חשמלנט פורטל חשמל מקצועי לחשמל, ציוד, תאורה, ציוד חשמל, הנדסת חשמל ומאור
אם חשבתם ש"קיימות" זה לחבק עצים ולמחזר בקבוקים, אז כדאי לכם לחשוב שוב: דאגה לסביבה היא גם דאגה לכיס של כל אחד ואחת מאיתנו. כן, כשאתם מפחיתים את צריכת החשמל שלכם אתם שומרים על העולם – ועל חשבון הבנק שלכם – יציבים ומאוזנים יותר. אז לקראת הקיץ, הכנו לכם רשימת דרכים פשוטות ויעילות לחסוך באנרגיה; לגזור ולשמור
פרסום
נתחיל מעובדה: בשנים האחרונות, חשבון החשמל שלנו מטפס גבוה יותר ויותר; אנחנו משלמים עוד ועוד על כל דקה שבה התנור, התאורה, או המיזוג עובדים. בנוסף, התרגלנו לשמוע על שבירת שיאי צריכת החשמל בחדשות – וזה קורה כל שנה מחדש: בחורף כשכולנו מדליקים חימום, ובקיץ כשאנחנו מקררים את האוויר שסביבנו. בנוסף, כשהשיאים הבעייתיים האלה נשברים – אנחנו סובלים מהפסקות חשמל ארוכות; וכולנו למדנו על בשרנו המזיע שבקיץ הישראלי קשה מאוד להעביר שעת צהריים בלי מיזוג.
אז לקראת הקיץ שכבר עומד ממש מעבר לפינה, אספנו עבורכם כמה שיטות לחיסכון בחשמל שגם חשבון הבנק שלכם וגם כדור הארץ שלנו – יודו לכם עליהן.
בואו לא נגזים
השיטה הפשוטה ביותר – על אף שלעיתים היא קשה לביצוע – היא להרגיע עם המיזוג. מה זאת אומרת? צינון קיץ הפך לתופעה מוכרת מדי מאז כניסתם בסערה של המזגנים לחיינו. הצינון הזה, שלא כמו בן דודו החורפי והבלתי-נמנע – לרוב נובע מיד קלה מדי על שלט המזגן. כל כך קלה, עד כדי מצב שבו אנשים מסביבנו מסתובבים עם חולצה ארוכה בשביל לחמם את עצמם בתוך המרחב הקפוא (כשבחוץ 30 מעלות בצל).
בשורה התחתונה, לעיתים קרובות אנחנו פשוט מגזימים עם המזגנים. וחוץ מבזבוז האנרגיה המשמעותי, הצינון, והאבסורד שבשימוש בקולקציית החורף שלנו כדי להתמגן מפני הקור באוגוסט – זה גם עולה לנו הרבה כסף.
כשאנחנו מקררים את החדר בקיץ, בכל פעם שאנחנו מורידים את הטמפרטורה שאליה מכוון המזגן במעלה אחת – צריכת החשמל שלו גדלה ב-5 אחוזים. בעזרת קביעת טמפרטורה מתונה (25-23 מעלות צלזיוס), מעבר למזגן חסכוני ושימוש במאוורר לצד המזגן – חשבון החשמל שלכם עשוי לצנוח.
להשתמש בשמש
קרינת שמש ישירה מחממת כל דבר שבו היא פוגעת; את זה כולנו יודעים. ועכשיו: איך מונעים אותה? הצללה חיצונית (תריס חיצוני או גגון) תהיה מושלמת למטרה זאת. אם תוסיפו וילון, זה בכלל מעולה.
אגב, תריס או וילון אלומיניום פנימי הוא גרוע מאוד בקיץ הישראלי: הוא סופג את קרינת השמש, מפזר את החום כמו רדיאטור ובכך מונע כניסה של אור וגם מוביל לחימום של חלל החדר.
צריכת רפאים
זה אולי נשמע מפחיד, אבל לרובנו יש כאלה: צרכני רפאים הם מכשירים חשמליים שצורכים חשמל "ברקע", יום-יום, שעה-שעה. כל אחד הוא אור קטן, אך ביחד הם מגדילים את צריכת החשמל שלנו בצורה משמעותית. למשל, מטען טלפון או מחשב נייד שמחוברים לחשמל בזמן שאנחנו לא מטעינים את המכשיר; כנראה שאצל רבים מאיתנו אחד כזה מחובר לשקע ממש עכשיו (אז קומו ונתקו אותו מהחשמל?). אגב, גם מחשב שולחני שנמצא ב"מצב שינה" עלול לצרוך חשמל, וגם המסך, המדפסת או קונסולת המשחק. אפשר לחבר להם מפצל עם מתג שמנתק את זרימת החשמל למכשיר; סיימתם וכיביתם? חסכתם.
מה לגבי המכשיר שכולנו אוהבים לשכוח? רובנו כנראה השארנו את הדוד דולק לאורך שעות ארוכות פעם או פעמיים (או יותר), ובנוסף לעלות הכלכלית והסביבתית של החשמל שמתבזבז – פעילות הדוד לאורך שעות רבות מקצרת את חייו של גוף החימום ולעיתים גם את חיי המכשיר כולו. הפתרון הזמין והפשוט ביותר כיום הוא "סוויצ'ר" דיגיטלי: מפסק חכם ולא יקר שיודע לכמת את שעות העבודה של הדוד – ומאפשר לנו להדליק ולכבות אותו דרך המכשיר הסלולרי.
פרסום
ולמי מאיתנו שמחזיקים בר מים במטבח: אפשר לשנות את השעות שבהן המכשיר מחמם ומקרר את המים, בהתאם לשעות הפעילות בבית. אם יש לכם אחד כזה, בדקו מול שירות הלקוחות (או באינטרנט) כיצד אפשר להגביל את שעות הפעילות של המכשיר. אם אתם קונים אחד חדש, ודאו שהאפשרות קיימת.
הצעד הבא
מי שרוצים לקחת את החיסכון הזה צעד אחד הלאה, יכולים להתקין מונה חכם שיאפשר לדיירי הבית לדעת כמה חשמל הם צורכים בזמן אמת, בפרוסות של רבע שעה. זאת אומרת, במקום "שגר ושכח" של חשבון דו-חודשי – עדכון מיידי. וממש כשם שהדיווח למכשיר הסלולרי על כל פעולה בכרטיס האשראי מסייע בשיקוף ובצמצום ההוצאות שלנו – כך גם במקרה הזה.
אפשרות נוספת, שאומנם דורשת השקעה התחלתית, אך אחת שבהחלט מחזירה את עצמה – היא להתקין פאנלים סולאריים על הגג, שמייצרים הכנסה חודשית קבועה, וגם מוסיפים שכבת הצללה שתצמצם את האנרגיה שתשקיעו בקירור בחדשי הקיץ.
אז שימוש נכון במזגנים, התאמה לקרינת השמש, נטרול צריכת רפאים, התקנת מונה חשמלי חכם, ופאנלים סולאריים – כל אלה עשויים לעזור לכם להעביר קיץ זול, נעים וסביבתי יותר. כולנו שונאים לזרוק כסף לפח – ועל כן, המוטיבציה האמיתית להתייעלות באנרגיה צריכה להתחיל בכיס שלנו. אז מה אתם אומרים, הגיע הזמן לקיימות?
ד"ר יואב לינדמן שימש בתור עמית ממשק במנהל הפיתוח במשרד הפנים, וכתב את המדריך להתייעלות באנרגיה לשלטון המקומי עבור משרד הפנים ומשרד האנרגיה.
