פעם ראשונה שמתי לב לזה במהלך משלחת -נסיעת העסקים הארוכה שלי לאפריקה
שם היינו חברים של עמית מקומי. היו לו תארים רבים – סגן מיניסטר, ציף, בעלים חברת בנייה, חבר כבוד קהילתי בכנסייה… אבל בכל הדיון וגם שפונים אליו באופן רשמי, לפי האטיקט המקומי, קודם כל אומרים – מר מהנדס ואחר כך כל השאר
לחברים שלי, חברה לייצור גופי תאורה עבור חממות (השנייה בגודלה באירופה) ישנה נציגות בפראג. בכרטיס הביקור של מנכ"ל חברת הבת , לא כתוב תואר וגם לא תפקיד, אלא פשוט רשום "מהנדס". פעם הפניתי את תשומת הלב שלו לכך, והוא ענה שבצ'כיה הכיתוב " פאן מהנדס " היא מספר אחת! ואז בא "פאן הרופא ", ואז – "פאן המורה " … ואז – כל השאר. ואני חושב שזה נכון
פרסום
כפטריוט של ארצי. אני מקווה שזה יהיה אותו דבר בישראל. ואז פיתוח ויצור מוצרי הנדסה גם יעלה לרמה העולמית
האם יש בארץ חג – יום הממציא. איך אנחנו היינו חוגגים את יום החידושים והממציא, בגדול, לא חשוב. הדבר החשוב ביותר הוא שהם, הממציאים הללו, קיימים. כאן אני לא מדבר על יצירת חברות סטרט-אפ, על המצאהשל גאדג'טים. אני מדבר על רעיון טכני, התבססות על ניסיון, בית הספר המדעי והתעשייתי, עבודות במכון המחקר לאלקטרו מכניקה או חשמל…, בלי זה לא מסוגלים לייצר, להבין וללמוד אותו רעיון, לפתח אב-טיפוס ולבדוק, להיכנס לייצור סדרתי. נדרש לעבד את שרשרת העברת הרעיון הטמון במפעל מדעי בקנה מידה, כמובן, לא כמו בתקופה הסובייטית, אך מספיק לארגון ייצור עתיר מדע מודרני.
יש לנו במדינה התאגדויות של הרבה מקצועות ומגמות. יש את לשכת מהנדסים. שייש להם כנסים ויומי הסברה מקצועית ויומי עיון
אבל, אני לא מכיר שיש ארגון ארצי של הממציאים והרציונליזציה. כלומר, יש סוכנות חדשנות, אבל לא בתחומי הנדסה (לפי דעתי)
אם קיימת משימה להגדיל את תפוקת העבודה, לצמצם את צריכת החומרים של מוצרים בכל הענפים. אז בהקשר זה, תנועתם של חדשניים וממציאים, שהייתה קיימת במסגרת הכלכלה הסוציאליסטית, משמעותית.
עם ירידת עניין המדינה, המרכז עבר לחברות ייצור ובמידה רבה תלוי ביחס של הבעלים או מנהלים זה או אחר ארגונים.
פרסום
במאים ובעלי חשיבה קדימה עושים כמיטב יכולתם ליצור תנאים, להניע ולתגמל עובדים העוסקים בפעילות המחאתית. אני תומך בזה
יש להדגיש כי לפעמים חברות פרטיות מזמינות לתערוכה של חדשנות. זה יפה, אבל במידע מצומצם
אי אפשר לעצור את הגאונות האנושית. מה דוחף אנשים להמציא משהו, לְשַׁפֵּר? קודם כל, שמחת היצירתיות. במיוחד אם שמחת היצירתיות היא לעיתים קרובות נתמכת על ידי תמריצים שונים
MASTAQ
