משרד האנרגיה מבקש להסמיך את בית זיקוק אשדוד לקדם תכנון של תחנת כוח חדשה בגז טבעי באזור התעשייה הצפוני. מנגד, המשרד להגנת הסביבה, עיריית יבנה ואיגוד ערים אשדוד–חבל יבנה מתנגדים ומזהירים מפני תוספת פליטות באזור שכבר מרכז חלק משמעותי מייצור החשמל בישראל.
הממשלה צפויה לדון בהצעה להסמיך את חברת בית זיקוק אשדוד בע"מ להכין תוכנית לתשתית עבור תחנת כוח חדשה המוסקת בגז טבעי ולהגישה לוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות.
מדובר בשלב תכנוני בלבד: החלטה שתתקבל אינה מהווה אישור להקמת התחנה או להפעלתה, אלא תאפשר לחברה לקדם את התוכנית ולהעבירה לבחינה במוסדות התכנון.
פרסום
אלא שהמהלך מעורר כבר כעת מחלוקת משמעותית סביב אחת השאלות המרכזיות המלוות את פיתוח משק החשמל בישראל: כיצד להגדיל ולייצב את כושר ייצור החשמל, ובמקביל למנוע ריכוז הולך וגובר של תשתיות אנרגיה ומקורות פליטה באזורים מסוימים.
אזור אשדוד כבר מהווה מוקד משמעותי לייצור חשמל
אזור התעשייה הצפוני של אשדוד הוא אחד מריכוזי תשתיות האנרגיה הגדולים בישראל.
על פי הנתונים שהוצגו במסגרת ההתנגדויות לתוכנית, פועלות באזור חמש תחנות כוח המייצרות יחד קרוב ל־2,000 מגה־וואט. לצד תחנות הכוח פועלים בית הזיקוק, מפעלי כימיה ומחזור, חוות דלקים, שני נמלי ים, מתקני טיפול בשפכים ותשתיות נוספות.
איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד–חבל יבנה מציין כי כבר כיום מיוצרים באזור אשדוד כ־14% מהחשמל בישראל, בעוד באזור מתגוררים כ־4% בלבד מאוכלוסיית המדינה.
מבחינת משק החשמל, לריכוז כזה יש יתרונות תשתיתיים ברורים: זמינות תשתיות גז טבעי, קווי הולכת חשמל, קרבה למתקנים תעשייתיים ולצרכנים גדולים ותשתיות קיימות שיכולות לסייע בחיבור יחידות ייצור נוספות.
מצד שני, אותו ריכוז מעורר את שאלת כושר הנשיאה הסביבתי של האזור ואת הצורך לבחון את ההשפעה המצטברת של כלל מתקני האנרגיה והתעשייה הפועלים בו.
המשרד להגנת הסביבה: תוספת תחנה עלולה להקשות על הפחתת הפליטות
המשרד להגנת הסביבה ממליץ להתנגד בשלב זה לקידום התוכנית.
לטענתו, אזור התעשייה באשדוד מתאפיין כבר כיום בעומס תעשייתי משמעותי ובפליטות גבוהות של מזהמי אוויר.
עמדת המשרד מקבלת משמעות מיוחדת משום שרק בחודש יוני 2026 אישרה הממשלה את התוכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר והריחות באזור אשדוד, שמטרתה להפחית פליטות ולשפר את איכות האוויר באזור.
לפי המשרד, הקמת תחנת כוח פוסילית נוספת, גם אם היא מבוססת גז טבעי, עלולה להגדיל את הפליטות ולהקשות על השגת יעדי התוכנית.
במשרד מדגישים כי החלטת הממשלה לצמצום הזיהום אינה אוסרת באופן גורף הקמת תחנות כוח חדשות באזור, אך לדעת גורמי המקצוע תוספת של מקור פליטה משמעותי מחייבת בחינה רחבה יותר.
גם השאלה אם נדרשת תחנה נוספת עומדת במחלוקת
מעבר לסוגיית איכות האוויר, המשרד להגנת הסביבה מעלה שאלה הנוגעת ישירות לתכנון משק החשמל: מהו הצורך המערכתי בתחנת כוח נוספת באזור אשדוד?
לטענת המשרד, בשלב זה לא הוצגה תמונה מספקת בנוגע לצורך בהוספת תחנות כוח פוסיליות באזור.
המשרד מבקש לבחון את הנושא כחלק מתכנון כולל של תשתיות האנרגיה העתידיות – ולא כמיזם עצמאי – תוך התייחסות לתחזיות הביקוש לחשמל, לרשת ההולכה, לייצור קיים ומתוכנן, לאגירת אנרגיה, לאנרגיות מתחדשות ולתשתיות נוספות הצפויות באזור.
גישה זו משקפת שינוי הולך ומתחזק בתכנון מערכות חשמל: במקום לבחון רק את הספק התחנה הבודדת, נבחנת מערכת שלמה הכוללת ייצור, הולכה, אגירה, גמישות רשת ופריסת מקורות הייצור.
גז טבעי – פחות מזהם, אך אינו נטול פליטות
תחנות כוח המבוססות על גז טבעי ממלאות כיום תפקיד מרכזי במשק החשמל הישראלי, בין היתר בזכות יכולתן לספק ייצור יציב ולתת מענה לשינויים בביקוש ולתנודתיות של מקורות מתחדשים.
בהשוואה לייצור חשמל באמצעות פחם או דלקים כבדים, השימוש בגז טבעי עשוי להפחית משמעותית חלק מסוגי הפליטות.
עם זאת, תחנת כוח בגז אינה מתקן נטול פליטות.
תהליך השריפה מייצר בין היתר תחמוצות חנקן וכן פליטות של גזי חממה. משום כך, כאשר תחנה מתוכננת בתוך אזור שכבר מרכז מספר רב של מקורות פליטה, נדרשת בחינה של ההשפעה המצטברת ולא רק של ביצועי התחנה בפני עצמה.
יבנה: לבחון את כל המרחב ולא רק את התחנה
גם עיריית יבנה מתנגדת לקידום התוכנית במתכונתה הנוכחית.
האזור המיועד נמצא בקרבת השכונות המערביות של יבנה, ובהן שכונת נאות שמיר. בשנים האחרונות התקבלו באזור תלונות על ריחות ואיכות אוויר ובוצעו פעולות ניטור סביבתי.
בעירייה טוענים כי לא ניתן להתייחס לתחנת הכוח כאל מיזם מקומי הנוגע רק לאשדוד, וכי יש לבחון את השפעתה על כלל המרחב הסובב.
ראש העיר יבנה, רועי גבאי, קרא לממשלה שלא לקדם את ההצעה לפני שתיבחן התמונה הכוללת – לרבות התשתיות הקיימות, התוכניות העתידיות וההשפעה המצטברת על תושבי האזור.
פרסום
הוויכוח הגדול יותר: איפה יוקמו תחנות הכוח הבאות של ישראל?
הדיון בתחנה באשדוד הוא חלק מסוגיה רחבה בהרבה.
צריכת החשמל בישראל ממשיכה לגדול, בין היתר בעקבות גידול האוכלוסייה, הרחבת הפעילות התעשייתית, כניסת כלי רכב חשמליים, התרחבות מרכזי נתונים וחשמול של מערכות שבעבר התבססו על דלקים אחרים.
משק החשמל יצטרך לכן להוסיף בשנים הקרובות יכולות ייצור, אגירה והולכה משמעותיות.
השאלה אינה רק כמה מגה־וואט נוספים דרושים, אלא גם היכן נכון להקים אותם.
מצד אחד, הקמת תחנה באזור שבו כבר קיימות תשתיות אנרגיה עשויה להיות יעילה מבחינת חיבורי גז, הולכה, קרקע ותפעול.
מצד שני, ריכוז תחנות כוח ומפעלי תעשייה באותו מרחב עלול ליצור עומס סביבתי מקומי ולהוביל להתנגדות מצד רשויות ותושבים.
השלב הבא: תכנון ובחינת חלופות
אם הממשלה תאשר את הצעת משרד האנרגיה, בית זיקוק אשדוד יוכל לקדם את התוכנית ולהגיש אותה לוועדה לתשתיות לאומיות.
רק בהמשך יידרשו מוסדות התכנון לבחון את מאפייני התחנה, מיקומה, החיבור לרשת החשמל ולמערכת הגז, השפעותיה הסביבתיות והחלופות האפשריות.
לכן הדיון הנוכחי אינו עדיין הכרעה על הקמת תחנת כוח חדשה באשדוד – אך הוא עשוי להיות הצעד הראשון בדרך לפרויקט אנרגיה משמעותי נוסף באזור.
עבור משק החשמל הישראלי, הדיון באשדוד ממחיש את אחד האתגרים המרכזיים של השנים הקרובות: להבטיח אספקת חשמל אמינה וגידול בכושר הייצור, מבלי להתעלם מהמגבלות הסביבתיות ומהשפעת ריכוז תשתיות האנרגיה על האזורים שבהם הן מוקמות.
נעים להכיר.