מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי, קורא לעצור הקמת תחנות כוח גזיות מזהמות ברחבי הארץ, ולהקים במקומן מתקנים משולבים של אנרגיה מתחדשת עם אגירה:
"על-פי דוח עדכני ומקיף שהכינו מומחי המשרד, המתקנים המשולבים יחסכו למשק כ-9 מיליארד שקל בחישוב מהוון על פני חיי התחנה, ימנעו את הזיהום והנזק הבריאותי, וישפרו את אמינות אספקת החשמל. מכל כיוון שלא מסתכלים על הנושא, מדובר באבסורד"
פרסום
דוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "אין היגיון בהשקעת עשרות מיליארדי שקלים בהקמת תחנות כוח גזיות לא יעילות ומזהמות. לאחר שהשרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, הנחתה אותי לבחון את הנושא, ובהתבסס על העבודה המקצועית שנעשתה במשרד להגנת הסביבה, התמונה ברורה: מדובר על נושא כבד משקל ברמה הכלכלית וברמה הבריאותית שההשלכות שלו על הציבור והמשק הן דרמטיות, ולכן מתחייבת עצירת הקמת התחנות המזהמות ויש לבחון מחדש את אסטרטגיית ייצור החשמל של ישראל לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות והמגמות בעולם עם משרד האנרגיה וכלל הגורמים בממשלה.
"השילוב של אנרגיה מתחדשת ואגירה עדיף, גם לאור תרומתו לשיפור אמינות אספקת החשמל של ישראל. על כן, יש להימנע מהמשך המדיניות הישנה לקידום הקמת תחנות גזיות מזהמות, ובמקום זה, לעבור לטכנולוגיות סביבתיות ויעילות כפי שנעשה במדינות רבות בעולם, ובראשן מדינות ה-OECD"
צוות של המשרד להגנת הסביבה בהובלת ד"ר גיל פרואקטור, מנהל תחום אנרגיה ושינויי אקלים במשרד, בשיתוף יועצים ומומחים בתכנון וניהול מערכות חשמל, ביצע ניתוח טכני, תפעולי וכלכלי מעמיק וחדש בישראל לבחינת הקמת מתקני סוללות לאגירת אנרגיה בשילוב אנרגיה סולארית ייעודית – במקום התכניות הקיימות להקמת תחנות כוח גזיות מסוג פיקר ומחז"מ (מחזור משולב).
מעבודה זו עולה, כי מתקני האגירה עדיפים בכל מדד – טכני-תפעולי, סביבתי-בריאותי וכלכלי – על התחנות הגזיות, ועל כן יש להימנע מהקמתן. תוכניות להקמת תחנות כוח מסוג פיקר ומחז"מ מקודמות כיום במוסדות התכנון במקומות שונים ברחבי הארץ, כדוגמת עמק יזרעאל, אשדוד ומישור רותם.
מניתוח הנתונים עולה, כי עצירת התוכניות הקיימות להקמת התחנות הפיקריות המזהמות והחלפתן במתקני אגירת אנרגיה מתחדשת תחסוך למשק כ-9 מיליארד שקל (מהוון לאורך חיי התחנות), תוך שיפור באמינות אספקת החשמל ויציבות הרשת, ותמנע זיהום אוויר וגזי חממה אשר תחנות כוח גזיות פולטות. חיסכון משקי זה יגדל ככל שיוחלפו גם חלק מהתכניות להקמת מחז"מים חדשים.
החיסכון למשק במונחים של אגורות לקוט"ש כתוצאה ממעבר לאנרגיה מתחדשת בשילוב אגירה צפוי לגדול במהירות מ-8 אג' לקוט"ש היום ל-19 אג' לקוט"ש בשנת 2025 ולהגיע אף ל-26 אג' לקוט"ש בשנת 2030.
מתוך פערים אלו, עלות הזיהום למשק נאמדת בכ-9 אג' לקוט"ש – והיתר נובע מפערי עלות הון ותפעול לצורך ייצור החשמל. על כן, משק החשמל צפוי לחסוך ישירות בהוצאות ייצור חשמל כ-300 מיליון שקל כבר בשנת 2025 וכ-900 מיליון שקל ב-2030 – השקולים להפחתה של כ-2.5% בתעריף החשמל.
המעבר העולמי לייצור חשמל מבוסס אנרגיות מתחדשות בשילוב אגירת אנרגיה נמצא בליבה של האסטרטגיה העולמית, בהובלת מדינות ה-OECD, להתמודדות עם משבר האקלים. למרות המגמה העולמית הזו, בישראל מקודמות תכניות שונות להקמת אלפי מגוואטים של תחנות כוח גזיות מזהמות בשנים הקרובות בעלות משקית של עשרות מיליארדי שקלים. תוכניות אלו, אם יתממשו, יקבעו את התלות של ישראל בגז באמצעות טכנולוגיות לא יעילות ומזהמות לעשרות שנים תוך סיכון היכולת של ישראל לעבור למשק דל זיהום ויעיל, וסיכון בריאות הציבור.
המשרד להגנת הסביבה קורא לעצור את התכניות להקמת התחנות הללו, ובמקומן להקים מתקנים לאגירת אנרגיה בשילוב אנרגיה מתחדשת. מדיניות זו תייעל את משק החשמל ותאפשר להעלות דרמטית כבר בעשור הקרוב את שיעורי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות לכ-40%, תוך התמקדות במימוש הפוטנציאל בשטח הבנוי בישראל.
כדי להגיע ליעד זה המשרד יפעל בשיתוף משרד האנרגיה ורשות החשמל ליישום רגולציה ייעודית לפיתוח מואץ של שוק היזמות הפרטית בתחום אגירת האנרגיה. המשרד להגנת הסביבה סבור, כי על ישראל לאמץ את המגמה העולמית המואצת לשילוב אגירת אנרגיה כנדבך מרכזי באסטרטגית האקלים של ישראל בדרך למעבר למשק דל פחמן ומשגשג אשר מבוסס על אנרגיות מתחדשות.
פרסום
עבודות קודמות שנעשו עד כה בישראל לא בחנו באופן פרטני כיצד יישום מדיניות חדשה להקמת מתקני אגירת אנרגיה – אשר יטענו על-ידי אנרגיה מתחדשת במקום הקמת תחנות כוח גזיות – ישפיעו על משק החשמל. עבודה זו של צוות משולב למשרד להגנת הסביבה ושורת יועצים ומומחים שונים בעלי ניסיון ישיר וספציפי בתכנון וניהול משק חשמל מראה, כי מתקני סוללות לאגירת אנרגיה עדיפים משמעותית מבחינת היכולות הטכניות והביצועים שלהם בהשוואה לאלו של תחנות כוח גזיות מזהמות.
עדיפות זו באה לידי ביטוי בכל אחד משירותי המערכת אשר תחנות גזיות מסוג פיקר נועדו לספק. יתרה מזאת, מתקני אגירת אנרגיה מתחדשת מסוגלים לספק מכלול שירותים חשובים נוספים למערכת החשמל אשר פיקר ומחז"מ אינו מספק ואשר עולים הון רב, כגון עתודה סובבת. על כן, המסקנה המתבקשת מעבודה זו היא שהקמת מתקני אגירה בשילוב אנרגיה מתחדשת לא רק שלא תפגע באמינות אספקת החשמל אלא אף תשפר אותה ותחסוך למשק הון עתק.
כתיבה ועריכה מקצועית: ד"ר גיל פרואקטור, ד"ר רותי קירו, המשרד להגנת הסביבה; רון קמרה, אברי שכטר, עומר תמיר, אקוטריידרס; אינג' אמנון פורטוגלי, פורום ישראלי לאנרגיה; ד"ר דן וינשטוק ויועצים מומחים נוספים.
