בחלוקת PEN יש משהו מיסטי

בספרי החוקים, תקנות וחוק החשמל, לגבי איפוס כתוב מה צריך לעשות, רק לא רשמו איך לעשות את זה

לפי חוק החשמל – מוליך PEN ברשת יחובר אל פס השוואת הפוטנציאלים

פס השוואת פוטנציאלים יכול לשמש גם כפס הארקות

פרסום

אופן חיבור בין מוליך PEN קו הזינה לבין פס השוואת הפוטנציאלים

בנוסף כתוב שחיבור בין מוליך PEN של רשת חלוקה ובין פס השוואת פוטנציאלים יבוצע על ידי מוליך המחבר

גם אני חושב שמוליך PEN רק ברשת, לאחר כניסה למבנה או לוח חלוקה כבר לא נקרא PEN

אבל, לצערי בהגדרות לא הוגדר מה זה מוליך המחבר ואיך ואיפה בדיוק לבצע את אופן החיבור בינו ובין PEN

נכון שברוב המקרים  האיפוס נעשה על ידי בעל רשת (חברת החשמל) ולא ענייננו איך, אבל לא חסר מקומות עבודה, ארגונים  שהם עצמאים וגם מאשרים ומבצעים את האיפוס

ואם בחח"י יש יוצא דופן, הנחיות והחלטות ועדות הפרושים איך מותר לבצע את האיפוס מעשי, אנו חייבים להתבסס על חוק החשמל

בחברת החשמל המתכנן יכול לבחור:

• חיבור ישיר לפה"פ
• חיבור לפס האפס וממנו על הפה"פ

לנו אין לוקסוס כזה

אני שואל את עצמי ואת הקוראים שאלה אחת פשוטה וכנראה מטופשת

כאשר מייצרים מגשר בין פס PE (השוואת פוטנציאלים) ו- N, האם חובה לחבר את מוליך ה- PEN לפס במקום קרוב למגשר (או בסמוך אליו), או שניתן לחבר אותו בקצה הנגדי של הפס ה- PE (השוואת פוטנציאלים)?

מכיוון שזרם חשמלי זורם דרך PEN במצב רגיל, ודרך פס ה- PE רק במצב חירום, זה יהיה הגיוני לחבר PEN  בצמוד למגשר עצמו

פס ה- PE משמש פונקציית מגן ופס ה- N משמש להפצת חשמל

יש מונח כזה – הארקה מקומית של ה- PEN בכניסה למבנה. לכן, PEN מגיע לראשונה לפס השוואת פוטנציאלים (לפי דעתי) לצורך בדיוק כדי להיות מארק….

ב- TT נחשב שאין PEN (אשר לפי דעתי, ניתן להתווכח), יש רק N, ולכן אפס מגיע לפס N ואין לו שום קשר חשמלי עם מערכת הארקה

הסכנה בחיבור PEN  לפס N נעוצה בניתוק, מצב ללא מגע של המגשר בין PEN ל- N, עם תקלה זו, מערכת TN עוברת ל- TT, שבו חובה להתקין מפסק מגן (לפי דעתי). אם אין מפסק מגן, אז קיימת סכנה של אי-ניתוק במקרה התקלה

עם זאת המחלוקת נמשכת, על איזה פס N או PE יש לחבר את מוליך ה- PEN של כבל האספקה. כאמור, לפי חוק החשמל יש לחבר את מוליך ה- PEN לפס ה- PE  (השוואת פוטנציאלים). במקרה זה, המוליכות של הפס ה- PE חייבת להתאים לערך המחושב של זרם ההפעלה הזורם דרך פס ה- N בלוח. לפעמים החיבור של פסי הארקה (PE) והניטראלי (N) של לוח הכניסה מתבצע בשני מקומות בקצות הפס (תוך התחשבות בזרימת הזרם לאורך שתי זרועות הפס ה- PE מנקודת החיבור של מוליך ה- PEN אליו)

כמובן, אסור לשלב אותם מאחורי נקודה זו

ראש הטופס

מטרת פס השוואת פוטנציאלים

פס ההארקה הראשי (פס השוואת פוטנציאלים) הוא האלמנט החשוב בחשמל של בית פרטי. עם מערכת אספקת החשמל TN-C-S, שהיא מערכת העיקרית למגזר הפרטי, נדרשת הפרדת מוליך      PEN וגם להאריק אותו חייבים בדיוק בפס הארקה הראשי (פס השוואת פוטנציאלים)

באופן כללי, בפס השוואת פוטנציאלים עם מערכת TN-C-S, כל המוליכים ממערכות הגנה של הבית מתכנסים

פס הזה מותקן בתוך לוח החשמל או בנפרד. כאשר הוא מותקן בנפרד, מותקן הפס במקום מוגן ובטוח

המטרה העיקרית, אם מותר לי לומר זאת, של פס השוואת פוטנציאלים היא הפרדת מוליך ה- PEN של כבל אספקת החשמל

החיבור נעשה באמצעות ברגים, דסקיות, אומים

הערה: יש צורך בחיבורי ברגים כך שבכל עת ניתן לנתק כל כבל הארקה בנפרד ולבצע את מדידות הדרושות

(התנגדות בידוד, התנגדות הארקה וכו')

כאשר הפס מותקן בתוך לוח החשמל, הפס מותקן ישירות על מארז הלוח, ויש לו מגע מוליך חשמלי אתו. ליד הפס הארקות (השוואת פוטנציאלים) מותקן פס אפס (N). פס ה- N מחובר לפס ההארקה הראשי עליו מופרד מוליך ה- PEN.

אם נציב את נקודת החיבור PEN בקצה אחד של הפס, ונמקם מגשר N בקצה הנגדי של הפס, אז בכל מקום שנחבר מוליכי PE, זרם עומס, זרם עבודה יזרום לאורך קטע זה – בתוך פס PE, שלא אמור להיות … וכאשר זרם העומס זורם דרך המוליך ובמקביל הוא מבצע פונקציית מגן, איך זה נקרא? כן – PEN

מהעובדה שמישהו נתן שם לפס שונה … זה לא הופך להיות כזה

N ו- PE מגושרים. אולי יש בזה משמעות מיסטית כלשהי, אבל מנקודת מבט של פיזיקה, שטויות

אולי לא ניסח נכון את שאלתי. לנסח מחדש: מדוע עלינו ליצור שני פסים שונים PE ו- N אם שניהם מחוברים גלוונית באמצעות חוט עבה? יותר מזה, ה N-פס מבודד מגוף הלוח החשמל, דרך החוט העבה מחובר לפס PE שמחובר לגוף אותו לוח החשמל ולמתכת אחרת של המתקן החשמלי. ( אם בקצרה: מדוע שתי חתיכות ברזל במקום אחת? )

לפי חוק החשמל – לאחר ההפרדה של PEN ל- PE ו- N, N צריך לחבר לפס שהותקן על מבודדים כמו פאזה, ולאחר ההפרדה יש ​​להתייחס אליו כפאזה

פרסום

על חוק החשמל, עם כל הכבוד למסמך זה שאמור להיות נכתב על ידי "בשר שרוף" או "בדם". יש הסבר לגבי PE ,PEN  ו- N רק "איך צריך"; אבל אין הסבר מדוע זה כך ורק כך. בהדרכות חשמל שביקרתי ומצגות שקראתי גם מסבירים רק "איך צריך", אבל לא "למה זה כל כך הכרחי"

כל עוד אין עומס ואין זרם, על הארקה ואפס אותו פוטנציאל והוא אפס

אך כאשר העומס מופעל, זרם זורם דרך "אפס" כמו דרך ה"פאזה "(אנו מדברים בגרסה חד פאזית) ההתנגדות של החוטים לא יכולה להיות אפס, כלומר נוצרת ירידה במתח. בהתאם, בקצה (ליד העומס) של מוליך ארוך מספיק (ואולי "רע" – חתך קטן, חיבורים רעים וכו'), המתח יהיה שונה מ"ארקה" לפי כמות הנפילה: כלומר, ככל שהזרם (עומס) גדול יותר, וככל שההתנגדות גדולה יותר (איכות המוליך גרועה יותר). בתנאים מסוימים, המתח על החוט ה"ניטראלי" עלול להיות מסוכן

"הארקה" בדרך כלל אינו נושא עומס זרם ובעל פוטנציאל אפס ביחס לאדמה, הדבר מספק הגנה

הזרם במוליך ההארקה זורם רק ברגע התאונה, בשאר הזמן הוא חסר תועלת. לכן, קודם לכן חסכו את זה והשתמשו במערכת חשמל דו-חוטית, בה יש רק אפס ופאזה

יש בלבול במנוחים –  נקראים אותה מערכת גם הארקה וגם האיפוס (לדוגמה, אומרים: איפוס היא שיטת הארקה)

ההבדל בין המושגים הללו, לדעתי, הוא שביר מאוד. לדעתי, הארקה נחוצה כדי לשמור על המתח בגובה פוטנציאל הקרקע בחוט PE ועל כל החלקים שאינם נושאים זרם של מתקן החשמל אליו הוא מחובר. והאיפוס נחוץ ליצירת זרם קצר חשמלי כאשר פאזה נסגר על אותם חלקים של המתקן החשמלי. כתוצאה מכך, ההשפעה עשויה להיות זהה – החלק מאורק או מאופס לעולם לא יהיה במתח פאזה והמפסק הזרם אמור לעבוד. זאת, אם בקצרה ובמילים שלי

באופן כללי, הארקה היא מושג רחב יותר מאשר איפוס

כמובן שאתם לא חייבים להסכים איתי. השאלה מעורפלת. לפעמים ישנם מושגים מעורפלים. למשל, מה יכול להיחשב לצרכן – קומקום חשמלי, דירה, בניין רב קומות או רובע עירוני?

דבר נוסף, שמתי לב שבלוחות חשמל גדולים איפה מפסק ראשי הוא 4 פול או להפך בלוחות קטנים, איפה יש ממסר פחת ראשי, הותקנו פסים  N ו PE לרוחב כל הלוח.  לפס האפס מחובר גיד אחד (חוץ ממגשר עם פס הארקות) וחוט הזה עולה למפסק זרם או לממסר פחת

לא חבל על המקום בלוח? הפס בנוי על מבודדים, עם כיסוי…

היצרן לוחות, בד"כ לא מכיר את סידור אמצעי הגנה נגד חשמול ובונה את הפסים

MASTAQ