשמל ותוצרי זיקוק נפט
פרסום
- סך ייצור החשמל בשנת 2019 עלה ב-4.5% לעומת שנת 2018 ועמד על 72,345 מיליוני קוט"ש. חלקם של יצרני החשמל הפרטיים מכלל ייצור החשמל ממשיך לעלות וב-2019 הוא עמד על 33.9% מסך הייצור לעומת 30.8% ב-2018 ו-6.9% ב-2013.
- בשנת 2019, תמהיל מקורות האנרגיה לייצור חשמל היה כדלהלן: 63.7% גז טבעי, 30.3% פחם, 1.5% דלקים פוסיליים ו-4.5% אנרגיה מתחדשת. בין השנים 2018 ל-2019 צריכת הפחם לייצור חשמל עלתה ב-5.6%, ובמקביל ירדה צריכת הגז הטבעי לייצור חשמל ב-4.2%.
- בשנת 2019, זיקוק מוצרי הנפט הסתכם ב-15,215 אלפי שעט"ן – עלייה של 3.3% לעומת השנה הקודמת (14,734 אלפי שעט"ן).
יבוא ויצוא של מוצרי נפט
- יבוא מוצרי נפט, הסתכם בשנת 2019 ב-1,518 אלפי שעט"ן, ירידה של 30.6% לעומת 2018 (2,187 אלפי שעט"ן).
- יצוא כלל מוצרי הנפט בשנת 2019 (6,253 אלפי שעט"ן) עלה ב-3.2% לעומת שנת 2018 (6,058 אלפי שעט"ן), בעיקר בעקבות עלייה בייצוא סולר.
אנרגיה מתחדשת
- בשנת 2019 סך הפקת האנרגיה מאנרגיות מתחדשות עמד על 683.9 אלפי שעט"ן (2.9% מכלל אספקת האנרגיה הראשונית). מתוכם 419.0 אלפי שעט"ן מחימום מים בדודי שמש ביתיים וייצור חשמל מחום, 250.2 אלפי שעט"ן מאנרגיה לייצור חשמל באמצעות שמש, רוח, מים וביו-גז ו-12.7 אלפי שעט"ן משרפת פסולת.
בהודעה זו עודכנו נתוני מאזני האנרגיה של שנים קודמות
מאזן האנרגיה של ישראל לשנת 2019
אספקה ראשונית ויחס האנרגיה
אספקת האנרגיה הראשונית למשק הסתכמה בשנת 2019 ב-23,287 אלפי שעט"ן – ירידה של 0.8% לעומת השנה הקודמת (23,476 אלפי שעט"ן). הפקה מקומית של גז טבעי ואנרגיה מתחדשת היו 41.6% מאספקת האנרגיה הראשונית למשק (ללא יצוא חשמל).
אספקת אנרגיה מתחדשת כוללת שרפת פסולת וייצור חשמל מאנרגית שמש (מערכות פוטו-וולטאיות וחימום שמש), רוח, וביוגז. חלקה של האנרגיה המתחדשת עלה באיטיות בין 2013 ל-2019 מ 1.7% ל-2.9%, בהתאמה, בעיקר כתוצאה מייצור חשמל על ידי מערכות פוטו-וולטאיות.
תרשים 1 – אספקת אנרגיה ראשונית, לפי סוג, 2019 (1)
(1) אספקת אנרגיה ראשונית ללא יצוא חשמל.
(2) הפקת אנרגיה משרפת פסולת ממקורות שאינם מתחדשים וניצול חום שיורי מתהליכי ייצור.
יחס האנרגיה עמד בשנת 2019 על 17.34 לעומת 18.08 בשנת 2018. שינוי זה מבטא ירידה בשיעור של 4.1% לעומת השנה הקודמת, בהתאם למגמה כללית של ירידה בשנים האחרונות. ירידה במדד מעידה על שימוש בפחות יחידות אנרגיה לייצור יחידת תמ"ג ומשמעותה התייעלות אנרגטית. יחד עם זאת, ירידה זו יכולה לנבוע בחלקה, מגידול בחלקם של ענפי הכלכלה שאינם עתירי אנרגיה בתוצר. כלומר, מעבר מענפי הייצור לענפי השירותים, מגמה שכיחה בכלכלות המערביות.
תרשים 2 – אספקת אנרגיה ראשונית ויחס אנרגיה
יחס האנרגיה חושב על בסיס התוצר במחירי 2015. בשנת 2013 שונתה שיטת חישוב אספקת האנרגיה, ומשנה זו ואילך לא ניתן להשוות את הנתונים לשנים קודמות.
צריכה סופית של אנרגיה
הצריכה הסופית של החשמל עלתה בשנת 2019 ב-3.8% לעומת 2018. צריכתם הסופית של מוצרי הנפט ירדה בשנת 2019 ב-1.6% לעומת 2018 והסתכמה ב-8,816 אלפי שעט"ן. הצריכה הסופית של מוצרי נפט היא ברובה צריכה של סולר ובנזין (69% מכלל מוצרי הנפט) המשמש בעיקר לתחבורה.
לוח א – צריכה סופית של סוגי אנרגיה נבחרים (אלפי שעט"ן)
| אנרגיה | 2013 | 2014 | 2018 | 2019 | אחוז שינוי 2019 לעומת 2018 | אחוז שינוי 2019 לעומת 2013 |
| חשמל | 4,475 | 4,512 | 5,035 | 5,225 | 3.8% | 16.8% |
| מוצרי נפט* | 8,347 | 8,196 | 8,963 | 8,816 | -1.6% | 5.6% |
| גז טבעי* | 696 | 803 | .. | .. | .. | .. |
| אנרגיה מתחדשת | 329 | 336 | 381 | 390 | 2.4% | 18.7% |
| פחם, פצלי שמן ושרפת פסולת | 40 | 62 | 97 | 117 | 20.0% | 195.5% |
* ללא צריכת אנרגיה לייצור חשמל וזיקוק דלקים (צריכת ביניים)
מקורות ושימושים של מוצרי נפט
המקורות למוצרי נפט במשק הם יבוא וזיקוק מקומי של נפט גולמי, המיובא ברובו. השימושים במוצרי הנפט כוללים: צריכה סופית (כגון בנזין לתחבורה ודלקים לחימום), צריכת ביניים (כחומר גלם לתעשיית האנרגיה: ייצור חשמל, תזקיקי נפט ואחרים), יצוא ותדלוק בין-לאומי של אוניות ומטוסים.
בשנת 2019 המקורות למוצרי נפט במשק עמדו על 16,733 אלפי שעט"ן: 9.1% מיבוא ו-90.9% מזיקוק מקומי של נפט גולמי, המיובא ברובו. כלל המקורות ירדו ב-1.1% לעומת 2018 (16,922 אלפי שעט"ן).
השימושים במוצרי הנפט כוללים: צריכה סופית (52.5%), צריכת ביניים לייצור חשמל (1.1%), יצוא (37.3%) ותדלוק בין-לאומי של אוניות ומטוסים (9.1%).
תרשים 3 – מקורות ושימושים למוצרי נפט במשק, לפי סוג, 2019
* כ-99% מהנפט, המשמש להפקת מוצרי נפט, מקורו ביבוא.
חלקו של היבוא של מוצרי נפט מהצריכה הסופית של מוצרי נפט בשנת 2019, עמד על 17.2%, בניגוד למגמת עלייה שנצפתה בארבע השנים הקודמות. בשנים 2017 ו-2018 הוא עמד על 23.3% ועל 24.4%, בהתאמה.
פירוט המקורות למוצרי הנפט
זיקוק נפט גולמי
כמות מוצרי הנפט הכוללת שיוצרה בישראל (בעיקר מנפט גולמי מיובא) בשנת 2019 הסתכמה ב-15,215 אלפי שעט"ן, עלייה של 480 אלפי שעט"ן (3.3%) לעומת השנה הקודמת (14,734 אלפי שעט"ן). עלייה בתפוקת הזיקוק לסולר ונפטא היא הגורם העיקרי לעלייה זו. בשנת 2019 תפוקת הבנזין הייתה 3,151 אלפי שעט"ן והיא מבטאת ירידה בשיעור של 3.6% לעומת השנה הקודמת (3,268 אלפי שעט"ן).
לוח ב – מוצרי נפט, תפוקת זיקוק נפט גולמי (אלפי שעט"ן)
| ייצור מוצרי נפט | 2013 | 2014 | 2018 | 2019 | אחוז שינוי 2019 לעומת 2018 | אחוז שינוי 2019 לעומת 2013 |
| מוצרי נפט – סך הכל | 14,151 | 14,768 | 14,734 | 15,215 | 3.3% | 7.5% |
| סולר | 5,022 | 5,571 | 4,955 | 5,576 | 12.5% | 11.0% |
| בנזין לרכב | 3,013 | 3,164 | 3,268 | 3,151 | -3.6% | 4.6% |
| מזוט | 2,312 | 2,338 | 2,472 | 2,328 | -5.8% | 0.7% |
| קרוסין ודלק סילוני | 1,411 | 1,242 | 1,416 | 1,518 | 7.2% | 7.6% |
| נפטא (ובנזין תעשייתי) | 1,350 | 1,365 | 1,237 | 1,480 | 19.6% | 9.6% |
| גפ"מ | 449 | 493 | 477 | 480 | 0.6% | 6.9% |
| מוצרי נפט אחרים | 594 | 596 | 909 | 682 | -25.0% | 14.8% |
יבוא מוצרי נפט
בשנת 2019 חלה ירידה בשיעור של 30.6% ביבוא אשר הסתכם ב-1,518 אלפי שעט"ן. זאת, בניגוד למגמת עלייה שנצפתה בשנים האחרונות. מוצרי הנפט העיקריים שתרמו לירידה ביבוא הם: קרוסין, דלק סילוני ובנזין (ירידה של 230 ושל 202 אלפי שעט"ן, 56.7% ו-22.4%, בהתאמה). נפטא ומזוט לא יובאו כלל בשנת 2019.
לוח ג – יבוא מוצרי נפט (אלפי שעט"ן)
| יבוא מוצרי נפט | 2013 | 2014 | 2018 | 2019 | אחוז שינוי 2019 לעומת 2018 | אחוז שינוי 2019 לעומת 2013 |
| מוצרי נפט – סך הכל | 2,285 | 1,463 | 2,187 | 1,518 | -30.6% | -33.6% |
| סולר | 516 | 155 | 257 | 212 | -17.7% | -59.0% |
| בנזין לרכב | 598 | 473 | 902 | 700 | -22.4% | 16.9% |
| מזוט | 137 | – | – | – | – | – |
| קרוסין ודלק סילוני | 252 | 314 | 407 | 176 | -56.7% | -30.0% |
| נפטא (ובנזין תעשייתי) | 32 | – | 134 | – | – | – |
| גפ"מ | 262 | 214 | 228 | 246 | 8.0% | -5.8% |
| מוצרי נפט אחרים | 489 | 307 | 259 | 184 | -29.0% | -62.3% |
פירוט השימושים במוצרי נפט
צריכה סופית של מוצרי נפט
הצריכה הסופית של סך כל מוצרי הנפט הסתכמה בשנת 2019 ב- 8,816 אלפי שעט"ן, ירידה של 1.6% לעומת 2018 (8,963 אלפי שעט"ן). ירידות אלו נבעו מירידה בצריכת המזוט והסולר – 18.4% ו-1.1%, בהתאמה. תרומה נוספת לירידה התקבלה מירידה בצריכת הנפטא (7.5%). העלייה בצריכת הבנזין (2.3%) והעלייה בצריכת הגפ"מ מיתנו ירידות אלו.
לוח ד – צריכה סופית של מוצרי נפט (אלפי שעט"ן)
| צריכה סופית של מוצרי נפט | 2013 | 2014 | 2018 | 2019 | אחוז שינוי 2019 לעומת 2018 | אחוז שינוי 2019 לעומת 2013 |
| מוצרי נפט – סך הכל | 8,347 | 8,196 | 8,963 | 8,816 | -1.6% | 5.6% |
| סולר | 2,510 | 2,509 | 2,799 | 2,768 | -1.1% | 10.3% |
| בנזין לרכב | 2,756 | 2,797 | 3,224 | 3,298 | 2.3% | 19.7% |
| מזוט | 427 | 302 | 189 | 154 | -18.4% | -63.9% |
| קרוסין ודלק סילוני | 332 | 311 | 288 | 269 | -6.6% | -18.8% |
| נפטא (ובנזין תעשייתי) | 975 | 961 | 981 | 907 | -7.5% | -6.9% |
| גפ"מ | 489 | 483 | 483 | 510 | 5.6% | 4.2% |
| מוצרי נפט אחרים | 858 | 833 | 999 | 910 | -8.9% | 6.0% |
יצוא מוצרי נפט
יצוא מוצרי הנפט, עלה ב-3.2% בשנת 2019 לעומת 2018 והסתכם ב-6,253 אלפי שעט"ן.
הגידול הבולט חל ביצוא סולר (בשיעור 19.4%). עלייה זו מותנה בשל ירידות שחלו ביצוא הבנזין לרכב והגפ"מ – 21.0% ו-16.7%, בהתאמה.
כמות היצוא המוצגת בטבלה איננה כוללת את כמות הקרוסין/דלק סילוני, מזוט וסולר ששימשה לתדלוק אוניות ומטוסים, בכמות של 1,532 אלפי שעט"ן (לעומת 1,463 אלפי שעט"ן בשנת 2018).
לוח ה – יצוא מוצרי נפט (אלפי שעט"ן)
| יצוא מוצרי נפט | 2013 | 2014 | 2018 | 2019 | אחוז שינוי 2019 לעומת 2018 | אחוז שינוי 2019 לעומת 2013 |
| מוצרי נפט – סך הכל | 6,217 | 6,657 | 6,058 | 6,253 | 3.2% | 0.6% |
| סולר | 2,537 | 3,057 | 2,241 | 2,676 | 19.4% | 5.5% |
| בנזין לרכב | 926 | 784 | 879 | 694 | -21.0% | -25.0% |
| מזוט | 1,611 | 1,940 | 1,966 | 1,930 | -1.8% | 19.8% |
| קרוסין ודלק סילוני | 518 | 329 | 321 | 321 | -0.2% | -38.0% |
| נפטא (ובנזין תעשייתי) | 426 | 380 | 460 | 477 | 3.8% | 12.1% |
| גפ"מ | 149 | 163 | 186 | 155 | -16.7% | 4.1% |
| מוצרי נפט אחרים | 52 | 5 | 4 | – | – | – |
מקורות ושימושים של מוצרי נפט נבחרים
בנזין
בשנת 2019 סך היבוא והזיקוק המקומי של בנזין עמד על 3,851 אלפי שעט"ן.
המקור העיקרי לבנזין היה זיקוק מקומי (3,151 אלפי שעט"ן), והוא ירד ב-116 אלפי שעט"ן (3.6%) לעומת שנת 2018. כמות הבנזין מיבוא (700 אלפי שעט"ן) קטנה ב-202 אלפי שעט"ן, ירידה של 30.8% לעומת השנה הקודמת.
סך השימושים לצריכה מקומית וליצוא עמד על 3,992 אלפי שעט"ן.
השימוש העיקרי של בנזין לצריכה סופית, בעיקר לתחבורה, היה 3,298 אלפי שעט"ן, והוא גדל ב-73.5 אלפי שעט"ן (2.3%) לעומת 2018. היצוא קטן ב-185 אלפי שעט"ן (21.0%) לעומת 2018.
מזוט
המקור היחידי למזוט בשנת 2019 היה ייצור מקומי שעמד על 2,328 אלפי שעט"ן. השימוש העיקרי בו היה ליצוא ותדלוק בין-לאומי של אוניות (2,200 אלפי שעט"ן). כמויות נמוכות יחסית של 175 אלפי שעט"ן מזוט שימשו לצריכה סופית וצריכת ביניים לייצור חשמל, והן ירדו ב-17.4% לעומת שנת 2018 (212 אלפי שעט"ן).
סולר
בשנת 2019 סך היבוא והזיקוק המקומי של סולר עמד על 5,788 אלפי שעט"ן.
המקור המרכזי לסולר היה ייצור מקומי (5,576 אלפי שעט"ן), שעלה ב-12.5% לעומת השנה הקודמת.
השימושים של סולר כללו:
- צריכה סופית וצריכת ביניים לייצור חשמל (2,928 אלפי שעט"ן) שעלו ב-2.3% לעומת שנת 2018
- יצוא ותדלוק בין-לאומי של אוניות (2,739 אלפי שעט"ן) אשר עלה ב-19.4% לעומת שנת 2018.
ייצור חשמל
סך ייצור החשמל בשנת 2019, כולל ייצור של חברת החשמל ויצרנים פרטיים, עמד על 72,345 מיליוני קוט"ש. ייצור החשמל עלה ב-4.5% לעומת שנת 2018. ייצור החשמל על ידי יצרנים פרטיים היה 33.9% מסך ייצור החשמל (29.3% מאנרגיה שאינה מתחדשת ו-4.5% מאנרגיה מתחדשת) לעומת 30.8% בשנת 2018 ו-6.9% בשנת 2013.
לוח ו – חלקיות ייצור החשמל, לפי יצרן (באחוזים)
| 2013 | 2014 | 2015 | 2016 | 2017 | 2018 | 2019 | |
| חברת החשמל | 93.1 | 84.3 | 78.7 | 72.3 | 72.0 | 69.2 | 66.1 |
| יצרני חשמל פרטיים | 6.9 | 15.7 | 21.3 | 27.7 | 28.0 | 30.8 | 33.9 |
תמהיל הדלקים לייצור חשמל
בשנים האחרונות גובר השימוש בגז טבעי לייצור חשמל ובמקביל פוחת השימוש בפחם, מזוט וסולר. אולם בשנת 2019 חל שינוי במגמה זו – צריכת הפחם עלתה ואילו צריכת הגז הטבעי ירדה.
- גז טבעי – בשנת 2019 ירדה כמות השימוש בגז טבעי לייצור חשמל ל-7,641 אלפי שעט"ן, ירידה של של 4.2% לעומת 2018.
- פחם – בשנת 2019 הסתכם השימוש בפחם ב-4,929 אלפי שעט"ן, עלייה של 5.6% לעומת 2018.
- מזוט וסולר – בשנת 2019 הייתה צריכת המזוט והסולר זניחה ועמדה על 21 ועל 160 אלפי שעט"ן, בהתאמה שהם 1.4% מסך צריכת הדלקים לייצור חשמל.
תרשים 4 – תמהיל הדלקים לייצור חשמל (אלפי שעט"ן)
התייעלות בייצור החשמל
בין 2018 ל-2019 לא חל שינוי ניכר בכמות הדלקים ששימשו לייצור חשמל, וייצור החשמל משרפת דלקים עלה ב-2.7%. חישוב היחס בין האנרגיה המופקת (חשמל) לאנרגיה הנצרכת (שרפת דלקים) מלמד על יעילות ההתמרה. ככל שיחס זה גבוה יותר – היעילות גבוהה יותר. בשנת 2019 יחס ההתמרה בייצור חשמל על ידי פחם עמד על 38.2% לעומת 51.9% בגז טבעי.
בשנים 2019-2013 יחס ההתמרה בייצור חשמל של כלל המקורות במשק עמד בממוצע על כ-44.8% לעומת 36% בשנים 2012-2010, בעקבות המעבר משימוש בפחם, סולר ומזוט לגז טבעי.
משנת 2010 חלה מגמה מתמשכת של עלייה בנצילות ההתמרה, בין השנים 2018 ל-2019 הנצילות עלתה ב-2.6%.
לוח ז – התייעלות בייצור חשמל (אלפי שעט"ן)
| ייצור חשמל | 2010 | 2014 | 2015 | 2016 | 2017 | 2018 | 2019 |
אחוז שינוי פרסום 2019 לעומת 2018 |
| ייצור חשמל משרפת דלקים | 5,033 | 5,174 | 5,400 | 5,617 | 5,646 | 5,760 | 5,916 | 2.7 |
| צריכת דלקים לייצור חשמל | 14,270 | 11,850 | 12,149 | 12,229 | 12,318 | 12,747 | 12,765 | 0.1 |
| נצילות התמרה | 35.3% | 43.7% | 44.4% | 45.9% | 45.8% | 45.2% | 46.4% | 2.6 |
צריכת החשמל
צריכת החשמל הסופית במשק הסתכמה בשנת 2019 ב-60,754 מיליוני קוט"ש, עלייה של 3.8% לעומת 2018.
לוח ח – צריכת החשמל לפי קבוצות צרכנים (מיליוני קוט"ש)
| צריכת חשמל | 2011 | 2014 | 2015 | 2016 | 2017 | 2018 | 2019 | אחוז שינוי 2019 לעומת 2018 |
| סך הכל | 51,131 | 52,470 | 54,871 | 56,643 | 57,220 | 58,545 | 60,754 | 3.8 |
|
מזה: משקי בית |
15,909 | 16,319 | 17,604 | 18,154 | 18,576 | 18,545 | 20,099 | 8.4 |
| תעשייה | .. | 13,575 | 12,858 | 13,131 | 13,434 | 13,368 | 13,392 | 0.2 |
הגדרות והסברים
פרסום נתוני אנרגיה
ביולי 2011 פורסם בילקוט הפרסומים היתר ראש הממשלה לפרסם את נתוני ענף זיקוק נפט ומוצריו. כדי למנוע פגיעה בתחרותיות הותר הפרסום, שנה מתום השנה האזרחית שבה התקיימה הפעילות בנושא. על כן בהודעה זו מתפרסמים נתונים עד שנת 2019.
בנתוני מאזנים 2019-2013 בוצעו עדכונים לעומת חישובי המאזן בשנים הקודמות. עדכונים אלו כוללים עדכונים בהמרת הדלקים לערכים אנרגטים, עדכון מקורות הנתונים וסיווגם באופן שונה במאזן.
הגדרות
מאזן האנרגיה – מערכת נתונים המציגה את מקורות האנרגיה ואת שימושיה ואת קשרי הגומלין בתוך משק האנרגיה. הנתונים מוצגים לפי המתכונת הכללית של מאזני האנרגיה, המתפרסמים על ידי הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (OECD), תוך התאמה לתנאים המיוחדים של ישראל.
אספקת אנרגיה ראשונית – האנרגיה שעמדה לרשות המשק בתקופת הדיווח תוך התייחסות להפקה מקומית, יבוא, יצוא, תדלוק אניות ושינוי במלאי. נתוני יצוא אנרגיה או תדלוק אוניות נגרעים מסך האנרגיה העומדת לרשות המשק ועל כן נרשמים בסימן שלילי.
צריכה סופית של אנרגיה – מייצגת את השימוש שנעשה באנרגיה בתוך המשק, למעט שימוש על ידי יצרני האנרגיה (כמו בתי הזיקוק או חברת החשמל). בסעיפי זיקוק הנפט וייצור החשמל, נתון עם סימן שלילי מתייחס לתשומה ונתון עם סימן חיובי מתייחס לתפוקה.
יחס אנרגיה – היחס בין אספקת האנרגיה הראשונית (באלפי שעט"ן) לבין התוצר המקומי הגולמי במיליוני ש"ח קבועים (של שנת 2015). יחס זה מצביע על יעילות ניצול האנרגיה ביחס לתמ"ג וככל שהיחס נמוך יותר, כך יעילות ניצול האנרגיה גבוהה יותר.
התמרת אנרגיה – תהליך השינוי של אנרגיה ראשונית לאנרגיה שניונית או יותר, לדוגמה, שרפת פחם או גז טבעי לייצור חשמל בתחנות הכוח.
אנרגיה מתחדשת – אנרגיה שמקורה ממקורות שאינם מתכלים כגון אנרגיה סולרית, רוח, מים והפקת אנרגיה מתהליכים ביולוגים (ביוגז).
דלק פוסילי או דלק מאובנים – דלק הנוצר מהתאבנות של אורגניזמים במשך מיליוני שנים. דלקי המאובנים שנוצרים הם פחם, נפט וגז טבעי.
גפ"מ (גז פחמימני מעובה), מכונה גם "גז בישול" – הגפ"מ מופק בתהליך זיקוק של נפט גולמי. במגזר הביתי החקלאי והציבורי משמש הגז לבישול ולהסקה, ובמגזר התעשייתי – לתהליכים תעשייתיים שונים. הגפ"מ מורכב מתערובת של גזים פחמימניים, בעיקר בוטן (כ-80%) ופרופן (כ-20%).
גז טבעי – מקור אנרגיה שמקורו בדלק מאובנים ונמצא במאגרים בבטן האדמה (בשונה מגפ"מ שהוא תוצר של זיקוק נפט). הוא מורכב בעיקר מגז מתאן.
נפטא – תזקיק נפט המשמש כחומר גלם ליצור מוצרי פלסטיק, צבעים, תוספי דלק וכן בתעשייה הכימית והביולוגית.
יחידת המידה
לסוגים השונים של מקורות האנרגיה (דלק גולמי, גז, חשמל, פחם וכו'), יחידות מידה שונות (מטר מעוקב, קילוואט וכו'), ולכן נוצר הצורך ביחידת מידה אחידה לכל מוצרי האנרגיה. כפי שמקובל ברוב מדינות העולם, תורגמו ערכי מוצרי הנפט השונים במאזן ליחידה הנקראת שעט"ן – "שווה ערך לטון נפט", המוגדרת כאותה כמות המספקת בשרפתה 10^7 קילו קלוריות.[1]
מקורות הנתונים
נתונים על דלק גולמי ומוצריו: מינהל הדלק, משרד התשתיות הלאומיות, בתי הזיקוק, יבואנים ויצואנים של דלק גולמי ומוצריו, מכס.
נתונים על חשמל: חברת החשמל בישראל, יצרני חשמל פרטיים המייצרים חשמל מאנרגיה פוסילית ומאנרגיה מתחדשת.
נתונים על גז טבעי: רשות הגז הטבעי. נתוני הצריכה הסופית של הגז הטבעי המתקבלים מרשות הגז כוללים, בין היתר, את נתוני היצוא. לכן קיימת מגבלה בהתאמת נתוני הצריכה הסופית להגדרות הנדרשות ולא ניתן לפרסמם במאזן האנרגיה.
[1] בגישה זו לא נלקח בחשבון, שלא כל סוגי האנרגיה הם חליפיים. דלק גולמי, למשל, אינו יכול לשמש להפעלת מכשירי חשמל ביתיים, ופחם אינו יכול לשמש ברכב מוטורי.
