נייר עמדה בנושא קרינה קצרת גל_המועצה הלאומית לבריאות העובד – 429511819
הנדון: נייר עמדה בנושא קרינה קצרת גל החלק הכחול של ספקטרום האור הנראה –
לצבעים המרכיבים את האור אין את אותה השפעה על האדם.
לאורכי גל כחולים אשר מועילים בשעות היום -ע"י שיפור הריכוז, זמן התגובה ומצב הרוח, יש השפעה מזיקה בשעות הלילה. השימוש ההולך ועולה במכשירים אלקטרוניים כמו גם עליית השימוש בתאורה חסכונית באנרגיה מגבירים את החשיפה שלנו לאורכי גל כחולים,במיוחד לאחר שקיעת השמש.
קיימות הוכחות לכך שאור, ובמיוחד הרכיב הכחול שלו, אשר מופיע בטבע בשעות היום, מעורב בתהליכים שיש
בהם בכדי לפגוע בסביבה ובבריאות האדם. ל"אור הכחול" שהינו "קרינה קצרת גל" המהווה התחום הכחול
של הספקטרום )בין 420 ל- 500 ננו מטר( ישנו פוטנציאל לנזק מסוגים שונים: –
1 . נזק מידי שנגרם בחשיפה קצרת טווח )בדומה לנזק הנגרם מהתבוננות במקור אור חזק כמו השמש או אור
שנוצר בזמן ריתוך( שידוע גם כ Blue light hazard אשר נכלל בתקן בטיחות פוטוביולוגית ת"י 62471 , תקן המסווג
גופי תאורה על פי קבוצות סיכון.
2 . נזקים מצטברים ארוכי טווח הנובעים משיבוש בתפקוד השעון הביולוגי. נזקים אלו כוללים עייפות חוסר
ריכוז, השמנה, שיבוש המטבוליזם וכלה בסיכון מוגבר לתחלואה בסוגי סרטן מסוימים. השיבוש בשעון הביולוגי
הוכר עוד ב 2007 ע"י ארגון הבריאות העולמי WHO כמצב שהוא כנראה מסרטן ) (group 2a probably carcinogenic to humans .
3 . נזק לראיה במספר מחקרים עלה חשד כי חשיפה ארוכת שנים לאור כחול תורמת להתפתחות ניוון הרשתית –
בגיל מתקדם ) Age-related Macular Degeneration = AMD (, שהוא הסיבה השכיחה ביותר לאובדן ראייה באנשים
בני 50 ומעלה, בעולם המערבי. מקור אפשרי הוא חשיפה בלתי מוגנת לשמש או מקורות אור בוהקים )ביום או בלילה