שני דברים קלים קרו היום. וכאילו אינם קשורים אחד מהשני, אבל בכל זאת אני אספר
הדבר הראשון הוא סיפור לירי ואין לו שום קשר לנושאים של הפורטל הזה.
פרסום
מי שאין לו סבלנות או שלא מעוניין, יכול לדלג ולא לקרוא את סעיף 1
- פעם בחור צעיר זיהה את המורה שלו מהכיתות הנמוכות. הוא ניגש לזקן ושאל:
- "אתה לא זוכר אותי? הייתי תלמיד שלך.
"כן, אני זוכר אותך כתלמיד כיתה ג'. ומה אתה עושה עכשיו?"
– אני מלמד, השפעת עליי כל כך שרציתי גם לחנך תלמידים צעירים.
תרשה לי לשאול אותך, מה הייתה ההשפעה שלי?"
- "אתה באמת לא זוכר?" תרשה לי לרענן את זה בזיכרונך.
יום אחד הגיע חבר לכיתה עם שעון יפה על היד, שהוריו נתנו לו, הוא הוריד אותו ושם אותו במגירת השולחן שלו. אני תמיד חלמתי שיהיה לי שעון כזה. לא יכולתי להתאפק והחלטתי לקחת אותו מהשולחן שלו. הילד הזה ניגש אליך בדמעות והתלונן על הגניבה. הסתכלת סביבנו על כולנו ואמרת: "מי שלקח את השעון של הילד הזה, בבקשה להחזיר אותו "
התביישתי מאוד, אבל לא רציתי להיפרד מהשעון, אז לא הודיתי. ניגשת לדלת, נעלת אותה וציווית לכולנו לעמוד לאורך הקיר, אזהרת: "אני חייב לבדוק את כל הכיסים שלכם בתנאי אחד שכולכם תעצמו עיניים." הרגשתי שזה הרגע הכי מביש בחיי הקצרים.
עברת מתלמיד לתלמיד, מכיס לכיס. כשהוצאת את השעון מהכיס שלי המשכת לסוף השורה. ואז אמרת, "ילדים, זה בסדר. אתם יכולים לפתוח את העיניים ולחזור אחורה לשולחנותיכם." החזרת את השעון לבעליו ומעולם לא אמרת מילה נוספת על האירוע הזה.
אז באותו יום הצלת את הכבוד שלי ואת הנשמה שלי ולא הכתמת אותי כגנב, שקרן, ילד חסר ערך. אפילו לא טרחת לדבר איתי על הפרק הזה. עם הזמן הבנתי למה. כי, כמורה אמתי, לא רצית לפגוע בכבודו של תלמיד צעיר, שטרם הוקם. בגלל זה הפכתי למורה.
שניהם השתתקו בהתרשמות מהסיפור הזה.
ואז שאל המורה הצעיר:
- "כשראית אותי היום, לא זכרת את הקטע הזה?
המורה הזקן ענה:
— לא זכרתי כי העובדה היא שגם אני בחנתי את הכיסים בעיניים עצומות
- לצוות שלנו, אנשי חשמל בארגון, הצטרף עובד צעיר. כמו רוב הישראלים בטוח בעצמו ודעתני. היום היה צריך לסגור את המנתק מתח גבוה שנמצא על עמוד החשמל זווית. הוא התנדב ואמר משהו כמו – עשיתי את זה אלף פעמים
אני התרשמתי מהסיפור הזה (סעיף 1) ולא רציתי להביך אותו. הסתובבתי סביב העמוד בצד השני ועצמתי את עיניים. ללא ניסיון, חסרה לו מעט רגש והמכה יצא חזקה מדי והרעידה את כל העמוד. אז, כנראה השתחרר בורג ונפל מהגובה אלי. שום דבר לא קרה ואף אחד לא נפגע
אבל, בטח שמעתם את הסיפור על התפוח של ניוטון.
הוא אומר שאייזק ניוטון, הצעיר ישב מתחת לעץ תפוח כשהוא נפגע בראשו על ידי פרי נופל, ואמר "אוי, אאוריקה!", הרגע הזה גרם לו פתאום להמציא את חוק הכבידה האוניברסלי שלו.
גם אני, ברגע הזה, בא לי רעיון
לא במקרה התחלתי את האפוס הזה בסטייה לירית. אתאר משהו, אבל זו לא הדרכה טכנית ולא הוראת בטיחות. זה גם ליריקה
אנו מכירים שהתקנת חשמל יכולה להיות או תת"ק או עילית. אני מדבר ברשתות 6 – 33 ק"ו. רשת עילית עוברת על עמודי חשמל – עץ, בטון, מתכת. עמודים מתכת הם תעלה או עמודי זווית. על עמודי זווית הותקן ציוד – מבודדים, שנאים, "ספוטניק", מנתקים…
מנתק לרשת יכול להיות בעומס או ללא עומס ( פחות ופחות)
השליטה על המנתק מהקרקע, על ידי זרוע וידית
לפיכך, המנתקים יוצרים מעגל פתוח, נראה לעין, לתחזוקה בטוחה של רשת או שנאי. זו המטרה העיקרית שלהם
אז חשמלאי מורשה מתקרב לעמוד ומעביר ידנית את המנתק למצב הרצוי – מופעל או כבוי
פרסום
יש כאן נקודות תורפה:
- כבר ציינתי שפתיחת המנתק דורשת מיומנות וחוש פרופורציה, רגש. זה שונה ממנתק בעומס או ללא עומס
- לפעמים, לא מספיק כוח להפעיל את המנגנון. מצחיק, אבל עולים על ידית עם רגליים וקופצים
- נמצאים מתחת לעמוד ועל הראש נופלים חפצים (וחלילה המנתק עצמו)
- לא רואים מה קורה במנתק בסגירה או פתיחה (יתכן שחוסר פאזה או סכינים לא נכנסו או קשת…
שוב, אני לא מדבר כאן על הסדר, שכולל – פקודת מיתוג וקיצור, ציוד בטיחות, תאורה מתאימה, צוות המתאים עם רישיון, משגיח וכו'
מנתק מתח גבוה הוא די מורכב, אבל באותו זמן הוא הרבה יותר פשוט מזה של מפסק של אותו מתח
כל הפעולות עם מנתקים מסווגות כעבודה מסוכנת, הן מבוצעות רק על ידי צוות מיומן ומאומן
מישהו יגיד, איזה סוג של מיומנות צריך כאן? אילו קשיים יכולים להיות?
אכתוב רק חלק קטן מהחוויה:
- הפעלת מנתקים באמצעות הנעה ידנית צריכה להתבצע במהירות ובנחישות, אך ללא מכה בסוף התנועה. כאשר מופיעה קשת בין המגעים, אין להחזיר את סכיני המנתק חזרה, כי כאשר המגעים מתרחקים, הקשת עלולה להתארך, לחסום את הפער בין הפאזות ולגרום לקצר חשמלי. פעולת החיבור בכל המקרים חייבת להתבצע עד הסוף. כאשר המגעים נוגעים, הקשת תכבה מבלי לגרום נזק לציוד
- ניתוק המנתקים, להיפך, מתבצע לאט ובזהירות. ראשית, נעשית תנועת בדיקה עם ידית ההנעה על מנת לוודא שהמוטות תקינים, שאין תנודות ושברים של המבודדים. אם מתרחשת קשת ברגע של סטיית מגע, יש להפעיל מיד את המנתקים ולא לבצע פעולות איתם עד לבירור הגורם להיווצרות הקשת (אולי זה נתון לוויכוח. אבל זו דעתי כי לא כל המנתקים הם בסגנון של חברת החשמל)
בטיחות אדם המבצע פעולות עם מנתקים
בעת ביצוע פעולה כלשהי עם מנתקים מופעלים, על חשמלאי המבצע את הפעולה (ומשגיח – במקרה ששני אנשים משתתפים בהחלפה מצב מנתק) לבחור תחילה מקום כזה על יד ידית על מנת למנוע פציעות כתוצאה מהרס אפשרי ונפילה של החפצים ( כלים שנשכח, ברגים, מבודדים יחד עם מוליכים, כמו כן להגן על עצמו מפני חשיפה ישירה לקשת חשמלית כאשר היא מתרחשת
לא מומלץ להסתכל על חלקי המגע של המנתק במהלך הפעולה. עם זאת, לאחר סיום פעולת ההפעלה והניתוק, חובה לבדוק את מיקומי הסכינים, כי היו מקרים חוזרים ונשנים של אי הפעלת הסכינים או כשל בניתוק את הסכינים, סכינים חולפים על פני לסתות המגע. במקרה זה, יש לבדוק כל פאזה של המנתקים בנפרד, ללא קשר למיקום בפועל של הסכינים של פאזות אחרות ולנוכחות של חיבורים מכניים ביניהם
אז אני מציע למצוא הפטרון – להתרחק מפעיל את המנתק למקום מסוכן ולמנוע נפילה אליו החפצים, למכן, אם כי להשאיר את התהליך הידני פתיחה וסגירה המנתק. יש קווי מתאר ומחשבות, אבל אני אכתוב על זה בנפרד כשאחשוב על זה טוב, ברוגע ולא אהיה תחת השפעת תפוח וסיפורים סנטימנטליים
אגב, שאלתי אנשים שמכירים את התהליך הזה מה הם חושבים על הרעיון להפוך את הדבר הזה קצת יותר מודרני. אחד מהם, הבעלים של חברה גדולה לאספקת ציוד רשת, העריך וביקש להתעדכן. השני, מהנדס חשמל ראשי לשעבר אגף הכי גדול בארץ, לא התרשם ואמר שאולי בניית גגון מעל ידית הוא היה עשה
MASTAQ
