בנוסף לסיבות הכשל של ממסרי פחת, שכתבתי לאחרונה (לדוגמה, לשים לב שממסר פחת בנוי לאקלים וסביבה טרופיים עם טמפרטורה הסביבה ולחוט לפי IEC 60068-1)
דגמים של ממסרי פחת עם גבול עליון של + 40 מעלות צלזיוס (רוב בארץ) , אפשר להתקין אך בתנאי שאור שמש ישירה
פרסום
לא נופל על לוח החשמל. מכשירים עם גבול עליון של +55, + 60 ° C מתאימים למקומות חמים, ובאזורים מסוימים בלבד,היכן שיש נפילה ישירה של אור שמש על לוח החשמל.
זה דעתי, כי אני לא חזק בתקינה ותקנים, אבל הייתי מוסיף:
- 1. סיבה נוספת שלא מוזכרת במאמרים הקודמים היא אבק
היצור של מרבית המכשירים אינם מספקים שום הגנה מפני גורם זה
אבק ולחות יוצרים מסה דביקה שיכולה להגביר במהירות רבה את החיכוך במנגנון של החיישן הדיפרנציאלי ואפילו לחסום אותו לחלוטין. (מצב דומה ידוע היטב עם שעונים מכניים)
- השימוש בכפתור הבדיקה צריך להיות מוגבל בזמן. לחיצה לא צריכה להימשך יותר מ 1 … 2 שניות. נגד העומס הפנימי מיועד לזרם לטווח קצר בלבד. אם התקן הזרם דיפרנציאלי נכבה לאט או לא נכבה, הנגד מחושמל יישרף
- עקב כמות הממסרים שהותקנו בלוחות חוץ או בתנאים קשים של ארץ והם נכשלים, ניתן לבצע מחקר השוואתי ראוי לקביעת המכשירים האמינים ביותר. אני חושב שזה יהיה מועיל גם ליצרנים, גם לספקים וגם לצרכנים
The reason that there is a requirement for 300 mA protection is based on the fact that it takes around 60W of energy to cause ignition, and if you calculate this back that equates to about 300mA. As this leakage will be travelling along a route that wasn’t intended to be an electrical path you can see that if this leakage value is exceeded then the risk of fire ignition rapidly increases
בפורום חשמל מכובד מאוד עלתה השאלה – האם זה מיושם בארץ?
האם יש איזה שהיא חובה במתקנים מסוימים לבצע את הנ”ל?
והתשובות של האנשים חכמים היו:
- בארץ לא נהוג להגן באמצעות מפסק פחת בעל זרם של 300
- נוהגים להשתמש במפסק מגן זה רק במתקנים בהם אין הארקה טובה ומפסק המגן משמש כראשי או כראש קבוצה
- מגדירים את השימוש במפסק זה כמפסק להגנה בפני חשמול ולא כהגנה בפני התחשמלות
האם זה באמת יעיל לעצור התלקחות נניח במתקן חקלאי או היכן שיש סיכוי מוגבר לשריפות?
- שימוש במפסק מגן המפסיק את המתקן בזרם דלף של 300mA מיותר במקרה שעכבת לולאת התקלה מספקת הפסקה של המבטח המגן תוך זמן קצר מ-5 שניות ומתח המגע אינו עולה על 50 וולט
לכן, אני מחזק את הדעה ורוצה להוסיף משהו מעשי לגבי ממסרי פחת האלו, שהותקנו בכניסה למבנה, למתקן ללוח
אני רואה את זה שימושי וטוב מהסיבות הבאות:
פרסום
- כהגנה על-ידי ממסרי פחת בנויה לאמינות בשני או שלוש דרגות (עדיף גם עם סלקטיביות)
- ניתוק חשמל בזליגה קרוב או מעל 100 מילי אמפר יכול להימנע חימום יתר במקום הזליגה שיכול להיות סיבה לשריפה
הפתרון הבונה היחיד, אולי, לא תמיד מוצדק של ממסר פחת כזה הוא הניתוק של המוליך הניטרלי. במקרים מסוימים, במיוחד למכשירים תלת פאזיים, אם המגעים מפגרים, נשרפים, מתחמצנים או פוגעים בדרך אחרת, העומס עלול להיות מחובר לרשת ללא מוליך ניטרלי. אם עומס הפאזות שונה באופן משמעותי, הטיה זו עלולה לגרום לתקלה או שריפה כתוצאה ממתחים גבוהים באופן בלתי מתקבל על הדעת בחלק אחד של הרשת והורדה בחלקה האחר. החיסרון המצוין נלקח בחשבון באופן חלקי ובוצע ידי מיתוג מקדים של מגע הניטרלי וניתוקו המאוחר. גם על ידי שילוב מנגנון של כל המגעים. זה גם בא לידי ביטוי במסמכים נורמטיביים, שם נאמר כי מותר להתקין ניתוק במוליכים ניטרליים רק בתנאי שכאשר הם מנותקים, כל המוליכים החיים שמתחת המתח, מתנתקים מהחשמל בו זמנית
ניתן לבטל לחלוטין את המקרה המסוכן של ניתוק המוליך הניטרלי על ידי ממסר פחת, בהם נפתחים רק מעגלי מוליכי פאזות. חשוב שמוליך ה- N כאן, כמו במכשירים אחרים, עובר דרך סליל דיפרנציאלי (חיישן, שנאי).
האמת, גם אני לא ידעתי שקיימים ממסרי הגנה כאלו
דוגמה: GE DMCEA60B20/030
MASTAQ
