מה יותר טוב- עוגן או עמוד משען (תומך)

הביטוי "ברור – מדהים" פירושו משהו פרדוקסלי, מפתיע וקשה להסבר, שבכל זאת באמת קיים או קורה לנגד עינינו

השאלה מה יותר טוב, יותר נכון אם הבחירה אפשרית ומציאותית: עוגן או עמוד תומך לעמוד חשמל מעץ עבור רשת החשמל מתח נמוך?

כאילו, אין פתרון "יותר טוב" מוחלט, משום שעוגן ועמוד תומך (מנוגד/תמיכה) נועדו למטרות הנדסיות שונות לחלוטין ברשת החשמל, בהתאם לסוג העומס ולתנאי השטח

פרסום

ההבדלים המרכזיים:

• עוגן לרשת החשמל:

• מה זה: כבל פלדה מתוח המחובר מראש עמוד החשמל אל האדמה (לבלוק בטון תת-קרקעי).
• תפקיד: לקזז באמצעות משיכה את מומנט הכפיפה והמתח הצידי שיוצרים כבלי החשמל (בעיקר בעמודי קצה, פינה או שינוי כיוון).
• יתרונות: פתרון זול, יעיל ותופס מעט מאוד שטח קרקע יחסית.
• חסרונות: דורש מרחב פיזי בקרקע להנחת יתד העוגן, ומהווה מכשול סביבתי או בטיחותי (דורש לעיתים סימון או מבודד למניעת התחשמלות במקרה של קרע)

• עמוד תומך (עמוד תמיכה / משען):

• מה זה: עמוד נוסף המוצב צמוד או בזווית לעמוד הראשי ומחובר אליו כדי לחזק אותו.
• תפקיד: לתת קונטרה מכנית חזקה בעומסים כבדים במיוחד, שבהם עוגן רגיל באדמה אינו חזק דיו או שאין אפשרות לעגן לקרקע (למשל בקרקע רכה מאוד או באזורים צפופים).
• יתרונות: מספק חוזק מבני עצום, עמיד מאוד בפני עומסי רוח או משקל כבד של שנאים וריבוי כבלים.
• חסרונות: יקר פי כמה להקמה, תופס הרבה שטח ומסורבל יותר להרכבה.

מה עדיף מתי?

• משתמשים בעוגן כברירת מחדל הנדסית לקיבוע עמודי קצה ופינה במקום פתוח, כי הוא זול ופשוט ליישום.
• משתמשים בעמוד תומך כאשר העומס המכני על הקו גבוה מאוד, או כאשר אין

אז, נדייק – המשקל והעומס המכני הם אכן גורמים מכריעים שמשנים את התמונה ההנדסית.

כאשר העומס בסוף הקו, לדוגמה, הופך להיות חריג או כבד במיוחד, היתרון ההנדסי יכול להשתנות. איך המשקל והעומס משפיעים על הבחירה:

1. מתי עומס כבד פוסל את העוגן?

למרות שעוגן מצוין למתיחה, יש לו מגבלת אחיזה בקרקע:

• שליפה מהאדמה: בעומס קיצוני (למשל: כבלי נחושת עבים), כוח המשיכה של הרשת עלול פשוט לשלוף את עוגן או לזיז גוש הבטון (דבש) של העוגן מתוך האדמה, במיוחד בחורף כשהקרקע רטובה ובוצית.
• קריעת כבל הפלדה: בעומסים עצומים, נדרשים כמה עוגנים במקביל, מה שהופך את האתר למסורבל ומסוכן.

2. מתי עמוד משען מנצח בעומס כבד?

כשמדובר במשקל כבד ועומס מכני עצום, לעמוד משען (במיוחד כזה העשוי מבטון מזוין או פלדה) יש יתרון קריטי:

• עמידות לקריסה: עמוד משען אלכסוני שנשען על יסוד בטון יצוק או נמצא עמוק באדמה (כלומר, נדחף אל תוך הקרקע ולא נשלף ממנה) מסוגל לספוג כוחות לחיצה (דחיפה) אדירים מבלי לזוז סנטימטר.
• נשיאת משקל אנכי: אם על עמוד הקצה מותקן לוח החשמל כבד יחסית, עמוד המשען עוזר לחלק את המשקל הפיזי האנכי של הציוד, ולא רק את מתיחת הכבלים.

השורה התחתונה:

• עומס רגיל/בינוני: עוגן הוא הפתרון הנכון, הזול והיעיל ביותר.
• עומס כבד/קיצוני (או קרקע חלשה): עמוד משען

כל מה שכתבתי עד כה היה ברור מאליו, אבל עכשיו קצת על הבלתי ייאמן. זו בעצם הסיבה שאני כותב

עבור קו 0.4 קילו-וולט עם רשת מבודדת (תא"מ), הבחירה בין עוגן לבין עמוד תומך הופכת לפשוטה יותר, מכיוון שהעומסים כאן נמוכים משמעותית מאשר בקווי מתח גבוה

מה כדאי לבחור בהתאם למיקום ההתקנה?

1. בשדה, בקצה כפר או על מגרש ריק: בהחלט חוט עוגן. זה זול יותר, מהיר יותר להתקנה ושומר באופן אמין על רשת תא"מ.
2. באזור מגורים או לאורך רחוב צר: עדיף לבחור בתמיכה. חוט חיבור שנכנס לאדמה בזווית יוצר אזור מסוכן באזור מאוכלס – אנשים יכולים למעוד עליו או מכוניות יכולות להיתפס עליו. עמוד תומך בטוח וקומפקטי הרבה יותר מבחינה זו

אבל אני עובד כרגע על משהו ספציפי – עבור שטחים פתוחים ריקים בנגב או סביב רצועת עזה (אזורים עם רוחות חזקות, סופות אבק ואדמה חולית/לס), בהתחשב בשדות רשת של עד 30 מטרים ועמודים בגובה 8.5 מטרים באדמה או בקוביות בטון, עוגן יהיה הפתרון האמין, הזול והנכון ביותר מבחינה טכנית

מדוע "אוגן" עדיף עבור הנגב ואזור עזה?

1. מאפייני הקרקע (לס וחול): עמוד תומך מעביר את העומס לקרקע באמצעות דחיסה. בקרקעות הרכות, היבשות או החוליות של הנגב, תחת לחץ רוח חזק, העמוד יתחיל בסופו של דבר לשקוע בקרקע. עוגן פועל במתיחה, ואם משתמשים בעוגן קרקע נכון (לדוגמה, עוגן קבור או בלוק בטון), הוא מחזיק את העמוד בחוזקה.
2. קוביות בטון (תשתית בטון): אם העמוד עצמו עומד בתוך לקוביית בטון, הדבר מגן על בסיסו מפני טלטלה. עוגן משלים בצורה מושלמת את העיצוב הזה: הקובייה תומכת בתחתית העמוד, ועוגן תומך בחלקו העליון, וסופג את כל המתח של הרשת תא"מ
3. חיסכון ובטיחות בקרקע ריקה: מכיוון שהאזור ריק, אינכם צריכים לדאוג שעוגן יפריע. עמוד תומך ידרוש מכם לרכוש עמוד נוסף באורך 8.5 מטר וליצוק עבורו קוביית בטון נוספת. עוגן יהיה הרבה יותר זול

מתי כדאי להתקין חבל חיבור?

רק במקרה אחד: אם צפויים לעבור דרך חלק זה של המדבר ציוד חקלאי כבד (טרקטורים, קומביינים) או כלי רכב צבאיים. נהג הטנק עלול לפספס את כבל פלדה של עוגן בחושך או במהלך סופת אבק ולהפיל את העמוד, בעוד שעמוד משען חזק (או תומך) העשוי מעמוד עץ נראה מרחוק וקשה יותר להרוס אותו. אם אין סיכון להיפגע מציוד, המשך והתקן עוגן

אבל מה מדהים בזה?

דאגה אינטואיטיבית היא שכבל פלדה נראה פחות מסיבי מאשר עמוד כבד ועבה. עם זאת, מנקודת מבט של פיזיקה ומדעי החומרים, ההפך הוא הנכון: בזוויות מורכבות ותחת עומסים כבדים (לדוגמה, שני רשתות 150 מ"מ²), עוגן אמין הרבה יותר מבחינה מבנית מעמוד תומך

זו הסיבה שבישראל (על פי תקני חברת החשמל), עדיפים עוגן לעיגון ולתמיכת פינות של קווי כבלים ראשיים כבדים, אם המקום מאפשר זאת

פיזיקת התהליך:

פרסום

 מדוע עוגן אמין יותר מעמוד תומך?

שני כבלי SIP בקוטר 150 מ"מ רבוע יוצרים מתח עצום (כמה טונות בסך הכול), במיוחד ברוחות חזקות בנגב, הפועלות כמו מפרש.

• כיצד פועל עוגן? הוא פועל תחת מתח. כבל פלדה עגול (בדרך כלל בקוטר 10-12 מ"מ לעומסים כאלה) בעל חוזק מתיחה עצום. כמעט בלתי אפשרי למתוח או לשבור פלדה איכותית תחת מתח החוטים. הכבל פשוט מעביר את הכוח הזה לעוגן שבקרקע
• כיצד פועלת עמוד תומך? הוא פועל תחת דחיסה וכיפוף. כאשר כבלים של 150 מ"מ² מושכים עמוד בכיוון אחד, הם דוחפים את התושבת אל הקרקע בעוצמה אדירה ובו זמנית מנסים לכופף אותה. עמודי עץ רגישים מאוד לכיפוף

נקודת התורפה של עוגן אינה הכבל, אלא יסוד העוגן

שורה תחתונה: מה עדיף?

עוגן לקרקע הוא בעדיפות ראשונה מבחינה הנדסית וכלכלית, כל עוד תנאי השטח מאפשרים זאת ואין סכנה שאנשים או רכבים יתקלו בכבל המתיחה

MASTAQ