הארקה מקומית – מה, למה ומתי ?

הארקה מקומית

התקן מגדיר שבנוסף על הארקת שיטה מקובל להתקין, ברשת החשמל, הארקות שיטה נוספות במוליך האפס, על מנת לקבל התנגדות שקולה נמוכה לאדמה כנדרש לפעילות תקינה. התנגדות השקולה בין האלקטרודות המישמות להארקת שיטה, לבין המסה הכללית של אדמה, אינה צריכה להעלות על 5 אוהם.

כאשר רשת חלוקה מזינה רק מיתקנים המוגנים בשיטת איפוס, מותר שהתנגדות זו תהיה יותר גדולה, אולם לא יותר מ-20 אוהם

פרסום

במקרה שיטת הארקה איפוס, מוליך אפס (PEN) בתוך המבנה יחובר בפס השוואת פוטנציאלים (להארקה). התנגדות של הארקה יסוד או אלקטרודה הארקה מקומית  למסה הכללית של האדמה אסור שתעלה על 20 אוהם

אז נשאלת השלה – למה צריך את הארקה מקומית? האם צריך בכלל? מה נותן ובמה עוזר?

לעתים קרובות בשיחה אפילו של חשמלאים מנוסים, יכולים לשמוע את הדעה שכאשר תתרחש תקלת ואפס יהיה נותק, דרך הארקה זרם יהיה באיפוס 12 אמפר אז לא תעבוד הגנה, מפסק זרם. אנו יודעים שבשיטות איפוס האמצעי הגנה דווקא ניתוק מהחשמל. אז איך זה?

הארקה מקומית – מה, למה ומתי

גרסה אחת:

נניח שאנחנו מדברים על בניינים חד-קומתיים או דו-קומתיים. אם אנחנו עושים הארקה מקומית בכניסה לבית, אז למעשה מדובר בהארקה נוספת של PEN, אחת מהן. אבל זה באחריות מנהל רשת (חברת אספקת החשמל). נ

ניח שאנו עושים הארקה עם התנגדות של 20 אוהם או 200 אוהם. האם יש הבדל? לנו, בעלי הבית, צרכנים – אין. כאשר האפס נשרף, המאמצים הללו חסרי תועלת נגד אי-איזון פאזות וכאשר הפוטנציאל יופיע על ציודים מאופסים, יעבוד מפסק מגן ללא הארקה מקומית בכניסה. נותר מקרה אחד כאשר המוליך  PEN  נשרף במקום חלוקתו ל PE ו  N ועלית הפוטנציאל על הגופים המוארקים (מאופסים).

אבל כאן, אפילו בנוכחות הארקה מקומית, שום מפסק מגן לא יעבוד

כל אלקטרודות הארקה נוספות להארקת שיטה צריכות להיות לא יותר מ-5 או 20 אוהם (דיברנו על זה)

כולם מחוברים במקביל. במקביל תחובר גם אלקטרודה המקומית שלנו. אנו יודעים שלפי המתמטיקה סכום התנגדויות במקביל תמיד יהיה קטן מהקטן מהם. לכן, ההתנגדות הכוללת במקרה של 20 או 200 אוהם תשתנה במספר אוהם בודדים

המצב הגרוע ביותר – אדם בחצר של בית פרטי נוגע בבניין מאורק. אין ממסר מתח ומערכת השוואת פוטנציאלים לא תעבוד.

לכן, בחוץ היה צריך להשתמש בציוד בדרגת הבטיחות המתאימה. אז במקרה הזה התקווה היחידה להארקה מפחיתה משמעותית את מתח המגע. ואם נשקול שתי אפשרויות עם אלקטרודת הארקה של 5 אוהם ו-20 אוהם (המותרת לאיפוס), אז נראה שעם אלקטרודה הארקה 5 אוהם, מתח המגע מופחת משמעותית. זה חשוב כי ניתוק על ידי מפסק מגן לא עובד כאן

נסכם:  הארקה מקומית כהארקת שיטה נוספת של PEN היא משימה של בעל הרשת.

ביצוע הארקה מקומית של 20 אוהם בכניסה לבית, אנחנו עושים עבודה של מישהו אחר. להגנה, עליך להשתמש בממסר מתח ובמערכת השוואת פוטנציאלים. בטיחות בהיעדר זה, נקבל אם הארקה המקומית תהיה מינימלית, הרבה פחות מ 20 אוהם. אם יש מערכת השוואת פוטנציאלים, אז הערך התנגדות הארקה מקומית לא חשובה

גרסה שניה:

להתנגדות הכללית של אפס הרשת אין לה תפקיד מיוחד. אבל עבור בית מסוים, זה עשוי להיות חשוב. חשוב כי החוט האפס עלול להישרף.

זו הסיבה שהארקה מקומית נעשית בכל בית. זה לא משנה אם יש הארקת שיטה נוספת ברשת או לא.

אם אפס יישרף בכניסה, הם לא יעזרו לנו. לכן חשוב לבצע הארקה ליד כל לוח כניסה, ראשי. במיוחד, חשובה ביותר הארקה מקומית במערכת TNC-S. זה חשוב שהחיבור של ההארקה הזאת יהיה בנקודת החלוקה PEN  ל  PE ו N כי מוליך אפס (PEN) בכל מקום לפני נקודת חלוקה יכול להישרף ולהתנתק והארקה מקומית מאפשרת להוריד פוטנציאל מסוכן.

ניקח דוגמה. במעגל חד פאזי, מחובר דוד חשמל 2 קִילוֹוָאט, האפס שלו דרך איפוס מחובר להארקה מקומית ובשנאי גם להארקת שיטה. במצב תקין כל זרם חזר דרך גיד האפס ולא היה תלוי בהארקה מקומית. אבל קרה משהו ואפס נשרף בדרך לשנאי. ואז מעגל נסגר דרך הארקה מקומית, אדמה, הארקת שיטה לשנאי. כיצד מתחלקת ההתנגדות של מעגל זה:

חוט פאזה עם כל החיבורים, נגיד 1 אוהם,

התנגדות הדוד של 2 קילו וואט 26 אוהם,

הארקה מקומית 20 אוהם והארקת שיטה 5 אוהם.

התנגדות כוללת של כל ההתנגדויות (מעגל בטור) 52 אוהם

לפי חוק האוהם הזרם במעגל הזה יהיה:

230 וולט :52 אוהם = 4.5 אמפר (נגיד 5 אמפר).

פרסום

מה זה נותן? ניתן לחשב ירידת מתח בכל קטע, כי בכל המעגל הזרם הוא אותו זרם:

גיד פאזה     1 אוהם X  5 אמפר = 5 וולט ירידה, כלומר משנאי עד הדוד אנו מפסידים 5 וולט ובכניסה לדוד יש לנו מתח 225 וולט

לכן על הדוד 2 קולו וואט מפסידים: 5 אמפר X  26 אוהם = 130 וולט, כלומר לאחר הדוד, אל אפס ודרך איפוס בפס השוואת פוטנציאלים יהיה:

225 וולט – 130 וולט = 95 וולט

פס השוואת פוטנציאלים מחובר לכל גופים מתכתיים, כלומר פוטנציאל הזה יהיה בכל מקום

אם לא היה הארקה מקומית, הפוטנציאל היה 230 וולט (אם המעגל לא היה נסגר). זו הסכנה של המערכת TNC-S

מה היה קורה אם נעשה הארקה מקומית עם התנגדות גבוה יותר. יורד זרם – יורד הפסד מתח. כתוצאה, הפוטנציאל היה עולה בפס השוואות. כמו כן, אם הארקה מקומית היא הארקת יסוד, אז זרם היה עולה ופוטנציאל על גופי מתכת היה מזערי, מתחת ל 50 וולט

היום שיתפתי את השיקול הזה עם עמיתים. הם מנוסים  ויש להם ידע גם מרצה וגם בודק. אבל התברר שחידשתי להם את זה ולכן החלטתי לכתוב את זה

כמובן שזה דעתי, בלבד

 

MASTAQ

Print Friendly, PDF & Email

תודה שאתם מבקרים בפורטל חשמלנט. חשמלנט היינו פורטל מקצועי ומקיף לתחום החשמל והתאורה .בחשמלנט תוכלו למצוא אינפורמציה מקצועית שחשובה לכם ומאגר ספקים גדול מתחום החשמל והתאורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

כתבות נוספות

הפחתת התנגדות חשמלית של אלקטרודת הארקה באמצעות גרפיט והידרו ג'ל לייצוב הפרמ...

18 במאי 2024

הזרקת אבקה מוליכה במקום האלקטרודה הארקה.

18 במאי 2024

אלגוריתם בדיקת מפסקי מגן

8 במאי 2024

שימוש במפסק מגן תלת פאזי כחד פאזי

8 במאי 2024

פס דין ללוח חשמל - פתרון נוח בפריסת אביזרים בלוח החשמל

8 במאי 2024

שקעי תעשייה מקצועים

24 באפריל 2024

הפחתת התנגדות חשמלית של אלקטרודת הארקה באמצעות גרפיט והידרו ג'ל לייצוב הפרמ...

18 במאי 2024

הזרקת אבקה מוליכה במקום האלקטרודה הארקה.

18 במאי 2024

אלגוריתם בדיקת מפסקי מגן

8 במאי 2024

שימוש במפסק מגן תלת פאזי כחד פאזי

8 במאי 2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחרו תחום