למרות שאין היום ויכוח לגבי שיטת או אמצעי הגנה נגד חשמול, עדין בכל פורום עולה שאלה לגבי מתקן ספציפי או בכלל – איזה מערכת טובה יותר TT או TN (איפוס או הארקה)
שיטת האיפוס המודרנית היא השיטה המתקדמת ביותר להגנה מפני התחשמלות
ההגנה מפני חשמול באמצעות "הארקת הגנה" היא השיטה הזולה
פרסום
כך נאמר. זאת האמירה
אז מה היתרון של איפוס על פני הארקת הגנה? כנראה, היתרון הוא סגירת לולאת התקלה נעשית דרך גלוונית ולא דרך האדמה
או שאולי לא ניתן להגדיר מה עדיף מפני שלכל שיטה יש יתרונות וחסרונות. יש לבחון כל מקרה לגופו ולא ניתן להתייחס בצורה כללית
כדי לבצע איפוס, נדרשים התנאים ההכרחיים שקובע החוק לפני התקנת "שיטת איפוס" ובזמן השימוש בשיטה:
- החוק מחייב ששימוש בשיטת האיפוס תהיה בנוסף "להארקת הגנה"
- התנגדות אלקטרודה הארקה הבניין למסה הכללית של האדמה לא תעלה על Ω 20
- יש לקבל אישור לביצוע" איפוס" מחברת החשמל
- קיימת בבניין "הארקת יסוד" עם פס השוואת פוטנציאלים תקינה ומחוברת כחוק
- כל חלקי המתכת שקיימים בבניין מחוברים לפס השוואת פוטנציאלים
- במקרה של קצר בין מוליך מופע לגוף מוארק, התנגדות מעגל הקצר תהיה נמוכה מספיק כך שאמצעי ההגנה ( נתיך או מאמ”ת) יפעל תוך פחות מ 5 שניות
אני, הייתי מוסיף גם את התנאי:
- מצב ורשת החשמל עצמה היא אמינה, לא גלויה וכו'
- גודל מוליך האפס PEN)) מאפשר לבצע את האיפוס
ואם אפילו לא מדויק לומר ששיטת איפוס טובה יותר משיטת הארקת הגנה, שלכל שיטה יש היתרונות והחסרונות שלה. מה שכן, שיטת האיפוס טובה יותר מבחינת קבלת ערכים נמוכים יותר בלולאת התקלה.
כלומר, בתקלה יתפתח זרם קצר גדול מאד שיפעיל את ההגנות במינימום זמן. מכיוון שמסלול זרמי תקלה נסגרים במוליך ולא דרך האדמה כמו בשיטת TT ולולאת התקלה תהיה נמוכה. אין ספק שהתנגדות האדמה גדולה בהרבה מהתנגדות מוליך
לכן, התקנות, הבודקים וההגיון אומר – קודם כל תנסה לבצע איפוס ואם לא תצליח, אז נדבר על שיטות אחרות
בפועל, זה אומר – אם אתה רוצה "להאריק" – קודם "תאפס"
בגלל אמינותה הרבה משמשת שיטת האיפוס כשיטת ההגנה במרבית המתקנים בארץ.
אבל במקומות מסוימים שבהם אין הארקת יסוד (צריפים או מבנים טרומיים ללא יסודות או שהתנגדות הארקה זו לאדמה עולה על 20 אום אין משתמשים בהארקת איפוס
(מערכת TT), מותרת רק במקרים בהם לא ניתן להבטיח את תנאי הבטיחות החשמליים במערכת TN
כאן אני פונה לנקודה שעליה אני כותב בעצם
קיימים מיתקנים שבהם מותר להשתמש בהארקת הגנה או מפסק מגן כהגנה בלעדית נגד חשמול:
פרסום
- מתקן ארעי
- קרוואן חקלאים
- אתר בניה
- אתר שאין הארקה אמינה
- מבנה זמני
לדוגמה, ניקח – מבנה זמני (מתקן ארעי)
מסקרן במיוחד שמדובר במבנה זמני (מתקו ארעי). לדעתי, מערכת אספקת החשמל צריכה להיות תמיד בטוחה. בלי קשר לזמן הקיום בתוך מבנה או מתקן. ואם התקנות של המדינה שלנו מאפשרות ש-TT במבנה זמני מספיק בטוח ובטיחותי, אז למה אי אפשר להעביר את המערכת הזו למתקן קבע? או שזה לא מספיק? אז למה אנחנו מזלזלים בבטחון של עובדי בניין וחקלאים?
אבל, ברצינות – לסיכום האמור לעיל, נציין שאף אחת מהשיטות הארקה אינה אוניברסלית. בכל מקרה יש צורך לערוך השוואה כלכלית ולצאת מהקריטריונים: בטיחות חשמל, בטיחות אש, רמת אספקת החשמל הבלתי פוסקת, טכנולוגיית, תאימות אלקטרומגנטית, זמינות כוח אדם, אפשרות להרחבה ושינוי לאחר מכן של הרשת
אבל להתעלם מהאם זה אזור כפרי או מרכזי בעיר גדולה, מבנה זמני או לא, מי הם התושבים…
MASTAQ
