מפסק מגן – תכלית כפולה
מפסק מגן – מתג הגנה במהירות גבוהה המגיב לזרם דיפרנציאלי
פעולתה של ניתוק מגן, כאמצעי הגנת חשמל, מבוססת על עקרון הגבלת (עקב ניתוק מהיר) את משך זרימת הזרם בגוף האדם
כמה אנחנו מכירים את האפשרויות והאמצעים גורמים) להפעיל את המפסק זרם?
בד"כ עונים – שניים. הגנה טרמית והגנה מגנטית. אבל יש גם מצב להוריד ידנית את הידית
הייתי מוסיף גם רביעי – סליל הפסקה. שמאפשר לשלוט מרחוק
ואם אשאל אותו דבר לגבי מפסק מגן. בעבר שאלתי איזה גורם משפיע על הפסקת מפסק מגן – זרם זליגה, זרם תקלה, זרם דיפרנציאלי? התשובה הנכונה לפי דעתי – זרם דיפרנציאלי (מספה לטינית – differentia – הבדל, הפרש… זרם שיורי
זרם דיפרנציאלי הוא כולל כל הזרם תקלה וזליגה
אבל, גם ידני ניתן להפעיל אותו
האם ניתן לשלוט מרחוק? להשתמש במפסק מגן כאמצעי ניתוק?
בעצם על זה המאמר. לפני שנה או יותר כתבתי כבר על זה. הדבר פותח כיוון חדש לגמרי
מתקני חשמל הם אחד מסוגי הציוד ההנדסי והטכנולוגי הנפוצים ביותר, והשבתתם למקרי חירום או שריפות היא פעולה סבירה למניעת התפתחויות מסוכנות בזמן
בהקשר זה, הוצעו כבר זמן רב שיטה ומכשירים אוניברסליים ליישום אלגוריתם שבו זיהוי סימני סכנה מוביל לכיבוי אוטומטי של מכשירי חשמל או רשתות חשמל (מדען או מפסק זרם)
מאפיין ייחודי של החידוש – השימוש בזרם דליפה כאות בקרה, הנוצר כאשר מופעלים גלאי אש או חירום. פתרון זה מספק ניתוק של התקני זרם דיפרנציאליים סטנדרטיים (מפסקי מגן) שאינם נסגרים מחדש באופן אוטומטי כאשר מתח הרשת חזר לקודמתו.
חשוב שהשימוש במפסקי מגן במקרים רבים מוסכם על ידי מסמכים רגולטוריים, כי הרגישות של מפסקי מגן לזרמי דליפה גבוהה בכמה סדרי גודל מזו של מפסקי זרם אוטומטים המגבילים את הזרם המרבי, והיעילות של הגנה על אנשים מפני התחשמלות (גם ציוד מנזק) משולב עם נגישות. נכון לעכשיו, השימוש הנרחב בממסרי פחת הוא סיבה משמעותית לתת להם פונקציות נוספות.
· השימוש החדשני בהתקני זרם דיפרנציאליים סטנדרטיים אינו קשור לשימוש בהתקני הגנה נוספים, אינו מצריך שינויים בתכנון של מתקנים חשמליים קיימים, מוצדק מבחינה כלכלית וטכנית, ועומד בחוק הרגולטורי ובמסמכים הרגולטוריים. הוספת פונקציות למפסקי מגן מבטלת את התנאים להיווצרות מקור הצתה, מגבילה את התפשטות האש ומונעת הצתה מחדש והתחשמלות לאנשים, לרבות כבאים
לאור זאת, מטרת מאמר זה היא לקדם את הפצת הטכנולוגיה לתועלת הציבור
כבר נעשתה עבודה רבה בנושא זה
מזה מספר שנים, התקיימו דיונים בפגישות, ימי עיון, כנסים, התכתבויות באינטרנט וכו'.
על מנת לחזק את בסיס הראיות, נערכו ניסויים נוספים, נבחנו תרחישים לפיתוח מצבי חירום, אינטראקציות עם מתקני כיבוי אש ונושאים נוספים
כל העבודות בוצעו ביוזמה אישית על חשבון מחבר הרעיון ואינה קשורה לביצוע כל חוזה או הסכם. יישום מסחרי של התוצאות צריך להתבצע בהתאם לחקיקה, כולל התחשבות בדיני הפטנטים. שימוש למטרות חינוכיות ומדעיות יכול להיתמך בעזרה ועצות מעשיות
· השגת רמה טכנית של אמצעי לניתוק מתקני חשמל מגוון התקני ההגנה המשמשים במתקני חשמל מודרניים יוצר אשליה מסוימת של היעדר בעיות.
לכן, לפני המעבר לחלק העיקרי של המאמר, כדאי לשקול את היקף תרחישי תאונות (שריפות) וכמה פתרונות חלופיים. כאן יש לציין שהנושא המוצע נמצא בצומת של שני תחומים מעשיים.
הראשון שבהם הוא להבטיח את בטיחות מתקני החשמל, השני הוא בטיחות אש ומצבי חירום. למרבה הצער, הפתרונות הטכניים הרלוונטיים עדיין די מבודדים, כלומר, הפצה המונית של טכנולוגיות ומוצרים יעילים נוגעת לרוב לאחד התחומים מבלי לקחת בחשבון את האחר
חוק החשמל קובע שימוש בהתקני הגנה המנתקים אוטומטית את המעגל החשמלי המוגן בתנאים חריגים או תקלות, למשל, כאשר הזרם במעגל עולה לערך או גדול זרם הקצר. או במהלך עומס יתר, כאשר הזרם במעגל עולה על הזרם הנומינלי, וגם במקרה של זרם דיפרנציאלי (זרם דליפה) העולה על הערך הנומינלי שנקבע. בהתאם לכך, בשלוש האפשרויות הנפוצות ביותר, על מנת למנוע התפתחות לא חיובית של אירועים, היא אמורה לשלוט בזרם החשמלי וללא גורם אחר כסימן סכנה
אפילו נתון כזה כמו טמפרטורה לא מוזכר לשליטה, אלא רק בחישוב ובחירת חתכי מוליך
מסמכים נורמטיביים על בניה מתקנים חשמליים במדינות אחרות, בנוסף לאלו שצוינו, מחייבים את השימוש בהגנה עם שליטה של כמה אינדיקטורים נוספים, למשל, הגנת קשת או קשת וניצוצות, כלומר, הם קובעים שימוש בהתקני הגנה במקרה של תקלת קשת
· מה שאני לא תמיד אוהב במפסקי מגן:
הפתרון הקונסטרוקטיבי היחיד, אולי, שלא תמיד מבוסס על מפסקי מגן הוא ניתוק המוליך אפס.
במקרים מסוימים, במיוחד עבור התקנים תלת פאזיים, במקרה של עיכוב, שריפה, חמצון או נזק אחר למגעים, העומס עשוי להיות מחובר לרשת עם הפסקה במוליך האפס. אם עומס הפאזה שונה באופן משמעותי, חוסר איזון זה עלול לגרום לתאונה או שריפה עקב מתחים גבוהים באופן בלתי מקובל בחלק אחד של הרשת וירידה בחלק אחר.
החיסרון המצוין נלקח חלקית בחשבון והוא מפוצה מבחינה מבנית על ידי הפעלה מתקדמת של מגע הקוטב האפס, ניתוק מאוחר יותר שלו, גם על ידי שילוב הנעה של כל המגעים
קיימים מפסקי מגן שבהם רק המעגלים של מוליכים פאזה נפתחים, יכולים לחסל לחלוטין את הניתוק המסוכן של המוליך האפס.
חשוב שמוליך ה-N כאן, כמו במכשירים אחרים, יעבור דרך שנאי דיפרנציאלי (בתוך מפסק מגן). אין לבלבל בין התקנים עם מוליך N מבוקר אך לא מנותק עם מפסקי מגן תלת פאזי (3P) ודו פאזי (2P), שאינם שולטים בזרמי מוליכים N ומשמשים להגנה על עומסים ללא אפס.
לדוגמה, מנועים חשמליים או עומסים ללא אפס (מחממי מים עם גופי חימום עבור 400 וולט, מכונות ריתוך עבור 400 וולט וכו'
מצב נוסף הוא עם טווח הטמפרטורות. דגמים עם גבול עליון + 40 מעלות צלזיוס שזה רוב מוחלת , ניתן להשתמש אך בתנאי שאור שמש ישיר לא ייפול על לוח החשמל.
מכשירים עם גבולות עליונים של +55, +60 מעלות צלזיוס מתאימים למזר אביר בארץ במבנים ובאזורים מסוימים שבהם אור שמש ישיר נופל על הלוח החשמל
MASTAQ