הדבר הראשון וכנראה הכי חשוב שאנו לומדים בחוק החשמל,הוא אמצעי הגנה בפני חשמול. נכון, כל מתקן אמור להיות מוגן בפני חשמול.
ישנם שבע אמצעי הגנה, חלק מהם ביסודיות וחלק אחר נשמע לנו אקזוטי.
נפוץ ביותר – איפוס. מי שלא זכה לגור בשכונה מודרנית ולעבוד בהייטק, הכיר גם את הארקת הגנה (אתרי בניה, מבנים זמניים, יחידות דיור וכו' מוזנות ברשת לא בטוחה). מי שעובד במתקן רפואי מכיר זינה צפה. אין בעיה גם עם מתח נמוך מאוד…
כמו כן, יש הגנה בלעדית על ידי מפסק מגן
אגב, לפי דעתי, בתקנות החשמל יש קצת כתיבה שונה, כאילו נכתבה על ידי מס אנשים שונים, פעם נאמר – אמצעי, פעם נקרא – הגנה וגם – שיטה
בכל זאת , אנו רואים לגבי איפוס שבחוק החשמל קיימות דרישות חמורות:
– לא ישתמש אדם באיפוס, אלא לאחר קבלת אישור…
– בעת ביצוע כל שינוי יסודי תותאם הרשת לדרישה…
– לא ישתמש אדם בהגנה על-ידי איפוס שאיננה שייכת …
– איסור הגנה…
– חייב שילוט…
– אופן חיבור מוליך PEN…
באותו זמן, לגבי מפסק מגן הפועל בזרם דלף כהגנה בלעדית, קיימת רשימה היכן המותר ובנוסף ישנה דרישה לבדיקה תקופתית של המפסק: כושר פעולתו של מפסק מגן ייבדק מזמן לזמן בפרקי זמן סבירים. מותר שהבדיקה כאמור תבוצע בידי אדם שאינו חשמלאי
כל כך פשוט ולא יומרני?
אבל אנו יודעים (גם המחוקק) שמפסק מגן הוא מכשיר עדין ורגיש (לא סתם קיימת דרישה וחובה גם בחוק החשמל וגם בהוראות היצרן לבדוק אותו לעיתים קרובות ובאופן קבוע)
לגבי בדיקה, זה לא צוין, אבל כנראה הכוונה של המחוקק, ללחוץ על כפתור "טסט" שנמצאבממסר (שזה לא ממש בדיקה) עד שהממסר יפעל
מרשה לעצמי לחזור – הדרישה לפעולה הזאת (לחיצה על לחצן "Test") לפי דעתי, כוללת שתי טעויות ויכולה להוביל:
– לתקלה בתוך הנגנון פנימי (לשרוף רכיב)
– למפגע בטיחותי במתקן
דרישות לממסרי פחת
– רגישות מספקת;
– תגובה מהירה;
– אמינות;
– דרישות אקלימיות;
– נוכחות בדיקה עצמית או בדיקה ידנית על יכולת ותקינות
לגבי דרישות האקלים. מדינת ישראל מוגדרת כמדינה עם אקלים טרופי יבש
לכן, רוב הממסרים שמיובאים ארצה, הם בעל תקן CE אבל בנויים לאקלים מתון או קריר ובהתקנה בלוחות חשמל בחוץ או במבנים ללא מיזוג (בד"כ זה התנאים של מיתקנים מוגנים בשיטה הפחת בלעדי – יבילים, מכולות, קרוואנים) ולכן מתנגד עם דרישה – האמינות
אני חושב שניתן להשתמש בממסרי פחת כאמצעי הגנה בלעדי במקום הגנת הארקה או איפוס רק אם קיים פיקוח עצמי והוא חובה.
אם משתמשים בממסר פחת בנוסף לאיפוס או הארקת מגן, אז ניתן להסתפק בשליטה ידנית.
בעת שימוש בממסר פחת תוך פיקוח עצמי על יכולת השירות והתקינות, על מעגל הניטור העצמי להבטיח ניתוק כאשר אלמנטים של המעגלים הפונקציונליים שלו נכשלים, או שאינם צריכים להוביל להגדלת הזרם או הזמן הגדולה מזו שאומצה עבור ממסר הזה
האם ניתן להשיג אותם והאם הם בעלי תקן ישראלי, זה נושא אחר ולא הנושא שלי
אני מכיר יצרנים של ממסרים כאלו בחו"ל. אם לא נמצא, אז כדאי להשיג מסקנות …
כמו כן, קיימים ממסרים שיעזרו במשימה. דוגמה RCM חברת DOEPKE גרמני
לגבי ממסרי התראת ואינדיקצית הזליגה, כתבתי במאמר אחר,
בכל זאת, לפי הניסיון שלנו בבדיקת עשרות אלפים של ממסרי פחת, לא מומלץ לסמוך ולהתבסס על אמינות בתקינות הממסרים כלל ובמיוחד המשמשים במקום הארקה או איפוס, מכיוון שבמקרה זה, אם תקלה ב- ממסר, קצר להארקה יישאר ללא ניתוק ויצור סכנה ממשית להלם חשמלי
MASTAQ