בקרת תאורת רחובות בשיטת DALI כממשק ל"עיר חכמה"

עמוד ראשי פורומים פאנל מומחים ערים חכמות -כל מה שרצית לדעת בקרת תאורת רחובות בשיטת DALI כממשק ל"עיר חכמה"

הדיון הזה מכיל 0 תגובות, ויש לו משתתף 1, והוא עודכן לאחרונה ע״י  מערכת פורטל חשמלנט לפני 1 שנה, 11 חודשים.

מוצגות 1 תגובות (מתוך 1 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #14421

    1. הקדמה: קונספט ה”עיר חכמה” עולה לדיון בפורומים רבים ובהקשרים רבים פילוסופיים ,סוציולוגים, סביבתיים והנדסיים , המאחד את משתתפי הפורומים הינה הסכמה מסוימת על יעדי העיר החכמה , מנגד קיימות גישות שונות לגבי העקרונות ודרך יישומה.

    1.1. “עיר חכמה ” – למה צריך את זה?: , באופן מובהק וקבוע נרשמת מגמת הגירה חיובית ועקבית אל הערים , קרי הגירת התושבים מיישובי הספר אל הערים הגדולות . תהליך זה נקרא “תהליך עיור” . תהליך העיור מאפיין את רוב מדינות העולם ומייצר מצוקות וצרכים עירוניים חדשים , אשר על פרנסי הערים להתמודד עימם.

    1.2. אתגרים וצרכים ייחודיים: קיים דמיון בין חלק מהאתגרים העומדים לפתחם של ראשי העיריות בארץ ובעולם כגון הצורך באספקת תשתיות חיוניות איכותיות הכוללות : מים, חשמל, תקשורת , ביוב , פינוי אשפה ,תאורה , חינוך , ביטחון , יחד עם זאת עקב הבדלי תרבות , סוציולוגיה גיאוגרפיה והבדלי חוקה ,יש שוני משמעותי בין צרכי ערים שונות ובעיות של עיר אחת אינם רלוונטיות בעיר אחרת לדוגמה מצוקת חניית אופניים בעיר אמסטרדם , איננה רלוונטית כיום ברוב ערי
    לעומת זאת הצורך ביצירת מתקני הצללה , בפארקים ומתקני שעשועים רלוונטי מאד ברוב ערי ישראל בשונה מערי אירופה המערבית והצפונית . גם להבדל החוקתי והסטטוטורי בין מדינות יש השלכה ישירה על האתגרים לדוגמה : בערים רבות ברחבי העולם המשטרה כפופה לראשות העירייה , לא כך הם פני הדברים אצלנו .

    1.3. תפיסות וגישות בהתהוות לעיר החכמה : תפיסה הוליסטית נפוצה הוגדרה על ידי דר’ בויד כהן בעבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת קולוראדו “על קפיטליזם בתקופה של שינויי אקלים ” , הדיסציפלינה של בויד הולכת נשענת רבות על קיימות סביבתית ותופסת את מקומה בהגדות מאפייני העיר החכמה ,עקרונותיה מבוססים על 6 תחומים , 3 פרמטרים לכל תחום , ואינדיקאטורים מוגדרים לבדיקה על פי הטבלה הבאה:

    תחום פרמטר אינדיקאטור תיאור

    סביבה בניה ירוקה על פי תקן בניה ירוקה כמות מבנים בעלי תקן בניה ירוקה
    יישום מערכות בקרה חכמות
    ניהול משאבים זיהום אויר / פליטות גזי חממה
    מחזור
    מחזור מים (מים אפורים )
    תכנון אדריכלי והנדסי מתקדם- התושב במרכז העניינים צפיפות
    שטחים ירוקים
    איכות חיים
    ניידות תשתית תחבורה יעילה קיומם של תשתיות לתחבורה ירוקה
    מגוון וחלופות תחבורה ציבורית
    מידע ונגישות מידע נגיש ומידי על לוחות זמנים
    תחום פרמטר אינדיקאטור תיאור

    ממשל (מקומי וארצי) שירותים מקוונים מידע זמין לתושב
    יעילות השירות

    תשתיות חכמות קיומם של תשתית WI-FI במב’ ציבור
    רוחב הפס
    שילוב חיישנים ומערכות מבוקרות
    קבלת התראות בזמן אמת
    פתיחות וקשר עם התושב חופש מידע
    מידור ופרטיות

    כלכלה יזמות וחדשנות הקמת אזורי תעשיה
    קידום תעש’ עילית
    מאפיין סוציואקונומי מצב נתון
    קשרים בינלאומיים ומקומיים יצירת תשתית לקיום מפגשים בינ”ל וארציים (כנסים וכיו”ב)

    תושבים הכלה אמפטיה ציבורית
    שיתוף בדיונים ופעולות העירייה
    חינוך הקמת בתי”ס תיכוניים
    הקמת מוסדות אקדמאים
    יצירתיות עידוד רב תרבותיות
    עידו הקמת מסגרות העשרה

    איכות חיים רמת חיים קיומם של תשתיות בסיסיות איכותיות
    השקעה בחינוך
    שביעות רצון התושבים
    ביטחון פשיעה ומניעתה
    פיקוח עירוני
    בריאות זמינות השירות

    2. המודל היישומי המוצע:

    2.1. “כדי להזיז הר ממקומו צריך להתחיל באבנים הקטנות” : האם יישום העקרונות הינו מעשי ברשויות בישראל ? המודל העקרוני יש בו כדי לעשות סדר מצד אחד אולם יש אשר יטענו ובצדק כי הדוקטרינות המועלות בה מתאימות למדינות מפותחות בצפון ומרכז אירופה ובהקשר הישראלי היא צופה אל העתיד הרחוק ואולי אף רחוק מידי ואינה מחוברת למציאות ברשויות הערים בישראל החסרה מסורת שלטונית המסוגלת להטמיע את החידוש המחשבתי. במקומות בהם קיימת ההבנה והרצון המשאבים הנדרשים אינם זמינים והפרויקט כולו נתפס כאיזה חזון אוטופי, כמו כל תהליך גדול יש להתחיל ולהניע בדירוג .

    2.2. שלביות “ומשחק קבוצתי”: הנעת התהליך מתחילה באנשים . אני סבור כי קיימות תכונות חיוביות ושליליות בכל אדם ומקצתם מאחדות את כולנו כדוגמת הפחד משינויים אבל גם הרצון להצליח .
    אני מציע לשמר את הראיה הפרספקטיבית ארוכת הטווח אבל לבנותה בשיתוף יתר ה”שחקנים” ברשות המקומית כמהלך משותף המבוצע בשלבים . חשיבות השלביות הינה לא רק בהיבט הפרקטי או התקציבי אלא הינה מהותית ביצירת מומנטום של הצלחה שהינו חיוני להמשך התהליך .

    2.3. העקרונות :אני מציע לבסס את מודל העיר ה”חכמה” על בסיס התשתית הקיימת בכל עיר כנקודת מוצא, ולזהות את המטרות הטכנולוגיות אשר על המערכת להשיג על מנת ליצור מבנה אשר נוכל למלא את תוכנו באופן מדורג.

    2.4. מבנה המערכת יתבסס על 3 עקרונות בסיסיים ראשוניים :

    על מערכת העיר החכמה להתבסס בשלב ראשון על 3 העקרונות הבסיסיים הבאים :
     ניטור (קבלת מידע זמין) .
     גמישות ומודולאריות .
     ניראות ועיבוד המידע

    ניטור המידע : קליטת מידע מהשטח ושימוש במידע המתקבל הינו תנאי הבסיס לקיומה של מערכת עיר חכמה . יש להבחין בין ניטור לבין שליטה ובקרה שכן שליטה הינה פעולה ברובד אחר מתקדם יותר .

    גמישות ומודולאריות : הקמה של מערכת שלמה אשר תבוצע בשלבים צריכה להיעשות תחת התניה כי אף רכיב לא ימנע או יפריע לשילוב של רכיב אחר ותישמר התקשורת עם מרכז הבקרה . הכוונה היא כל מרכיב במערכת יוכל לפעול באופן עצמאי , להעביר את המידע למרכז הבקרה מבלי להיות קשור או תלוי במרכיב אחר במערכת או ביצרן ספציפי .
    משמעות הדבר היא כי תוכנת הניהול במרכז הבקרה תדע לקבל נתונים בפורמט אוניברסאלי פתוח ותאפשר קליטת מידע גם מרכיבי קצה המיוצרים על ידי גורם שלישי ללא תלות ביצרנים אחרים, כך גם רכיבי הקצה של המערכת המפוזרים ברחבי העיר יוגדרו ככאלו המסוגלים לתקשר בפרוטוקול בינלאומי פתוח.

    ניראות ועיבוד המידע: על מתכנן המערכת לקיים סידרה שלמה של פעולות והתניות אשר יהיו קשורות באופן ישיר למידע הנקלט מאביזרי הקצה . לדוגמה קבלת התראה על הפעלה של תאורה בזמן אשר יוגדר כ”זמן אסור” , במקרה זה המערכת תשלח התראה ב-SMS אל הגורם האחראי . הניראות הינה ממשק כדוגמת מסך LCD או צפייה באתר האינטרנט של העירייה אשר יציג נתונים כדוגמת נתוני צריכה ON-LINE וזאת חלק ממהלך של שיתוף התושבים .

    2.5. יתרון הליך ההקמה בדירוג בתיאום עם עבודות תשתית מתחייבות : הקמת המערכת בדירוג הינו צעד מתחייב שכן טכנולוגיות רבות נמצאות בהליכי פיתוח, ויצרני האביזרים עדיין לא צברו ניסיון משמעותי , יחד עם זאת בכל שנה מבוצעות עבודות תשתית ברחבי העיריות בהם מושקעים משאבים רבים ויהיה זה רק נכון לבצע הכנות מקדימות אשר יאפשרו חיבור עתידי של המקטע החדש את מערכת הבקרה המתוכננת .

    2.6. תקשורת בשיטת DALI – פרוטוקול תקשורת תאורה בינלאומי ע”פ תקן : IEC-62386

    DALI הינו פרוטוקול רשמי בענף התאורה, המשמעות היא כי רכיבים המיוצרים בכפוף לתקן DALI יוכלו לתקשר ולעבור יחד ללא תלות ביצרן ספציפי, וניתן יהיה לתכנון ולבנות מערכת תאורה אשר כל מרכיביה יתקשו כנדרש. בזכות תכונה זו , שימוש בתקשורת DALI מייצר עבור המתכנן והלקוח פלטפורמה יציבה לביסוס והקמת מערכת בקרת תאורה יציבה אשר תשמש גם כפלטפורמה להוספה והרחבה לכדי מערכת ניהול עיר חכמה אשר תיבנה בשלבים .

    מאת יועץ התאורה איסי קונונוביץ

    Attachments:
    You must be logged in to view attached files.
מוצגות 1 תגובות (מתוך 1 סה״כ)
מענה ל־בקרת תאורת רחובות בשיטת DALI כממשק ל"עיר חכמה"
פרטים: