דוח מדיניות תקדימי ומקיף, המשותף למשרד האנרגיה והתשתיות, משרד הכלכלה ורשות המסים, קובע כי חברות מו"פ בתחום האנרגיה בישראל נתקלות בחסמים דרמטיים בגיוס ההשקעות הנדרשות ובסביבה הרגולטורית בשלב המעבר מפיתוח למסחור. הדוח ממליץ על רפורמה מבנית עמוקה במנגנוני המיסוי הממשלתיים, במרכזם התאמת הטבות ה-ITC למאפייני השוק המקומי ואימוץ מודל ה-RTC (זיכוי מס ההופך למענק ישיר) הנהוג בעולם, כדי לשמר את המובילות הטכנולוגית של ישראל.
צוות מחברי הדוח (במסגרת תוכנית ממשק):
-
ד"ר נחום גבינט – משרד הכלכלה והתעשייה
-
ד"ר בינה ברודי – משרד האנרגיה והתשתיות
-
ד"ר אמיר שריג – רשות המסים בישראל
האתגר המרכזי: המעבר הקריטי מפיתוח למסחור טכנולוגי
חברות מו"פ בתחום האנרגיה והתשתיות מהוות את חוד החנית של החדשנות הטכנולוגית בישראל. עם זאת, כאשר חברות אלו מגיעות לשלבי צמיחה מתקדמים, הן נאלצות להתמודד עם אתגר מימוני ייחודי ומורכב. בניגוד לענפי תוכנה (חברות הייטק קלאסיות), טכנולוגיות אנרגיה חומריות (DeepTech) דורשות הון עתק להקמת מתקני הדגמה, בדיקות היתכנות בקנה מידה רחב וקווי ייצור ראשוניים, עוד לפני שהן מניבות הכנסות משמעותיות.
מסקנות הדוח מצביעות בבירור על כך ששלב הדגמה זה מהווה מעצור קריטי. חברות רבות אשר פיתחו בהצלחה טכנולוגיות פורצות דרך, עשויות להתקשות לגייס את ההשקעות הנדרשות מהשוק הפרטי, שנוטה להירתע מהסיכון ההוני המוגבר ומלוחות הזמנים הארוכים של פרויקטי אנרגיה. שלב זה מכונה לעיתים קרובות "עמק המוות המסחרי" (Commercial Valley of Death), והוא מעכב באופן משמעותי את מימוש הפוטנציאל של המשק הישראלי.
שתי המלצות המפתח לשינוי מדיניות המיסוי
כדי לגשר על פער מימוני זה, ממליץ דוח המדיניות על אימוץ והטמעה של כלי מיסוי ממשלתיים מתקדמים, המקובלים במדינות המפותחות בעולם. המלצות אלו מתמקדות בשני אפיקים מקבילים:
1. התאמת מנגנון הטבת מס למשקיעים (Investment Tax Credit – ITC)
מנגנון ה-ITC מיושם כיום בישראל במסגרת "החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע", אשר הוראת השעה שלו צפויה לפקוע בסוף שנת 2026. פקיעה מתוכננת זו מהווה, לפי כותבי הדוח, חלון הזדמנויות יוצא דופן לבחינה מחדש של תנאי הזכאות. הדוח ממליץ לעדכן את קריטריוני הסף הסטטוטוריים כך שיותאמו ספציפית למאפיינים הייחודיים של חברות מו"פ אנרגיה, ובכך לאפשר להן להציע למשקיעים פרטיים ומוסדיים זיכויי מס אטרקטיביים שיקטינו משמעותית את סיכון ההשקעה בשלבים הקריטיים.
2. קידום והרחבת הטבות ה-RTC (Refundable Tax Credit)
הטבת RTC היא זיכוי מס מתוחכם ההופך למענק כספי ישיר מהמדינה במידה ולחברה אין חבות מס באותה שנה (מאפיין מובהק של חברות בשלבי מו"פ והדגמה שטרם הגיעו לרווחיות).
החל מסוף שנת 2025, הצטרפה מדינת ישראל לרפורמת המיסוי הבינלאומית "PILLAR II" של ארגון ה-OECD. רפורמה זו קובעת כי רווחי חברות ענק רב-לאומיות יחויבו במס מינימלי אפקטיבי של 15% בכל מדינה שבה הן פועלות. על מנת לאפשר למדינות לשמר תנאים תחרותיים ואטרקטיביים עבור חברות בינלאומיות המשקיעות בחדשנות מקומית, ה-OECD מתיר להעניק הטבות מסוג RTC, כל עוד הן עומדות בכללים נוקשים המגדירים אותן כזיכוי מס בר-החזר מוסמך (QRTC – Qualified Refundable Tax Credit).
הפער בחוק הקיים בישראל: > בחודש מרץ 2026 נכנס תמריץ ה-QRTC באופן רשמי לספר החוקים הישראלי כחלק ממערכת המס המעודכנת. אולם, הדוח חושף כי הקריטריונים הנוכחיים שנקבעו בחוק אינם לוקחים בחשבון את אתגרי חברות המו"פ בתחום האנרגיה הנמצאות בשלבי הדגמה מסחרית, המאופיינים בהוצאות הוניות ($CapEx$) גבוהות ביותר לצד אפס הכנסות. הדוח קורא להרחיב מיידית את תנאי הסף בחוק כדי לכלול חברות אלו תחת מטריית ה-QRTC.
מבט בינלאומי: כיצד פועל העולם?
מתוך סקירה בינלאומית רחבה שבוצעה בדוח, עולה כי מדינות מפותחות מספקות כלים מגוונים בראייה הוליסטית לקידום חדשנות דיפטק (DeepTech) ואנרגיה, באמצעות שילוב כלים המפחיתים את העלות האפקטיבית של פריסת מתקנים:
-
צפון אמריקה (ארה"ב וקנדה): מדינות אלו עושות שימוש נרחב בכלי ה-ITC. כלי זה תומך במעבר משלב המו"פ והדגמה לשלב היישום המסחרי באמצעות הקטנת עלויות ההשקעה בפועל ויצירת ודאות למשקיעים, מה שמאיץ פריסת טכנולוגיות מתקדמות.
-
אירופה: באירופה נעשה שימוש נרחב במנגנוני RTC. מנגנון זה מאפשר לחברות הזנק לקבל החזרים כספיים במזומן ישירות לקופת החברה גם בהיעדר רווחים או חבות מס, ובכך מקטין באופן דרמטי את סיכוני הפיתוח וההדגמה ומקצר את זמן ההגעה לשוק.
סיכום ומבט לעתיד
דוח המדיניות החדש מדגיש כי מענקים ישירים ותמיכות ממשלתיות נקודתיות (כגון אלו של רשות החדשנות) אינם מספיקים עוד כדי להבטיח את הישרדותן של חברות הדגל בתחום האנרגיה. הטמעת כלי מיסוי מעוגנים בחקיקה, כגון התאמת ה-ITC וייעול ה-QRTC, מהווה נדבך משלים וקריטי.
צעדים אלו יאפשרו לייצר בסיס פיננסי איתן ויציב, שיפחית סיכונים, ימשוך משקיעים מוסדיים ובינלאומיים, ויבטיח כי מדינת ישראל לא רק תפתח טכנולוגיות אנרגיה מתקדמות – אלא גם תדע ליישם, לייצר ולמסחר אותן בהצלחה בשווקים הגלובליים.




















