חוות שרתים חדשות יוגבלו ל־200 מגה־ואט

מליאת רשות החשמל קיבלה החלטה עקרונית על האסדרה החדשה לחיבור חוות שרתים לרשת החשמל. המתווה כולל הגבלה של עד 200 מגה־ואט לחווה, ערבויות בהיקף של 2 מיליון שקל לכל מגה־ואט, הקצאת הספק נוספת לענף ודרישות שנועדו לצמצם בקשות ספקולטיביות ולשמור על יציבות מערכת החשמל.

שוק חוות השרתים בישראל נכנס לשלב חדש.

מליאת רשות החשמל הכריעה בעקרונות המרכזיים של האסדרה החדשה לחיבור חוות שרתים ומרכזי נתונים לרשת החשמל, על רקע גל חריג של בקשות חיבור שהוגשו בשנים האחרונות והחשש כי חלק מהפרויקטים מבקשים לשריין קיבולת רשת בהיקפים גדולים עוד לפני שהבשילו לכדי הקמה ממשית.

פרסום

המהלך צפוי להשפיע באופן ישיר על יזמים, מתכנני חשמל, חברות תשתית, קבלנים, יצרני ציוד וחברות הפועלות בתחום ה־Data Centers.

עד 200 מגה־ואט לכל חווה

אחד הסעיפים המרכזיים במתווה הוא הגבלת ההספק של חוות שרתים חדשה לעד 200 מגה־ואט.

מדובר בהספק משמעותי מאוד גם במונחי משק החשמל הישראלי. חווה בהספק כזה אינה עוד מבנה מסחרי גדול, אלא צרכן חשמל עצום הדורש תכנון מערכתי שלם הכולל חיבור לרשת ההולכה או החלוקה, תחנות משנה, שנאים, מערכות מתח גבוה ומתח עליון, מערכי UPS, גנרטורים, אגירה, הגנות ובקרה.

הגבלת ההספק אמורה למנוע מצב שבו פרויקט בודד תופס חלק משמעותי מיכולת החיבור הקיימת באזור מסוים ומאלץ את מערכת החשמל לבצע השקעות תשתית כבדות עבור יזם שעדיין אינו בשל לביצוע.

ערבות של 2 מיליון שקל לכל מגה־ואט

מרכיב נוסף ומשמעותי במיוחד הוא הדרישה להעמדת ערבות של כ־2 מיליון שקל עבור כל מגה־ואט מבוקש.

המשמעות הכספית גדולה מאוד.

חווה המבקשת חיבור של 100 מגה־ואט עשויה להידרש להעמיד ערבות של כ־200 מיליון שקל.

חווה המבקשת את מלוא התקרה של 200 מגה־ואט עשויה להגיע לערבות בהיקף של כ־400 מיליון שקל.

מטרת הדרישה היא להוציא מהתור פרויקטים ספקולטיביים ולוודא שמי שמבקש קיבולת גדולה ברשת הוא יזם בעל יכולת פיננסית, תכנונית וביצועית אמיתית.

סוף לעידן של "שמירת מקום" ברשת

אחת הבעיות המרכזיות שאותן מנסה רשות החשמל לפתור היא תופעה של בקשות חיבור בהיקפים גדולים מאוד בשלבים מוקדמים של הפרויקט.

כאשר יזם מבקש מאות מגה־ואט, מערכת החשמל נדרשת לקחת בחשבון את הבקשה בתכנון העתידי של קווי הולכה, תחנות משנה, מתקני ייצור ותשתיות נוספות.

אם הפרויקט אינו מתקדם בפועל, הקיבולת עלולה להישמר לשווא ולחסום פרויקטים אחרים.

לכן האסדרה החדשה מבקשת ליצור קשר הדוק יותר בין היקף החיבור המבוקש לבין רמת הבשלות של הפרויקט.

הקצאת הספק חדשה לחוות שרתים

לצד ההגבלות, רשות החשמל אינה עוצרת את התפתחות הענף.

במסגרת המתווה צפויה הקצאה נוספת של הספק לטובת חוות שרתים חדשות. בכך מבקשת המדינה לאפשר את המשך התפתחות שוק מרכזי הנתונים בישראל, אך באופן מבוקר ובהתאם ליכולת מערכת החשמל.

האתגר המרכזי נובע מהפער שבין קצב הגידול בביקוש מצד חוות שרתים לבין קצב הקמת תשתיות החשמל.

הקמת מרכז נתונים יכולה להימשך שנים ספורות, בעוד שהקמת קווי הולכה, תחנות משנה ותחנות כוח עשויה להימשך זמן רב יותר.

גם המיקום יקבע

אחד השינויים המשמעותיים ביותר עבור יזמים הוא שמיקום הפרויקט הופך להיות חלק בלתי נפרד מתכנון מערכת החשמל.

לא כל אזור בישראל מסוגל לקלוט חוות שרתים בהספק של מאות מגה־ואט.

באזורים שבהם רשת החשמל עמוסה, חיבור חווה חדשה עלול לדרוש הקמת תשתיות חדשות בהיקף נרחב.

לעומת זאת, אזורים שבהם קיימת קיבולת פנויה, קרבה לייצור חשמל או תשתית הולכה מתאימה עשויים לקבל עדיפות.

המשמעות עבור יזמים ברורה: בחירת קרקע לחוות שרתים אינה יכולה להתבסס עוד רק על מחיר הקרקע, זמינות סיבים אופטיים או קרבה לאזורי ביקוש.

זמינות החשמל הופכת לאחד התנאים הראשונים שיש לבדוק.

ייצור עצמי ואגירה עשויים להפוך ליתרון משמעותי

המתווה צפוי לעודד פרויקטים שמסוגלים להפחית את התלות שלהם ברשת באמצעות ייצור עצמי, אגירת אנרגיה ומערכות ניהול עומסים.

חוות שרתים הן צרכני חשמל רציפים, שפועלים 24 שעות ביממה ודורשים רמת אמינות גבוהה במיוחד.

לכן שילוב של אגירה, גנרציה מקומית ומערכות בקרה חכמות עשוי להפוך לחלק מרכזי בתכנון חוות חדשות.

מערכות כאלה יכולות לצמצם את ההספק הנדרש מהרשת בשעות עומס, לסייע בניהול צריכת השיא ולשפר את גמישות הפרויקט.

אפשרות לניתוק בעת עומסי קיצון

אחת הנקודות המעניינות ביותר מבחינת משק החשמל היא האפשרות לדרוש מחוות שרתים יכולת להפחית עומס או להתנתק מהרשת במצבי קיצון.

מדובר בשינוי תפיסתי משמעותי.

עד היום חוות שרתים נתפסו בעיקר כצרכנים הדורשים אמינות חשמל גבוהה מאוד. כעת הן עשויות להידרש להפוך גם לצרכן גמיש, שמסוגל לתמוך ביציבות המערכת בעת מחסור בייצור או בעומס חריג.

לשם כך יידרשו מערכות גיבוי מתקדמות, אגירה, גנרטורים ומנגנוני העברת עומס שיאפשרו להמשיך להפעיל את החווה גם כאשר הרשת מגבילה את האספקה.

השלכות ישירות על תכנון החשמל

האסדרה החדשה צפויה להשפיע כבר בשלבי התכנון הראשונים של כל חוות שרתים חדשה.

מתכנני החשמל יידרשו לבחון בין היתר:

פרסום

את נקודת החיבור האפשרית לרשת, רמת המתח הנדרשת, קיבולת תחנות המשנה באזור, יתירות ההזנה, אפשרויות לייצור עצמי, שילוב מערכות אגירה ויכולת עבודה עצמאית במקרה של מגבלת רשת.

גם מערכי ה־UPS והגנרטורים מקבלים משמעות נוספת.

הם אינם משמשים עוד רק כגיבוי במקרה של תקלה, אלא עשויים להפוך לחלק ממערך ניהול האנרגיה הכולל של האתר.

חוות שרתים הן כבר סוגיה לאומית של משק החשמל

הביקוש לחוות שרתים גדל במהירות בעקבות התרחבות שירותי הענן, AI, מערכות מחשוב עתירות ביצועים ואחסון נתונים.

כל אחד מהתחומים הללו דורש כמויות הולכות וגדלות של חשמל.

חוות AI גדולות במיוחד עשויות לצרוך מאות מגה־ואט באופן רציף.

לכן חיבור של מספר חוות גדולות אינו עוד אירוע נקודתי, אלא סוגיה שמשפיעה על תכנון מערכת החשמל הלאומית.

המשמעות היא שהחלטות על חוות שרתים אינן מתקבלות עוד רק בין היזם לבין ספק החשמל.

הן משפיעות על תכנון הייצור, ההולכה, האגירה והגיבוי של משק החשמל כולו.

השורה התחתונה

המתווה החדש מסמן שינוי משמעותי באופן שבו ישראל מתייחסת לחוות שרתים.

מצד אחד, המדינה מבקשת לאפשר את המשך הצמיחה של ענף ה־Data Centers וה־AI.

מצד שני, היא אינה מוכנה לאפשר שריון בלתי מוגבל של קיבולת רשת לפרויקטים שאינם בשלים.

תקרת 200 מגה־ואט לחווה, ערבויות של מיליוני שקלים לכל מגה־ואט, בחינת מיקום הפרויקט, שילוב ייצור ואגירה ואפשרות לניהול עומסים הופכים את תשתית החשמל לאחד הגורמים המרכזיים ביותר בהחלטה אם חוות שרתים חדשה אכן תוכל לקום.

עבור היזמים והמתכננים המשמעות ברורה:

בעידן החדש, תכנון חוות שרתים בישראל מתחיל קודם כל בחשמל.