השוק הישראלי לנורות מגלגל 100 מיליון שקלים בשנה ואף יותר, מדובר בשוק מכובד ומתפתח תודות להשמת דגש על עניין איכות הסביבה, ועמידה בתקנים משתנים שנקבעים על ידי משרד איכות הסביבה הישראלי ותקנים בין- לאומיים. יכולת העמידה בתקנים נבדקת במעבדה, כאשר החישוב נעשה בתנאים אופטימליים ונלקח בחשבון שחלק מהנורות נפגעות באורך החיים שלהן עקב הדלקה וכיבוי. התקנים מותאמים בכל פעם מחדש אל הקביעה כי החיסכון באנרגיה נגרם רק כשיש עבודה באותה אנרגיה בזמן הצורך, כאשר התאורה המלאכותית תדלק בחשכה וכן ניתן להיעזר באנרגית השמש לצורך הפעלתן של נורות. בשורה התחתונה – נלקחים בחשבון כל השינויים שנעשים מול הסביבה ולכן גם עלויות המחזור כלולות בכך.
עקרון קביעת תקנים לנורות
קביעת תקן מתבססת על שיתוף פעולה בין שני מעגלים: דינאמיות וסטטיות. המעגל הדינאמי הינו מעגל החיים: זריחה ושקיעה, פנאי וחיי לילה, לימודים ועבודה. המעגל השני הוא סטטי: תחזוקה ואורח חיים, שפכים ועוד.בישראל לא מייצרים נורות – הן מיובאות ועל כן ההתייחסות הכספית היא כלפי כספי יבוא ורכישת המוצר. על- כן העיסוק העיקרי בישראל יהיה בבעיית המעגל הסטאטי – בניה או תחזוקה אולם כיום אין לו פתרון ממשי והעלויות לא מתוכננות כראוי. ישנם תקנים למקומות שונים, שכן האור בהם יכול להיות עד לגבול מסוים כדי לחסוך באנרגיה (כמו למשל בנורות לד), הצורך בזמן האור הדלוק (כמו מפעל לעומת דירת מגורים), המיקום שבו הנורה נמצאת (נורה לתאורה חיצונית או בתוך חלל צבוע ומחזיר אור ועוד. ישנם תקנים שונים שנוגעים בהיבטים רבים סביב הנורה כמו אורך חיים, יעילות בחומרים, יעילות באנרגיה, חומרים מתכלים וסוללות, פליטת חומרים כימיים ורעש (על פי תקן EPA אמריקאי נורות פלורוסנטיות ופריקה כחומר כימי מסוכן ביותר ועל כן אין לזרוק אותן לפח זבל רגיל) , סוף חיי המוצר וכן אריזתו משלב חקירות המוצר ועד לשיווקו.
פרסום
נזק בלתי הפיך לאיכות הסביבה במדינת ישראל
חוסר טיפול במחזור והטמנה באדמה של אותם החומרים המסוכנים עלול לגרום לזיהום ישיר של מי תהום ומאגרי מים. כך ניתן לומר שבישראל זוהי אחת הסיבות לזיהום העיקרי הגורם למחלות אדם. על- כן, יש להביא לחקיקה בתחום המחזור שתביא לחסכון באנרגיה ויש גם שלחסכון בעלויות, משום שתמנענה מחלות אדם בעתיד. בישראל ישנה הקפדה רבה על תפקוד ה שעונים המפעילים את נזקי איכות הסביבה.
פרסום
