מחקר ישראלי מראה שצבי ים בוחרים לא להטיל ביצים בחופים שחשופים לתאורה מלאכותית, ומציע כלי שיכול לסייע במאמצי השימור שלהם
מחקרים מצאו זה מכבר שאחת ההפרעות למאמצי הרבייה של צבי הים היא תאורה מלאכותית. הצבים הקטנים שבוקעים מהביצים מסתמכים על אור הירח כדי לנווט את דרכם אל הים, וכאשר הם מבחינים במקורות תאורה מלאכותית הם מתבלבלים ומאבדים את דרכם. בנוסף, חוקרים משערים שצבות נוטות לא להטיל ביצים בחופים שקיימת בהם תאורה חזקה.
מחקר ישראלי-אוסטרלי-איטלקי שהתפרסם בכתב העת Biological Conservation, ביקש לאמת את ההשערה האחרונה. כדי לבדוק האם קיים קשר בין מיקומי הקינים ובין עוצמת התאורה באזור החוף, השתמשו החוקרים בתמונות לווין ברזולוציה גבוהה שבהן ניתן לראות את פריסת התאורה הלילית בחופי ישראל, והצליבו אותן עם אזורי ההטלה של הצבים. בהתאם לתמונת הלווין, החוקרים גם פיתחו מודל שחוזה את פריסת הקינים במרחב.
לצורך הבדיקה השתמשו החוקרים בנתונים שנאספו במשך 19 שנים על-ידי רשות הטבע והגנים בחודשי ההטלה של הצבים (מאי-אוגוסט). החוקרים חילקו את רצועת החוף בארץ לאזורים בהתאם לרזולוציית תמונת הלווין, ואת עוצמת התאורה לשלוש רמות: גבוהה, בינונית ונמוכה. הם בדקו כמה (ואם בכלל) קיני הטלה נמצאו באזור נתון בכל שנה.
תוצאות המחקר הראו כי אכן קיים קשר שלילי חזק בין הימצאות קינים ומספרם בחוף לבין רמת התאורה: פחות קינים נמצאו באזורים שבהם רמת התאורה הייתה גבוהה. כמו-כן נמצא שתאורה הייתה הגורם בעל הקשר החזק ביותר להימצאות ולכמות הקינים מבין המשתנים הנוספים שנבדקו – רצועת חוף צוקית, צפיפות האוכלוסייה באזור וכמות התשתיות שנמצאו בו.